חברי ועדת שקד יתכנסו היום (שני) ובימים שלישי ורביעי בחדר הוועדה במשכן הכנסת בירושלים, בכדי לאשר את סעיפי החוק לגיוס בני הישיבות לקראת ההצבעה בקריאה שנייה ושלישית ואישורו הסופי במליאת הכנסת.
בין הנושאים שיעלו להצבעה בשלושת הימים הקרובים, ניתן למנות את קיצור השרות של חיילי צה"ל, הארכת מסלול ישיבות ההסדר בחודש אחד ומסלול חב"ד.
ל"כיכר השבת" נודע כי אחרי מפגש עם רבנים משפיעים בחסידות חב"ד הוחלט כי במסלול חב"ד יהיו תנאים שונים ומקלים מאלו הצפויים לחול על תלמידי ישיבות חרדים.
לפי החוק שיובא להצבעה מחר (שלישי), תלמידי ישיבות של חסידות חב"ד בגילאים 18-20 יוכלו לצאת מהארץ לעבר יעד אחד: ה-770 המכונה גם ה'סוון סוונטי', מרכז חסידות חב"ד בשכונת קראון הייטס ברובע ברוקלין שבניו יורק.
כשיחזרו לארץ אחרי שהות של שנתיים ימים בחו"ל, זה יהיה כבר בגיל בו הם מתחתנים בדרך כלל, לאחר החתונה ילמדו שנה בכולל אברכים, ולאחר מכן יתגייסו החסידים לצה"ל לפי המסלול שיקבע צה"ל עד לחקיקת החוק בפועל.
עוד נודע ל"כיכר השבת" כי גם לתלמידי חב"ד תינתן אפשרות להגיש דיחוי שירות עד גיל 24.
באם החוק יאושר, תגיע לסיומה הסאגה שבה חסידים רבים אשר יצאו לשליחות בחו"ל, הפכו לעריקים כשחזרו ארצה ולעתים נעצרו וישבו בכלא צבאי. כעת, הם ישובו לארץ כאזרחים מן המניין ללא שתירשם לחובתם עבירה פלילית.
על פי טיוטת החוק במתכונתו הנוכחית - טרם ההצבעות, כאשר ייתכן וברגע האחרון יוכנו בו שינויים כאלו ואחרים - שהגיע לידי "כיכר השבת" עולה כי תלמידי ישיבות ההסדר יזכו לסיכום שהושג עוד בזמן שהתקיימו דיונים בוועדת פרי: שירותם יוארך בחודש אחד, ל-17 חודשים בלבד.
כל זאת בעוד החייל החילוני ישרת 32 חודשים, לפי החוק החדש. שוויון בנטל? לא אצל תלמידי ישיבות ההסדר.
באשר לשירות הנשים בצה"ל, טרם התקבלה החלטה סופית משום שחברי הוועדה חלוקים בדעתם האם הארכת שירותם תעמיק את אי השוויון בנטל, ותגרום להעמקת הנתונים לפיהם רק 43 אחוז מהנשים משרתות בצה"ל.
יו"ר מפלגת "הבית היהודי" כתב אמש לאוהדיו בדף הפייסבוק כי "אסור לתת לפרטים הקטנים להסתיר את התמונה הגדולה: אנחנו עושים היסטוריה".
לדבריו, "לראשונה מזה עשורים רבים הממשלה עושה מעשה של חיבור הציבור החרדי לעולם התעסוקה והשירות. ללא המהלך, מדינת ישראל הייתה נקלעת למשבר כלכלי-חברתי עצום תוך מספר שנים".
"עוד יהיו מהמורות אך בעוד מספר שבועות נשנה את המציאות בישראל", סיכם בנט.
באתר ynet צוטטו חברי כנסת אשר מתחו ביקורת חריפה כנגד החוק במתכונתו הנוכחית: "מנסים לרצות את החרדים על גב המשרתים", אמרו חלקם ואחרים טענו כי זה יהיה "פספוס וחטא לדורות".
ח"כ אלעזר שטרן (התנועה), שכיהן כראש אגף כוח אדם בתפקידו האחרון בצה"ל, מתח ביקורת והאשים את הבית היהודי בכך שהוא "נוהג בצביעות כלפי השוויון בנטל בכל הנוגע לישיבות ההסדר. הם יודעים מצוין שיש עשרות אחוזים מבני ישיבות ההסדר שלא בהכרח לומדים ובזמן שמקצרים את שירותם הם עושים דברים אחרים. אין כל משמעות לחודש שבו האריכו את השירות. מפעל ההסדר הוא מפעל חשוב שהלך והושחת עם השנים, והבית היהודי מפספס הזדמנות ליישר אותו ופוגע בלגיטימיות שלו. החוק בהקשר זה הוא פספוס גדול - הישגים נקודתיים במחיר שחיקה מתמשכת".
גם ח"כ עומר בר לב (העבודה) תקף בחריפות וטען כי "ההתעלמות של כלל הקואליציה מפטור גורף לבני ישיבות ההסדר היא חטא לדורות ובגדר אפליה ברורה ומידית. לא ייתכן שרפורמה כה רחבה תנציח אפליה שפוגעת ותפגע אף יותר בעתיד. ראש הממשלה ושר האוצר לא יכולים לשבת בחיבוק ידיים ולהתעלם מהאתגר שלפתחינו ולתת לסקטור אחד הקלות שלא ניתנות לאף סקטור אחר". לדבריו, "ההתעקשות של הבית היהודי בנושא מציבה אותם כמפלגה הכי פחדנית וצבועה בכנסת ולא כמפלגה הכי קרבית, כפי שהם מתיימרים להציג את עצמם".
השר יעקב פרי (יש עתיד) שעמד בראש הוועדה שקדמה לזו, טען כי הבית היהודי מנסה "לחורר את החוק". לדבריו, "הבית היהודי מנסה לרצות את החרדים על גבם של ציבור המשרתים. הם מנסים לייצר חוק טל 2". הוא הבהיר כי "יש עתיד לא תיתן לזה יד. חובת הגיוס תחול גם על החרדים, כפי שהוחלט בממשלה".
איתן כבל (העבודה), מצדו, ציין כי "למרות שבחוק אין באמת שוויון אמיתי של הנטל, חשוב לקדמו - לא רק כי הוא טוב מהמצב הקיים, אלא כי הוא מתחבר לזרמים התת-קרקעיים בחברה החרדית, גם בנוגע לצורך לצאת לעבודה וגם בצורך להתגייס ולהיות חלק מהחברה הישראלית. הקרב על הסנקציות הפליליות הוא סתמי ובפועל חסר חשיבות. אם החרדים לא יעמדו במכסות, ממילא יחול עליהם חוק הגיוס הקיים היום ושבפועל לא ממשים אותו. לפיד רוצה אותו כדי להוציא להם עין ולהרוויח נקודות בטווח הקצר מההפגנות ומהמאבקים הפנימיים".