משבר כלכלי

השפעות הקורונה: באלו ערים יצאו לחל"ת?

מתחילת משבר הקורונה, הוגשו 982,070 בקשות לדמי אבטלה, 93% מהם אושרו • במקביל, הממשלה אישרה את התוכנית להאצת המשק בהיקף של כ-8.5 מיליארד ש"ח (כלכלה)

(צילום: Nati Shohat/Flash90)

הביטוח הלאומי מעדכן היום (ראשון) כי מתחילת משבר הקורונה, הוגשו 982,070 בקשות לדמי אבטלה, 93% מהם אושרו שהם 893,667 זכאים.

מתחילת המשבר, היו זכאים לתשלום דמי אבטלה כ-993,094 אזרחים (893,667 בתקופת הקורונה, 99,427 מתוכם מובטלים טרום משבר הקורונה).

מאז פתיחת הסגר (ה-19/4) נוספו 182,427 בקשות חדשות לאבטלה, ומנגד חזרו לשוק העבודה כ-483,000 אזרחים מתוכם, 464,442 'מובטלי קורונה' והשאר מובטלים טרום המשבר.

טרם חזרו לשוק העבודה כ-510,000 אזרחים. מתחילת המשבר ועד היום שולמו לטובת דמי אבטלה בלבד – מעל ל-12,183 מיליארד ש"ח.

ממוצע התשלום היומי לזכאי עומד על כ-175 ש"ח, בעוד טרום הקורונה התשלום עמד על כ-209 ש"ח ליום. התשלום הממוצע למובטלים בחודש יולי עומד על כ-4,452 ש"ח בעוד ביוני הוא עמד על כ-3,788 ש"ח.

סך הבקשות הגבוה ביותר לדמי אבטלה היה בחודש מרץ ועמד על כ-784,000 אלף תביעות, בחודש מאי הגישו כ-123,000 בקשות חדשות, ביולי – 26,000 בקשות ועד כה, בחודש אוגוסט הגישו מלמעלה מ-9000 תביעות חדשות לדמי אבטלה.

כ-306,000 מובטלים לא נמצאים בשוק העבודה מעל ל-21 שבועות שהם כ- 5 חודשים.

על פי פילוח הגילים 122,000 מובטלים הן בין הגילים 18-27, 169,000 הם בין הגילים 28-39, ומבין הגילים 40-49 ישנם כ-101,000 אלף מובטלים שעדיין לא חזרו אל שוק העבודה.

הערים שבהן הוגשו הכי הרבה בקשות לאבטלה ביחס לאוכלוסייה הן ראשון לציון, חולון ובת ים. הערים שבהן אחוז החוזרים למעגל העבודה הוא הגדול ביותר (מתוך מגישי התביעות) הן אשדוד ובאר שבע.

בתוך כך, הממשלה אישרה היום את פרטי תוכנית ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר ישראל כץ להאצת המשק ולסיוע להתמודדות של משרדי ממשלה ואוכלוסיות בסיכון עם משבר הקורונה, בהיקף של כ-8.5 מיליארד ש"ח.

בין הפרויקטים המתוקצבים בתכנית ראש הממשלה ושר האוצר:

• תקצוב מיידי של למעלה מ-2 מיליארד שקל לטובת מספר פרויקטי תחבורה הנמצאים ברמת מוכנות גבוהה מאוד לביצוע, בהם מקטע D של המסילה המזרחית בין צומת אל על ללוד, יציאה לביצוע הכפלת כביש 85 בין צומת כרמיאל לצומת חנניה, כביש 264 בין צומת אשל הנשיא לבית קמה וכביש 71 בין צומת יששכר לבית-שאן, כולל מחלוף והסדרת צמתים לאורך התוואי וכן תקציב לטובת קידום הקו האדום בתל אביב, וזאת במטרה למנוע את עצירת העבודות המתקדמות שם נוכח התייקרות הפרויקט.

• 750 מלש"ח להקמת תשתיות תומכות דיור, וזאת לצורך תמיכה בשיווק אלפי יחידות דיור ברחבי הארץ, באופן שיגדיל את היצע הדיור במשק ויאיץ את ענף הבנייה ואת הענפים התומכים בו.

• מוצע להקצות 750 מלש"ח לקידום ענף ההייטק והמובילות הטכנולוגית של מדינת ישראל באמצעות תכניות לאומיות לקידום טכנולוגיות מתקדמות, הרחבת מסלולי המענקים של הרשות לחדשנות וכן תכנית לטיפול במחסור בכוח אדם מיומן לענף ההייטק.

• תקציב לטובת מעבר ממשלתי לענן ציבורי שיוקם בישראל הצפוי להוביל בטווח הבינוני לחסכון בעלויות הממשלה בתחום ה-IT, לעודד חדשנות במגזר הציבורי, להגביר את רמת אבטחת המידע ולעודד השקעות בתעשייה המקומית.

• תקציב לטובת הוצאת קול קורא משותף של המשרד להגנת הסביבה עם רשות החדשנות לתמיכה בחברות הזנק המייצרות טכנולוגיות שמייעלות רגולציה סביבתית ומייצרות צמיחה בתעשייה. תקציב לטובת עידוד השקעות בתעשייה מקומית באמצעות מסלולים הוניים של מרכז ההשקעות במשרד הכלכלה.

• תקציב לטובת פיתוח כלכלי ותיירותי לרשויות תיירותיות בגליל ובגולן.

• תקציב לטובת שדרוג מתקני ספורט באמצעות קולות קוראים של משרד התרבות והספורט, תקציב עבור הקמת מעונות חוץ ביתיים חדשים לנערים ונערות בקצה הרצף הטיפולי וכן פרויקטים נוספים.

• תקציב לצורך החלת חוק מוסר תשלומים על ספקים קטנים ובינוניים של מוסדות בריאות. תקנות מחייבות בנושא זה יופצו בנפרד.

תכנית ההאצה אינה דורשת תיקוני חקיקה, ועם אישורה בממשלה ניתן יהיה להתחיל לפעול באופן מידי להוצאתה אל הפועל.

כמו כן, תכנית ראש הממשלה ושר האוצר כוללת הקצאה של 3.4 מיליארד ש"ח בעבור משרדי ממשלה ואוכלוסיות בסיכון הנדרשים לסיוע ייעודי להתמודדות עם משבר הקורונה:

• כ-700 מלש"ח בעבור הכשרות מקצועיות ותימרוץ תעסוקה.

• 700 מלש"ח בעבור הבטחת ביטחון תזונתי למשפחות מוחלשות.

• 600 מלש"ח לטובת הארכת מענקי ההסתגלות לבני 67 ומעלה שהוצאו לחל"ת עד לחודש יוני 2021.

• 350 מלש"ח בעבור הרחבת הזכאות למענק הוצאות קבועות לעסקים בעלי מחזור של עד 400 מלש"ח בשנה.

• 150 מלש"ח בעבור סיוע לאזרחים ותיקים ולאזרחים ותיקים נזקקים.

בסך הכל, ההחלטה כוללת תקציבים עבור שורת פרויקטים בתחומי התחבורה, התשתיות תומכות הדיור, הטכנולוגיה וההייטק, התיירות, הספורט, הרווחה, התייעלות האנרגטית ועוד.

ההחלטה נועדה, בין היתר, לטובת תמרוץ השקעות בתעשייה המקומית וקיצור ימי אשראי ממשלתיים לספקים קטנים ובינוניים, לצורך עידוד ביקושים והאצת כלכלת המשק הישראלי המצוי במשבר. בהתאם להערכות, מעבר לתועלתם הכלכלית, צפויים הפרויקטים ליצור מעל 10 אלף משרות חדשות במשק.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר