החינוך בראי הפרשה

מי באמת הפרזיטים ואוכלי החינם / חשבון נפש פנימי

לאיזה בנק החפץ חיים ומרן הגרי"ש אלישיב הפקידו? לא לדבר סינית עם מי שלא מבין, הדאגה לילדיו של נותן התורה גם אלו שלא לגמרי בדרך שנראה לנו לכתחילה אולי, ונהיה אנחנו וצאצאינו- בטורו המיוחד לחג מתן תורה של הרב אברהם בורודיאנסקי (יהדות)

(צילום: מאיר אלפסי)

זכיתי פעם להיכנס לקודש הקדשים של מרן הגרי"ש אלישיב זיע"א בשעות שכל העולם ישן, וראיתיו רכון על גבי הגמרא ומנגן ניגון המתוק בעולם את לימוד הגמרא, ווצדה עיני את רגלו של מרן הנתונה על מושב הכסא והוא יושב על הרגל, והוסבר לי שכך מנהגו מימים ימימה למנוע את טרדת השינה לאחר שעות שינה בודדות בלבד בפתח יום חדש של רעיית האומה ועבודת ה' של עמוד הדור.

מצב זה הזכיר לי את אותו צדוקי שראה את רבא לומד תורה והאצבעות שלו נטפו דם ממאמץ ודחיקת הגוף מול הנפש, ואמר לו אותו צדוקי: אתם עם פזיז שהקדים נעשה לנשמע הייתם צריכים לבדוק אם אתם מסוגלים ואז לענות תשובה, ורבא עונה לו אנחנו בטחנו בה'!!

הדיאלוג בין רבא לצדוקי לא אמיתי, רבא עונה לו תשובה שהצדוקי לא באמת מתחיל להבין אותה "אנחנו סמכנו על ה' " זה לא תפיסת חיים שקיימת אצל הצדוקי, אצלו יש קודם כל מקום לגוף ולנוחות ובסוף מקום להנאות רוחניות קלות כל עוד הם לא על חשבון הגוף, ואילו אצל רבא זה הפוך לגמרי, קודם כל צרכי הנשמה וזה העיקר, מידי פעם למען הנשמה נהנים גם מהגוף.

אם ננסה לעשות סקר "מי לדעתך הוא אפיקורס וכופר", נקבל תשובות במנעד שבין מחלל שבת לבין עובד עבודה זרה אבל כאשר הגמרא רוצה לברר מי הוא אפיקורס ומי הוא מגלה פנים בתורה היא אומרת משהו אחר לגמרי (מס' סנהדרין)   "אפיקורוס כגון מאן? - אמר רב יוסף: כגון הני דאמרי מאי אהנו לן רבנן? לדידהו קרו, לדידהו תנו. אמר ליה אביי: האי מגלה פנים בתורה נמי הוא, דכתיב אם לא בריתי יומם ולילה חקות שמים וארץ לא שמתי. [כלומר, מה תועלת יש לנו מהחכמים, הרי כל מה שהם לומדים אין זה אלא לצורך עצמם] מסביר רש"י : מגלה פנים בתורה הוא - שכופר במה שכתוב בתורה.

אפיקורס וכופר זה מי שלא מבין שעמלי התורה הם מקיימי העולם, וכולם קיימים בזכותם, אותו אחד שמזלזל באברכים ובבחורי הישיבות שעמלים בתורה, הוא אפיקורס הוא כופר!! ושואל החפץ חיים האם עד כדי כך זה חמור?? ועונה על פי הגמרא המיוחדת שאומרת  "אמר רב יהודה אמר רב: בכל יום ויום בת קול יוצאת ואומרת כל העולם כולו ניזון בשביל חנינא בני (בזכות רבי חנינה בן דוסא) וחנינא בני דיו בקב חרובים מערב שבת לערב"

היות שכל קיום העולם זה בזכות התורה והיא הייתה תנאי לקיום העולם, אז לומדי ועמלי התורה מחזיקים את העולם, יש בעולם בנק ובבנק הזה מופקדים מצוות ועמל התורה של היהודים, וככל שיהודי ניצרך להגנה וזכות זה נמשך מהעובר ושב שבחשבון בנק שלו, ומה קורה כשאין לו מזומן בעו"ש? יש פיקדונות של צדיקי הדור, וככל שהצדיק פחות משתמש בזה זה נשאר לצרכי העם, ולכן כל העולם ניזון בזכות רבי חנינה ורבי חנינה בעצמו ניזון בקב חרובים זאת אומרת הוא מפקיד את כל זכויותיו למען הכלל כי הלא לא נהנה, כל התהליך הזה של משיכה מההפקדות זה רק למי שמכבד את החכמים ומאמין בזכויותיהם בעמל התורה שלהם, אבל מי שלא מאמין אז אין לו זכות קיום בעולם הזה וממילא הוא אפיקורס וכופר.

אותו צדוקי שעמד מול רבא ושאל למה אתם לא אחראים לעתידכם ומקבלים כך את התורה הוא אותו צדוקי שמחפש לעשות "חסד" עם לומדי התורה ולהוציא אותם לשוק העבודה, ואותו רבא הם עמלי התורה עד דורנו אנו שזכינו שיש עשרות אלפי הוגי שעשעות עמלי תורה.

בשבועות האחרונים מתנהל שיח מחאה מול כל מיני צאצאי אותו צדוקי שקוראים ללומדי התורה בשמות גנאי אנטישמיים וכולם פגועים מהם, אבל האמת שאנחנו בכלל לא מדברים באותו שפה, זה כמו לדרוש ממדבר סינית להבין עברית, הם מדברים בשפת הגוף בשפת סוס ורכבו ואנחנו בשם ה' אלוקינו נדגל, בשפת התורה, בשפת ההנאה מהוויות בבא בתרא, בבא קמא, קדושין, ומנחות, זו שפה אחרת ואין סיכוי להדברות עם אוכלי הַנֶּשֶׁר הַפֶּרֶס וְהָעָזְנִיָּה, חבל על המאמץ, הם צודקים הם רואים סחטנות, ופרזיטיות בו בזמן שהם הפרזיטים שחיים בעולם הזה מההפקדות של הצדיקים ועמלי התורה.

אבל עדיין יש מקום להבין למה עשה ה' ככה לעם הזה מה חרי האף הגדול הזה??? למה יש כזו השפלה עממית בזמן הזה.

אינני נביא וגם לא חכם, אבל קצת ניסיון עם בני נוער יש לי, וכשאני רואה את אותם בחורים שבפוטנציאל שלהם יכלו להיות בעתידם מאותם "חנינה בני" ושיפקידו לנו לחשבונות של כולנו הרבה זכויות, ובגלל סיבות וגחמות צוות שונות עולם התורה מפסיד אותם, נראה לי שאני יכול להבין אולי קצת למה לומדי התורה מזולזלים בעיני אותם פשוטי העם, אם לנו לא מספיק אכפת מאותם נערים שבכמויות אדירות נושרים מהיכלי התורה, אז בכלי שני של זה, זה אותם שרואים את כולם כמוצצי דם.

ואם אנחנו מדברים על נערים, הכאב והדם שלנו שותת פי כמה על כמות הנערות הנושרות מדרך התורה וכמעט אין פוצה פה ומצפצף, אמר לי אחד מגדולי ראשי הישיבות בדורנו שמצוות היום לכל העוסקים בחינוך זה לדאוג לבנות, וכלשונו המחרידה "הם מתות מצווה".

המציאות הכואבת היא שכל עוד הנגע לא בא לבית של האנשים הרלוונטיים אז הם נמצאים בעמדת מצדיקי הנשירה... למי שלא מדייקת בתקנונים מחמירים, אבל ברגע שבת או נכדה שלהם פוזלת קצת החוצה מהמסלול שם כבר שומעים מנגינה אחרת, מנגינה מבינה וכאובה של כי תוליד בנות.... "העידתי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ...." כל עוד זה לא היה הכאב שלהם, הם הצדיקו את התקנונים המוקשים והמקשים, את תעופת הבנות הקלוקלות בלי דאגה לעתידם... אבל ברגע אחד המנגינה משתנה כשהנגע לא פוסח מעליהם ונוקש להם בדלת ל"ע.

אבל האמת צריכה להאמר- כשמשה עולה לשמים הקב"ה מוסר לו דברים להגיד לעם ישראל, לכאורה הינו מצפים שהדברים יהיו מכוונים לגדולי ישראל, לראשי ישיבות, למשגיחים, למנהלי הסמינרים, אבל לא, אומרת התורה "ומשה עלה אל האלקים ויקרא אליו ד' מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל" אומר רש"י: "כה תאמר" - בלשון הזה וכסדר הזה!! כי הבנות דבר ראשון!! והמדרש רבה גם מסביר  למה הם ראשונות:  "כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב" – "אלו הנשים א"ל אמור להם ראשי דברים שהם יכולות לשמוע" יש להם יכולת לשמוע אם מדברים איתם נכון, ולכן הקב"ה אומר למשה דבר איתן ראשונות, וכמו שהאריך הרש"ר הירש וביאר כי הם עיקרו של בית ומחנכות את הילדים לתורה ומהם מתחיל קיום התורה.

מהראוי להאריך רבות בנושא זה ולא לנטוש אותו בדאגה לבנות הנושרות ברמה כזו שתדיר שינה מעיני כל יהודי ירא ה', לחשוב איך למנוע את הנשירה הבאה, איך להנעים ולחבר את קיום התורה וסייגה באהבה על בית יעקב, ואיך לחבר את בני ישראל.

אכן אין לנו שפה עם אותם צדוקים שחיי הגוף הבהמי הוא העיקר היחידי אצלם, אך מאידך לא ניתן להתעלם מהאיתותים מנותן התורה ששואל בדאגה ובכנות האם לימוד התורה שלכם הוא אנוכי בלבד או אנכי ואופקי בדאגה לכל אלו שסביב, לחבר גם אותם למתיקות התורה דרך שלל מאות ואלפי ספרי הקודש ודרכי היהדות המגוונות ובלבד שיעשו את רצון ה', האם אתה דואג רק לעצמך או לכל בן ובת של בורא עולם.

קבלת התורה אמיתית היא רק בדאגה כנה לכל יהודי שמתרחק ונופל וטרום נפילה, כמובן איש על מחנהו ואיש על דגלו אבל יחד עם זה כאיש אחד בלב אחד, ויהי רצון שנזכה לקבלת התורה וכפי המובא  בספר הקדמון "צרור החיים" (שער תרע"א) "ויום זה של חג השבועות מסוגל לאיש הנלבב לבקש ולחנן על נפשו שתמצא חלקה הנחלה לה בסיני ולכן לא נכתב זמן מתן תורה  כי זמנה בכל יום, וכמו שמשה רבינו ע"ה ובני ישראל השתדלו בקבלתה ונתנה להם, כן עתה המשתדל בחלקו להוציא לפועל מוסרין אותו לו מן השמים ויום זה של חג השבועות מסוגל מאוד לזה"

הכותב הינו ראש ישיבת ברקאי חיספין

לתגובות a0507333664@gmail.com

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר