מנהג עתיק הוא בכל תפוצות ישראל ומקורו מוזכר בספרים הקדושים, להולך להתייצב לפני מלכים ושרים וחשובי עכו"ם, או לפני צאתו לדרך באותו שבוע, במוצאי שבת שלפני זה, לקרוא ללמוד ולהעמיק בפרשת "וישלח" שיש בה הדרכה לתקופת הגלות, הלימוד והדקדוק בפרשה זו הוא שמירה וסגולה ליוצא לדרך ולמצוא חן ושכל טוב בעיני השמים והבריות.
וכך כתוב בספר מנהגי מהרי"ל: מהר"י סג"ל היה אומר לפרנסי הקהל, מתי שיש להם להתוועד בפני העצה אז טרם ילכו יקראו פרשת וישלח יעקב עד במאה קשיטה, וכן הוא בספר נחמני שהעיד על רבינו הקדוש מתי שהלך לפני הקיסר היה קורא הפרשה הנזכר מקודם, ויהי פעם אחת שכח ולא קרא וכשבא לחזור אחריתו והיה מבקש את פני הקיסר להניח את עבדיו ללוותו – סוף דבר – לא הועיל הלויה וקפצו עליו ליסטים ונטלו מה שבידו והיה תולה במה שלא קרא הפרשה הנזכר. ע"כ.
כתב בספר מדרש תלפיות: פ' וישלח עד מאה קשיטה, מסוגלת לשמירה ולחן ולחסד רבינו הקדוש יוכיח.
בספר קיצור של"ה כתב: וכן יאמר קודם הבדלה שיר למעלות אשא עיני וגו' ופרשת וישלח עד מאה קשיטה, כי הוא מסוגל לכל דבר, ובפרט היוצא לדרך באותו השבוע ולא כמו שנוהגין קצת שאומרים עד אלקי ישראל וטועין הן וכו' ועיי"ש עוד, אמנם בסידור בית יעקב כתב: כשצריך ליסע לדרך אומר עד אלקי ישראל6. בבאר היטיב כתב: ויש לומר (במוצ"ש) ק"ל פעמים אליהו הנביא קודם הבדלה ואין לומר שום פסוקים ולא פרשת וישלח ולא פטום הקטורת כנודע מהאר"י רק אם יש לו דרך ליסע יאמר פרשת וישלח.
בילקוט מעם לועז פרשת וישלח כתב: פרק ראשון זה נוהגים לקרוא בכל מוצאי שבת אחר ההבדלה והטעם לפי שיש בו סגולה גדולה שהקורא בה יש לו חן בעיני הבריות. ובפרט מי שעומד לצאת למסע בדרך הים או בדרך היבשה, תועיל לו להנצל מאויביו. וכן יש רמז בפרשה הזאת על הגלות שאנו שרוים בה, שכל מה שאירע עם יעקב ועשו יארע לנו מבניו של עשיו, ועלינו לנהוג בדרך שנהג יעקב עם עשיו וכו' עיי"ש. ובספר מטעמים החדש11 כתב טעם שאומרים פרשת וישלח במוצאי שבת, לפי שכתוב שם "עד אשר אבוא אל אדוני שעירה" וזה יקוים בביאת המשיח שיעלו מושעים בהר ציון וכו' ואנו מקוים עכשיו ביאת אליהו הנביא ובאית המשיח ומזכירים אליהו הנביא שיבוא במהרה עם משיח בן דוד, וגם הסופי תיבות מן הפסוק אבוא אל אדוני שעירה אליה בלא וי"ו שיעקב נטל משכון מאליהו ה-ו' שיבוא לבשר הגאולה כדאיתא במדרש.
ובספר אמרי חן (פ' שמות) כתב, ושמעתי שיש מנהג בקהילות הספרדים שבבלקן, שבכל מוצ"ש היו קוראים פ' וישלח עד חמישי, כנראה כדי לדעת איך להתנהג עם בגוים במשך כל השבוע.