יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין החליט שלא לפסול את הקמפיין של מפלגת 'קדימה' נגד האברכים.
ח"כ ישראל אייכלר פנה ליו"ר ועדת הבחירות בבקשה לפסול את הקמפיין שלווה במודעות ענק בחוצות מטעם מפלגת קדימה, המתייחס לתשלומים לחיילים ואברכים, בטענה כי היא תעמולת בחירות אסורה.
בפנייתו, טען ח"כ אייכלר כי זוהי "סיסמה מסיתה, יש כאן שקר מספרי בוטה של '3400' שמקבל אברך הלומד תורה, דבר שלא היה ולא נברא".
"מטרת הפרסום היא לעורר איבה ומדנים נגד היהודים החרדים הקרויים בסלנג ההמוני 'אברכים'", הסביר אייכלר, "הדבר עלול לגרום לשנאה ואף לאלימות חמורה יותר מן הסיסמה 'אין חובות אין זכויות', שפסלתם בצדק כי היא מסיתה נגד הערבים".
אייכלר המשיך ואמר כי מדובר ב"הסתה מסוכנת עד שפיכות דמים", והוסיף כי "השימוש בחיילים בהסתה המונית, היתה נהוגה באירופה מאז ימי מסעי הצלב ועד לימי הצאר הרוסי. שלא להזכיר תקופות קשות יותר שבאו לאחר מכן. אשר על כן אבקש לפסול את התעמולה האנטישמית של קדימה".
בראיון לרשת ב' של קול ישראל לאחר הגשת הפנייה, אמר אייכלר כי הוא חושש שבעקבות הקמפיין חייל צה"ל עלול לירות חלילה באברך. והוסיף כי "מסע ההסתה של קדימה, זהו מדרון חלקלק ועל יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט רובינשטיין, לעצור זאת".
מפלגת 'קדימה' השיבה לפנייה וטענה כי אין בקמפיין מסרים גזעניים. "ח"כ אייכלר מבקש לפסול את הקמפיין בשתי טענות; האחת כי הקמפיין מהווה הסתה לגזענות נגד "עם האברכים" כהגדרתו, והשנייה היא כי הצגת המספר 3,400 ש"ח כמספר המייצג את התשלום אותו מקבל אברך, הינו שקר. שתי טענות אלה דינן להידחות שכן אין להן על מה להתבסס הן מהבחינה המשפטית והן מהבחינה העובדתית", טענה קדימה בתשובתה.
לטענת המפלגה, "ח"כ אייכלר מבקש להגביל בצורה קשה ביותר ובלתי מידתית את חופש הביטוי, תוך שהוא מכנה את תעמולה הבחירות של קדימה "אנטישמית", וזאת גם במקרה בו ברור שלא קיים חשש לפגיעה בערך מוגן אחר ברמה המצדיקה את הפגיעה".
כאמור, יו"ר ועדת הבחירות החליט לדחות את הבקשה ולא לפסול את הקמפיין. בהחלטתו, כתב השופט רובינשטיין כי "לאחר שעיינתי במודעה נשוא הבקשה, אינני סבור כי היא באה בקהלם של המקרים, המצדיקים את הגבלתו של חופש הביטוי הפוליטי בתקופת בחירות".
"סוגית שירותם של אברכים בצבא הגנה לישראל היא סוגיה ציבורית מן המעלה הראשונה, המעסיקה את השיח הציבורי והמשפטי בישראל מזה שנות דור למצער", הוסיף השופט רובינשטיין. "סבורני, כי קריאה להשוואת תנאיהם של חיילים בצבא הגנה לישראל לתנאיהם של אברכים מצויה בגדרו של השיח הציבורי הלגיטימי, והיא איננה הסתה נגד יהודים חרדים. היא בוודאי אינה אנטישמית".
עוד הוסיף השופט רובינשטיין בהחלטתו כי "זכותו המלאה של הציבור החרדי, וכך של נציגיו הפוליטיים, שלא להסכים למודעה זו. זכותם המלאה גם לחלוק על דיוקה ולהציג נתוני נגד, כפי שעשו בתשובה לתגובה. אולם אי הסכמה למודעה אין בה כדי להגביל את חופש הביטוי של מפלגת קדימה. לכך נדרש יותר מאי הסכמה".
"אינני סבור - ובמובהק - כי תעמולת בחירות צריכה להיות במה לפרסומם של דברי שקר או הטעיה, אף מעבר לגזענות או לעניינים פלילים. מצטרף אני לדבריו של יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-16 ולראש הממשלה, השופט (כתוארו אז) מ' חשין כי 'אם אתקל בקטע שידור שיש בו על פניו כדי להטעות את הצופה או את המאזין, לא אהסס לפסול אותו על אתר'", הוסיף.
"עם זאת, על הטוען להטעיה להוכיח טענה זו בראיות ברורות וחד משמעיות, והדברים צריכים להיות ברורים על פניהם, אפשר לאומר - זועקים. ספק פועל, מטבע חופש הביטוי והשכל הישר, לטובת המפרסם. במקרה דנא, אין בידי כמובן להכריע.... באשר לנכונות הפרטים במחלוקת, בוודאי לא ברמת ההוכחה הגבוהה והמובהקת הנדרשת מן המבקש פסילה, כדי שעל פניהם יצדיקו הדברים נקיטה בצעד של צו מניעה. על יסוד האמור, אין בידי להיעתר לבקשה", חתם השופט רובינשטיין, יו"ר ועדת הבחירות, את החלטתו.