בסדרת מחקרים שנערכו בשנה האחרונה בהשתתפו כ-3000 משיבים מכל גווני הקשת של החברה החרדית, ספרדים, ליטאים וחסידים, כמו גם קהילות משנה - כגון חב"ד, ביקשנו לבדוק האם אנחנו, הציבור החרדי, נוהגים כבוד זה בזה? וגם, היכן יש פילוג והיכן רוצים להתקרב ולהכיר?
רמת הפילוג בקרב החרדים
רוב המשיבים (58.2%) סוברים שרמת הפילוג בקהילה החרדית גבוהה יותר מאשר רמת הפילוג במגזרים אחרים.
מעניין לציין כי הליטאים סבורים, באחוזים גבוהים יותר (63%) מהספרדים (58%) והחסידים (53%), כי רמת הפילוג בקהילה החרדית גבוהה יותר מאשר רמת הפילוג במגזרים אחרים.
האם המחלוקות בינינו הן לשם שמים?
למרות הניסיון הנפוץ להצדיק את הנתונים בכך שהמחלוקות הינן לתועלת או לשם שמים, מסתברשרוב המשיבים (80%) סבורים כי רוב המחלוקות בקהילה החרדית אינן לשם שמים ואינן מביאות תועלת. ושוב אלו הליטאים שבאחוזים גבוהים יותר סבורים כי המחלוקות לא לשם שמים.
מוקדי הפילוג
אם גילינו שיש בציבור הסכמה מובהקת על כך שקיימת פלגנות פנים-מגזרית בלתי מוצדקת, זו השעה לבחון היכן היא באה לידי ביטוי. בדקנו גילויי פלגנות בשלושה מוקדים עיקריים - שידוכים, מוסדות חינוך ובית כנסת.
שידוכים
כמחצית מהמשיבים סבורים כי לא רצוי שיהיו קשרי שידוכים בין הקבוצות השונות בקהילה החרדית. לעומתם, כרבע מהמשיבים מסכימים מאוד כי רצוי להשתדך יותר בין הקהילות השונות.
מעניין לציין כי הליטאים הם המתנגדים ביותר (43%) לנישואין בין קהילות בתוך המגזר החרדי, יותר מהחסידים (34%) והספרדים (27%) המביעים התנגדות נמוכה יותר. 1
כאן ישנה נקודה נוספת הראויה לציון, בשונה מרוב מוחלט של הנתונים בהם איננו מוצאים הבדל משמעותי בין תשובותיהם של הגברים לנשים, בנושא השידוכים אנו מגלים כי גברים, יותר מנשים, מצדדים בשידוכים בין קהילות חרדיות שונות. כלומר, נשים מתנגדות יותר לשידוכים 'מעורבים' כאלו.
מוסדות החינוך
ביחס ללימודים משותפים באותם מוסדות חינוך, כמחצית מהמשיבים (51%) היו מעוניינים שבנות מכל המגזרים ילמדו יחד בבתי הספר של בית יעקב, לעומת 23% המצדדים בהפרדה גם במוסדות בית יעקב.
בנושא הזה ישנו פער גדול בין ספרדים לחסידים ביחס לשילוב בין מגזרי במוסדות חינוך. הספרדים מעוניינים ביותר שילוב (62%, לעומת 33% מהחסידים ו-48% מהליטאים), ואילו החסידים מעוניינים ביותר הפרדה (36%, לעומת 17% מהספרדים ו-25% מהליטאים), כאשר בנושא זה העמדה הליטאית נמצאת בתווך.
גם ביחס ליתר מוסדות החינוך החרדי, קיימת הסכמה רחבה של כ-63% מהמשיבים כי הקהילה שלהם צריכה לפעול יותר על מנת לשלב במוסדות החינוך תלמידים מעדות אחרות.
בתי כנסת
בשאלה האם על הקהילה לתת תפקיד 'בעל תפילה' וכדומה בבית הכנסת למתפללים מעדה אחרת, אנו רואים כי קיימת התנגדות של כ-50% מכלל המשיבים למהלך שכזה, בעוד 45% תומכים בכך.
קהילות אהודות, קהילות דחויות
בניסיון להבין מי הן הקהילות הזוכות ליותר אהדה והערכה, נשאלו המשיבים:
אילו היית צריכ/ה להשתייך לקהילה אחרת משלך, באיזו היית בוחר/ת?
23% מהספרדים היו בוחרים להשתייך לקהילת בוגרי ישיבות ליטאים. אך רק 3% מהחסידים היו בוחרים להשתייך לקהילה ליטאית.
26% מהחסידים היו בוחרים להשתייך לקהילת חב"ד, לעומת 10% מהספרדים, ו-7% ליטאים.
16% מהספרדים היו בוחרים להשתייך לקהילה חרדית מודרנית, לעומת 14% ליטאים, ו9% חסידים.
לסיכום הממצאים העיקריים ניתן לומר כי הספרדים, יותר מהקבוצות האחרות / תתי המגזר האחרים, מעדיפים להשתלב בקהילת חרדים מודרניים, אך שיעור גבוה יותר מהספרדים היו מעדיפים להשתייך לקהילת בוגרי ישיבות ליטאיות. כמו כן ניתן לציין כי רוב המעוניינים להצטרף לחב"ד באים מקרב החסידים.
לאיזו קהילה מהבאות לא היית מוכנ/ה להצטרף כלל?
במענה לשאלה ההפוכה, התשובות היו חד משמעיות. מעל מחצית מהמשיבים, לא היו מסכימים להצטרף ל"פלג הירושלמי".
התשובה בנושא הייתה כמעט זהה בכל המגזרים, כמחצית מהמשיבים לא היו מוכנים להצטרף לפלג הירושלמי. עם זאת הליטאים יותר נחרצים בעניין זה. בנוסף, הליטאים מגלים הסתייגות גם מקהילת חב"ד, בשיעור משמעותי יותר מהחסידים והספרדים.
האם אפשר לתקן?
לא נופתע אפוא אם נגלה שרוב המשיבים (86%) משיבים בחיוב על השאלה המרכזית: האם יש להפחית את הפילוג בקהילה החרדית? והפעם זהו דווקאהציבור הספרדי המשמיע קול נחרץ יותר בעניין זה.
באופן כללי ניתן לומר כי קיימת נכונות רבה להתקרבות והיכרות בין-מגזרית, על כך יעידו 62% מכלל המשיבים שענו בחיוב לשאלה: "עד כמה היית רוצה להכיר טוב יותר את אורח החיים, המנהגים וההשקפה של קבוצות אחרות משלך בציבור החרדי?", זאת לעומת 30% אחוז בלבד שאינם מעוניינים בכך.
לסיכום, שאלנו את המשיבים מהן הדרכים הנכונות להפחית את הפילוג הפנים מגזרי? על כך השיבו הרוב היחסי (43%) שעבודת המידות היא זו שתפחית את הפילוג בתוך הקהילה.
לעומתם השיבו כשליש (30%) כי חינוך לחיים משותפים או לימודים במוסדות חינוך משותפים יפחיתו את הפילוג.
המסקנות
חוקרי מכון 'נתוני אמת' מסכמים את המחקר: "הנתונים הללו יכולים להתפרש בכמה דרכים, הדבר תלוי כמובן בעיני המתבונן. אך בימי ספירת העומר בהם אנו נזכרים באלו שלא נהגו כבוד זה בזה, חשוב להדגיש הן את חצי הכוס המלאה - ההסכמה הגורפת בקרב הציבור לכך שהמצב הקיים אינו מספיק טוב ואת אי שביעות הרצון מכך, כשלצד הבעת הדעה הזו קיימת גם נכונות חלקית לשינוי, לפחות בחלק מהמישורים ובמידה רבה יותר בקבוצות מסוימות.
"דגש חשוב ונוסף העולה מן הנתונים הוא שניתן להבין חלק מהפילוג בין הקבוצות על רקע המסורות השונות והרצון לשמר אותן בצורתן, מתוך הבנה שבסיס כוחו של הציבור החרדי בהתעקשות על אורח חייו המדויק מבלי לסטות ממנו כמלוא נימה. עניין זה בא לידי ביטוי בכך שבשאלות שאינן נוגעות לאורח החיים האישי, כלומר כאשר עוסקים רק בהיכרות עם הקבוצות האחרות, קיימת נכונות וכבוד רב לכבד ולהכיר את האחרים ואת דרכם בעבודת השי"ת".
התגובות
פנינו אל כל חברי הכנסת החרדיים, בשאלה אחת: לקראת יום השנה לאסון מירון ובתום תקופת ימי האבלות בעומר, כשברקע הקיטוב הפוליטי בישראל לקראת מערכת בחירות נוספת, אני אשמח לדעת מה אתה חושב לעשות כדי לצמצם את הפלגנות, בישראל בכלל ובחברה החרדית בפרט? רוב הח"כים, ותראו מופתעים - בחרו שלא להשיב. אלו הם השלושה שכן הגיבו:
ח"כ יעקב מרגי (ש"ס): "להפיל את הממשלה הכי מפלגת שהיתה אי פעם, תשאלו את ליברמן ויאיר לפיד הפלגנים ומסיתים כנגד יותר מחצי העם".
ח"כ מאיר פרוש (יהדות התורה): "לעקור מהשורש את הדרך של ההתנשאות אחד על השני - ביחיד, וכך גם, התנשאות של קבוצות. לכולם יש מעלות וגם חסרונות, "שנראה מעלת חברנו" - הנ"ל בוודאי יצמצם את הפלגנות".
ח"כ יוסי טייב (ש"ס): "אחיי ורעיי, העם היושב בציון. נמצאים אנו בערב הילולת התנא האלקי רבי שמעון בר יוחאי זיע"א. בשנה שעברה בלב שמחת הילולת הצדיק, איבדנו 45 נשמות קדושות וטהורות שהשתתפו בשמחה בפעם האחרונה בחייהם. הכאב הוא עצום ובלתי נשכח, ליבי עם המשפחות שאיבדו את יקיריהם באסון מירון.
"כח"כ בתנועת ש"ס, הקמתי את השדולה למען משפחות היתומים בכנסת בה נשתדל לפעול למען משפחות היתומים בישראל וננסה להקל את סבלם הרב. מעבר לכך, חובתנו כחברה אחת וכעם מאוחד לעשות מעשה לעילוי נשמת ההרוגים.
"חשבתי לקחת את ענין האחדות שיש ביום זה בהר מירון בו כלל המגזרים באים לקבל שפע מהילולת הרשב"י ולהעתיקו למשך כל ימות השנה. נתקרב אל המאחד ביננו ונתרחק מן המפלג, נאמר דיי לפילוג ולשנאה כי רק באחדות נביא גאולה בה נזכה לראות בתחיית המתים אמן".