בעלעול בין דפי ההסטוריה, לעיתים אנו נתקלים בתופעות שהיו ואינם עוד. אחת התופעות המעניינות ביותר, היא העובדה שבדורות הקודמים, פעמים רבות הנשים שימשו כרבניות, כפוסקות הלכה, כמלמדות.
הדוגמא הראשונה והידועה ביותר, היא העובדה שכמה וכמה נשים היו נביאות, מהם שופטות ששפטו את ישראל. שבע נביאות היו בעם ישראל: שרה, מרים, דבורה, חנה, אביגיל, חולדה ואסתר.
אשתו של התנא רבי מאיר, ברוריא, היתה "תלמידת חכמים". בתוספתא הובאה אפילו במקום אחד כשיטה במחלוקת תנאים, ואמר רבי יהודה: יפה אמרה ברוריא. ומעשה באדם אחד שהיה לומד, ולא היה מגביה קולו בשעת הלימוד, אמרה לו ברוריא: אין ראוי כך, לפי שנאמר ערוכה בכל ושמורה.
אשתו של רב נחמן, ילתא, גם היא הוזכרה בגמרא כבעלת מימרות. היא זו שאמרה שכנגד כל דבר שאסר הקב"ה בעולם, התיר דבר הדומה לו.
אביי, היה מזכיר פעמים רבות את הנוסח "אמרה לי אם".
ולא אלו בלבד אלא עוד ועוד נשים היו בזמן התנאים והאמוראים שהיו לומדות תורה, ומלמדות.
* * *
בניגוד לתקופת התנאים והאמוראים, שבה כמעט ולא נכתבו ספרים מלבד התלמודים, בתקופות הראשונים היו כבר חיבורים רבים, שבחלק נאה מתוכם השתתפו נשים.
בתו של רש"י, לדוגמא, כתבה תשובות בשמו לשאלות שנשלחו אליו לעת זקנותו כשלא היה בכוחו לענות בעצמו. ונכדתו של רש"י היתה מוסרת שיעורים לנשים בהם היתה מלמדת את כל הדינים וההלכות הנצרכות לנשים.
התשב"ץ, אחד הראשונים, כותב כך: "שמעתי מאבי שאמר בשם הרבנית אשת הרב ר' יוסף בן רבי יוחנן... ותירוץ יפה הוא זה".
סיפור מעניין מספר המהרש"ל על הרבנית מרת מרים, היתה מלמדת בישיבה כמה שנים "וישבה באוהל, וילון לפניה, ואמרה הלכה בפני בחורים מופלגים". מקרה מעניין שלא שמענו עליו בדורות האחרונים.
* * *
הנוסע המתמיד, רבי יעקב ספיר, מספר על מסע בתימן שבו ראה חומש שכתוב בסופו: "אל תשיתו עלי חטאת אם תמצאו בו שגיאות, כי אשה מינקת אנכי, מרים בת בניה הסופר". רבי יעקב ספיר מעיד על הספר כי היה מדוייק לחלוטין.
על בתו של הסמ"ע, שחיבר גם את הדירשה והפרישה, העיד בנו כך: ישבה בתעניות מדי יום ביום, ובלילה לא אכלה בשר... היתה מגיעה ראשונה לעזרת הנשים ויוצאת אחרונה, לאחר שגמרה תפילותיה... ואחרי התפילה לא היתה מתבטלת אלא עוסקת בתורה מחיל אל חיל....
* * *
סיפור מעניין המופיע בירושלמי מלמד שלפעמים האשה היתה לומדת תורה, והבעל לא, אולי הוא אפילו יצא לעבוד כדי לפרנס את הבית. הסיפור מספר על אשה אחת שהיתה הולכ לשמוע את שיעורו של רבי מאיר, ופעם אחת כשהאריך רבי מאיר בדרשתו, איחרה לביתה, וכבר כבה הנר בבית, וכעס עליה בעלה כעס רב, ולא נתן לה להכנס הביתה.
* * *
והיו גם נשים שלמדו קבלה. אחת מהן היא אשתו של האדמו"ר מפיאסצנא, רבי קלונימוס קלמיש שפירא, מחבר הספר "חובת התלמידים" ועוד ספרים, שהעיד על אשתו שהיתה בקיאה בקבלה וחסידות. והיתה לומדת כל היום תנ"ך מדרש וזוהר, קבלה וחסידות.
* * *
ויש את הרבנית קנייבסקי, שמברכת את עם ישראל באהבה.