"המהלך הגדול שאנחנו עושים כדי לגרום לציבור החרדי להיכנס לשוק העבודה הוא קודם כל הזדמנות כלכלית גדולה", כך אמר בצהריים (רביעי) שר האוצר יאיר לפיד בנאומו בוועידת הנשיא בבנייני האומה בירושלים.
לפיד נשא דברים בפאנל שנערך תחת הכותרת: "האם מחר יהיה יותר טוב?", וכהרגלו בנאומיו בתקופה האחרונה, שוב הציבור החרדי היה במרכז דבריו.
בפתח דבריו, דיבר שר האוצר על היכולת להשתנות ואמר כי "כשאנחנו שואלים את עצמנו מהו הדבר האחד שמבדיל בין חברות אנושיות מצליחות לחברות שאינן מצליחות. התשובה היא: היכולת להשתנות".
"לישראל יש היכולת הזאת, להשתנות בדרך לא אלימה", אמר לפיד, "יש לנו יכולת להמציא את עצמנו בכל פעם מחדש. עשינו את זה ב-1948, כשקומץ פליטי שואה הפכו לאומה של לוחמים שהקימו מדינה; עשינו את זה בשנות החמישים ושוב פעם בשנות התשעים כשמיליוני עולים הציפו את ישראל ושינו את הדמוגרפיה שלה כמעט בבת אחת; עשינו את זה במעבר מאומת התלמוד לאומת הקיבוץ, מאומת הקיבוץ לאומת ההשכלה, ומאומת ההשכלה לאומת הסטרט-אפ".
"את החלק הזה - האחרון - עשינו טוב במיוחד", המשיך לפיד, "יש משהו ב-DNA הישראלי, או למעשה בביוגרפיה של העם היהודי, שמתאים במיוחד לעידן הידע. הזיכרון היהודי הקולקטיבי, שנוצר ושוכלל במאות רבות של שנים של לימודי תלמוד ותורה, מסתכל על אוטוסטרדת המידע, והכל נראה לו מוכר, הלינקים בין נושא לנושא, התפיסה האינטואיטיבית של ה-DATA, היכולת לחפור עוד ועוד באותו מקום ולמצוא בתוכו שוב ושוב דברים חדשים".
"הידע הוא נזיל ומשתנה ונמחק ונכתב מחדש ללא הרף. ידידי פרופ' מנואל טרכטנברג מכנה את זה וו-ז'ה-דו - ההיפך מדז'ה-וו - כלומר היכולת להסתכל על משהו ולראות בו את הדברים שאיש לפניך לא ראה קודם", הוסיף לפיד.
"וכשזה קיים ביסודות שלך, כשאתה יודע להשתנות, הקשיים שאתה חווה הם רק תקלות קלות. בעולם שהופך להיות יותר ויותר תחרותי, יותר ויותר שטוח וגלובלי, אנחנו יודעים על עצמנו את מה שאחרים אינם יודעים: שלא משנה מה יקרה, לא משנה מה יהיו הנסיבות, אנחנו נדע למצות מהן את המיטב. בכל פעם שתעמוד בפנינו בעיה, אנחנו נדע, כמעט באופן אינסטינקטיבי, איך להפוך אותה להזדמנות", טען שר האוצר.
בשלב זה של הדברים, הכניס לפיד שוב את הציבור החרדי ואמר כי "בשנתיים-שלוש הקרובות אנחנו הולכים להשתנות. שוב פעם. המהלך הגדול שאנחנו עושים כדי לגרום לציבור החרדי להיכנס לשוק העבודה נתפס היום כפתרון של בעיה, או כמהלך חברתי, אבל הוא קודם כל הזדמנות כלכלית גדולה".
לפיד, בחר להשוות את השתלבות החרדים בעבודה לעלייה הגדולה מברית המועצות, ואמר כי "הצעירים החרדים הקדישו את חייהם לידע ולמידע, הם יודעים לחשוב והם יודעים לחקור, ואם אנחנו רוצים ליצור פה כלכלה המבוססת על חדשנות ויצירתיות, הכניסה שלהם לשוק העבודה היא זריקת מרץ שאפשר להשוות אותה רק למה שקרה ב-1991, כשלמעלה ממיליון עולים משכילים וחרוצים הגיעו הנה מברית המועצות לשעבר והרימו את הכלכלה הישראלית".
"העוצמה והגמישות האינטלקטואלית של הצעירים החרדים, כשהיא משולבת בחדשנות וביכולת של המשק הישראלי", הוסיף לפיד, "הולכים לשנות שוב את החברה הישראלית".
לפיד הוסיף ואמר כי "המהלך הגדול הנוסף שאנחנו הפעלנו כדי להפחית את הריכוזיות במשק הישראלי, גם הוא נתפס כפתרון של בעיה, אבל הוא לוקח משק שהסתאב, שהתאבן, ומחזירים לו את הגמישות שלו".
"ובאותה דרך, הצעדים שאנחנו עושים כדי לשפר את התחרותיות במשק – רפורמות בתחומים של התעופה האזרחית, הרכב, המזון, התקינה - הם דרמטיים, אבל הסיבה היחידה לכך שהם דרמטיים, היא שכל אזרח ישראלי, בין אם הוא תומך במהלכים האלה או לא, יודע שהם יקרו. הם יקרו, כי זו הדרך בה אנחנו עושים דברים, מפני שיכולת ההשתנות שלנו היא הקבוע היחיד בחברה הישראלית", אמר לפיד.
"העובדה ששמרנו, תוך כדי המשבר העולמי, על משק בצמיחה גבוהה, המבוסס על חדשנות, עם אבטלה בשיעור שהוא מהנמוכים בעולם המערבי, מעמידה אותנו בעמדת זינוק שכמעט אין שני לה עכשיו כשהמגמה הגלובלית משתנה", סיכם לפיד.