מרבית הפרשנים החילונים צידדו בסוף השבוע בעמדה כי בעיני מובילי המאבק העיקש נגד הניצחון החרדי ותבוסת החילונים, לא עמדה רק סוגיית טוהר הבחירות. אלא בעיקר ואולי רק, הקרב על זהותה של העיר, שלולא האפשרות הנוספת שקיבלו לנסות ולשנות את התוצאה, העיר, כך לטענתם, הייתה הופכת לחרדית.
העיתונאי נחום ברנע, כותב בטורו ב'ידיעות אחרונות', כי "ההחלטה של בית המשפט להורות על בחירות חדשות בבית ־שמש חורגת בחשיבותה מגבולות העיר. זיופי בחירות הם עניין רווח למדי בבחירות המקומיות, גם במגזר הערבי וגם בשכונות חרדיות בערים מעורבות. אין פיקוח של ממש. אין מה שירתיע את העבריינים".
"בבית־שמש המאבק היה חשוב במיוחד, בגלל האופי הקיצוני, האלים, שלחלק מהתושבים החרדים שהגיעו לעיר בשנים האחרונות. המועמד הלא־חרדי אלי כהן הוא כנראה הסיכוי האחרון של בית־שמש לא ליפול לידיים עוינות למדינה. לא בטוח שינצח בבחירות החוזרות. לא בטוח שגם אם ינצח, יוכל לסובב את הגלגל לאחור. המדינה הפקירה למעשה את העיר ואת תושביה הלא־חרדים. המגמה הזאת לא השתנתה עם פסק הדין אתמול".
בית שמש, אחרי ההחלטה על בחירות חוזרות (צילום: יעקב לדרמן)
העיתונאי דן מרגלית, הסביר ב'ישראל היום' כי המאבק היה בעיקר על הזהות עצמה: "זה מאבק בין מחנה ציוני המורכב מחילונים ומדתיים, נגד הצבע האחיד של המחנה החרדי. בעיקר זהו מאבק של שלטון החוק ובני האור נגר עוקפי החוק ובני החושך".
"ככל שנערמו העובדות", כותב מרגלית "כך היה ברור כי החשד להשתלטות חרדית עוינת על בית שמש מוכח", הפרשן הבכיר קובע כי בית שמש של היום לא תוכל לקבל מועמד בעל חזות חרדית, "ייאמר במפורש: אין כל מניעה להצביע למועמד מטעם ש"ס ולקדם בברכה את בחירתו. בכל זמן ובכל מקום בארץ. לא בבית שמש, 2014".
העיתונאי ניר חסון מסביר בטורו בעיתון 'הארץ' כי במידה ובקרב על ראשות העיר, ינצח המועמד החרדי, זהותה של העיר ברורה: "קשה להגזים בתחושת הדחיפות של הציבור החילוני בבית שמש לנוכח הבחירות האלו. רק בשבוע שעבר אישרה הוועדה המחוזית את הקמתן של 6000 יחידות דיור חדשות ברמת בית שמש. ההנחה היא שאם אבוטבול יישאר על כיסאו, דירות אלו יאוכלסו במשפחות חרדיות עד לאחרונה שבהן, ובכך יקיץ הקץ על הרוב החילוני הזעום בעיר ועל הסיכוי של בית שמש להישאר עיר פלורליסטית".
"הדרך לניצחון של כהן עוד ארוכה וכלל לא בטוח שגם ניצחון של כהן והמחנה הלא־חרדי בעיר, ימנע את המשך ההתחרדות שלה, בוודאי שלא בטווח הארוך". העריך חסון.
העיתונאי ברוך קרא מ'מעריב', כתב כי "זו לא הייתה רק הכרעה דרמטית במסגרת הקרב התרבותי שמתרחש זה שנים בבית שמש, כמו בערים רבות נוספות בישראל. זו הייתה גם הכרעה משפטית-ערכית תקדימית, חשובה מאין כמותה בכל הקשור לטוהר מידות שלטוני".
"ומה יקרה אם אבוטבול שוב ינצח? שואלים רבים. את התשובה יש לחלק לשני חלקים: ראשית, על שר הפנים ומשטרת ישראל להקים מנגנוני בקרה ומודיעין בזמן אמת כדי שהפעם נוכל להיות בטוחים שמערכת הבחירות נקייה. שנית, גם אם בסוף התהליך אבוטבול ינצח בשנית (מעניין מאוד באיזה הפרש) עדיין פסק הדין הזה ייכנס לפנתאון פסקי הדין במלחמה בשחיתות השלטונית", דברי ברוך קרא.
העיתונאי קלמן ליבסקינד, רמז בדבריו ב'מקור ראשון' כי היועץ המשפטי התערב בנעשה בבית שמש בגלל מעורבותם של החרדים: "קשה לא להבין את תחושת ה'איפה ואיפה' שחלק ממנהיגי החרדים חשים מאז אתמול. הם חיים כאן כבר הרבה שנים וזקניהם ראו כבר לא מעט זיופים גם מהצד שלהם, אבל לא רק. הם ראו שנים של זיופים במגזר הערבי כמעט בכל מערכת בחירות. אפשר להניח שהם קראו גם את התחקיר שפרסמנו על יום הבחירות הכלליות לכנסת לפני פחות משנה, שסיפר מה אירע במגזר הזה. היו שם תיאורים של זיופים, שמות, קישורים וסניפים ספציפיים, וגם תלונות למשטרה וליועץ המשפטי לממשלה, אבל אף אחד לא חשב לעשות עניין".
"יש להניח שהחרדים גם עקבו אחר שנים של מערכות בחירות פנימיות במפלגת העבודה שכמעט תמיד כללו זיופים המוניים. עם מאה אחוזי הצבעה ביישובים הדרוזיים, עם תושבי כפרים ערביים שלמים שבטלפתיה מופלאה הצביעו כולם באותו פתק בדיוק. גם אז היו תלונות, גם אז היוראיות, אבל אז לא הייתה מערכת אכיפת חוק נחושה. אולי זה היה בגלל הפוליטיקלי־קרוקט, אולי לא".
ליבסקינד מסביר כי "אצל החרדים, חייבים להודות, היה נוח להתחיל במלחמה בתופעה. בקרב על בית־שמש היה ברור לכל מי שאיננו חרדי שהחרדים צריכים להפסיד, שחשוב לשמור על 'בית־שמש ציונית' לכן גם היה ברור שהם המועמדים להיות המגזר הראשון שבחירת ראש העירייה שלו תיפסל בגלל זיופים".