צה"ל היה אוסר את הרמב"ם בעוון גזענות

קראתי את דברי כבוד תורתו לכבוד "החג הקרב ובא" ובפרט צד את עיני המשפט הבא: "הרמב"ן והרמב"ם, כולם היו שמחים ללכלך את הידיים בגריז של הטנק".

והדברים שכתבת, קשים ועמוקים מאד אף יותר מפסק ההלכה שלך "בדבר ההיתר לחיילים לשמוע שירת נשים בטקס ממלכתי".

ומכיוון שדברי תורה צריכין תלמוד, ניסיתי לבאר את דברי כת"ר על דרך הפרד"ס וה' יצילנו משגיאות.

על דרך הפשט

לו הרמב"ם היה היום בגיל גיוס הרבצ"ר היה ממליץ לגייס אותו לשירות חובה בצה"ל ולא להכליל אותו במתווה רבני בנט כאחד מ 1800 העילויים שזכאים לשבת ללמוד.

אך יש לדחות פשט זה משום שהוא קשה מאד, אם הרמב"ם והרמב"ן יהיו טנקיסטים מי אלה אותם העילויים שיזכו לשבת ללמוד, כבוד הרבצ"ר?

ואולי יש לומר

אך אולי יש לצדד בפשט הקודם, מכיוון שייתכן והרמב"ם יעשה "שירותו קבע ותורתו הסדר" וכך נרוויח שני ציפורים במכה אחת, גם מפקדים קרביים וגם רבנים כפי שזכה להיות הרבצ"ר תא"ל רפי פרץ.

אלא שיש לדחות פשט זה על הסף, מכיוון שזמן קצר לאחר גיוסו של רמב"ם, ככל הנראה היה ה"נשר הגדול" נעצר ונכלא בעוון גזענות, אפליה, הסתה והמרדה ועוד אי אלו סעיפים על דבריו החמורים שפרסם בספרו "היד החזקה".

לא מאמינים? להלן מספר ציטוטים:

רמב"ם הלכות מלכים פרק א: העוון - אפליית נשים

"אין מעמידין אשה במלכות שנאמר עליך מלך ולא מלכה, וכן כל משימות שבישראל אין ממנים בהם אלא איש". ומן הסתם סרן רמב"ם היה מסרב למנות אשה לכל תפקיד פיקודי.

רמב"ם הלכות מלכים פרק ו: העוון - מרידה

"אין עושין מלחמה עם אדם בעולם עד שקוראין לו שלום אחד מלחמת הרשות ואחד מלחמת מצוה, שנאמר כי תקרב אל עיר להלחם עליה וקראת אליה לשלום, אם השלימו וקבלו שבע מצות שנצטוו בני נח עליהן אין הורגין מהן נשמה והרי הן למס, שנאמר יהיו לך למס ועבדוך.

קבלו עליהן המס ולא קבלו העבדות או שקבלו העבדות ולא קבלו המס, אין שומעין להם עד שיקבלו שניהם, והעבדות שיקבלו הוא שיהיו נבזים ושפלים למטה ולא ירימו ראש בישראל אלא יהיו כבושים תחת ידם, ולא יתמנו על ישראל לשום דבר שבעולם"...

האם מפקד הטנק רמב"ם היה מלכלך ידיו בשמחה בגריז הטנק בהתנתקות? התשובה ברורה.

אגב: מה דעת כת"ר על סעיפים אלו האם אתה מסכים להם? או שמא תשובה "שי פירונית" יש לך לדבר, לאמר: זו דעת ההלכה ולא דעתך האישית?

על דרך הסוד

אולי כל דברי כת"ר הם על פי הקבלה בחינת "רזא דרזין" והכל זה משל ונמשל כידוע לחכמי ח"ן.

וכוונתך בדבר ה"טנק" הוא לטנק המרכבה ורצית לרמוז על מעשה מרכבה...

על דרך הרמז

הרמב"ם ו"הגריז" שהזכרת בדבריך, היינו שצריך ללמוד רמב"ם כדרך הלימוד של בריסק ורמזת בדבריך גריז היינו הגרי"ז סאלאוויציק...

על דרך הדרש

בחינת כל הנביאים לא נתנבאו אלא לימות המשיח.

וכך הייתה כוונתך שאילו דוד מלך ישראל היה עלינו מלך, ורש"י היה שר בטחון, והרמב"ן והרמב"ם אלופים במטה הכללי, ודאי שכל החרדים היו שמחים לשרת בצבא.

אלא שיש להקשות טובא על דרש זה שהרי בימות המשיח יתקיים "וכתתו חרבותם ..." "וגר זאב עם כבש" " ולא ידעו עוד מלחמה", ומה צורך יש בשילוב חרדים בצבא?

ולאחר שהפכתי והפכתי ועדיין הדברים לא התיישבו על לבי נראה לי שבגירסה הצהל"ית לרמב"ם והשו"ע נשמטו אי אלו הלכות ומעכשיו מתורצות כל הקושיות!