האבסורד של בג"ץ: התנועה למשילות ודמוקרטיה שופכת אור על החלטת בג"ץ להתערבות בחוק הגיוס המתגבש. לטענת משפטנים ההתערבות השנויה במחלוקת יוצרת אבסורד כאשר אלו אשר דחו את גיוסם לא יתוקצבו, ואילו מי שבחר לא להתייצב כלל ולהתעלם מהצו, ימשיך להיות מתוקצב.
החלטת בג"ץ להקפיא את התקציב המועבר לחלק מבני הישיבות עוררה הד ציבורי והשמיעה את קולן של הישיבות שנפגעו מההחלטה בלי בנתינה להן הזכות להשמיע את דבריהן. כעת מתברר כי ההחלטה שקיבלו השופטים פוגעת דוקא באלה שעל פי רוב צפויים להתגייס ורק דחו את שירותם כמקובל ע"פ הנוהל הצהל"י, בעוד מי שמוגדר כעריק ולא התייצב כלל בלשכת הגיוס לא נפגע מהמהלך ובג"ץ מאפשר להעביר כספים לישיבה עבורו.
וכך ציינו השופטים למי נוגע צו הביניים להקפאת התקציב, "ביחס לתלמידי מוסדות תורנים ילידי השנתונים 1994, 1995 וחציו הראשון של שנתון 1996, אשר קיבלו צו גיוס למועדים שונים החל מחודש אוגוסט 2013 ואשר לא התייצבו לגיוס בשל החלטות כלליות של שר הביטחון (או של פוקד)".
לעמדת התנועה למשילות ודמוקרטיה, התרגום של החלטת בג"ץ מייצר מצב פרדוקסאלי ומעוות, שכן, מועמד לשרות בטחון (תלמיד ישיבה) אשר קיבל צו ראשון, והתעלם מתוקפו – ממשיך לקבל תמיכה מהמדינה, וזאת בעת שהוא מוגדר עריק. מועמד אחר לשרות בטחון (תלמיד ישיבה) שקיבל צו ראשון, כיבד את הצו, התייצב בלשכת הגיוס, ומועד גיוסו נדחה על ידי שר הביטחון בשל כך שטרם התקבל מתווה חוק להסדרת גיוס בני הישיבות - אינו זכאי לתקציב.
יו"ר התנועה למשילות ודמוקרטיה, יהודה עמרני אומר כי לשם הדוגמה כדאי לראות כיצד השפיעה החלטת בג"ץ על המוסדות התורניים שתלמידיהם מתגייסים בשיעור גבוה, אפילו ביחס לכלל האוכלוסייה, הישיבות הגבוהות הציוניות. עמרני מציג את הנתונים שאספה התנועה ומהם עולה כי בשנתוני הגיוס הרלוונטיים להחלטת בג"ץ, רשומים כיום בכלל הישיבות קרוב ל-10000 תלמידים. מתוכם, מספר בני הישיבות מהציונות הדתית, הדוחים את שירותם במספר מועט של שנים ובהמשך מתגייסים, עומד על כ-10 אחוזים (כ-900-1000 תלמידים). שאר התלמידים הינם מהחברה החרדית. בעקבות החלטת בג"ץ, נשללה התמיכה הממשלתית מהישיבות בגין כ-2000 תלמידים סה"כ, מתוכם כ-600-700 מהציונות הדתית. מנתונים אלו עולה כי הפגיעה באלה המתגייסים היא הגדולה ביותר באופן יחסי. בשכבות הגיל הרלוונטיות קוצצה התמיכה בישיבות הציוניות ב-70% לעומת קיצוץ של 12% בישיבות שתלמידיהם כלל אינם מתגייסים.
לדברי התנועה למשילות את הסיבה לתקלה זו יש לחפש בבעיה המוסדית. כאשר גוף, ארגון או מוסד מתעסק בדברים שאינם בתחום עניינו וסמכותו, סופו שתצא תקלה תחת ידו.
עו"ד עידית בן ברוך מהתנועה למשילות מסבירה את הגורמים לבעיה, ולטענתה "עניין חברתי כמו הסדרת השוויון בנטל, אינו צריך להיות בתחום טיפולם של שופטים. לכן אל להם להתערב בענייני חקיקה ובהסדרת חוק מורכב כמו הגיוס, שמהווה, מעצם טיבו נושא ציבורי-חברתי טהור" לדברי עו"ד בן ברוך "הסדרי החקיקה הם בידי נבחרי הציבור, והכרעה בסכסוכים ובשאלות משפטיות נמצאת בידי בית המשפט".
במהלך הימים הקרובים יצטרך בג"ץ להחליט האם לבטל את צו הביניים לאור הטענות שהעלו הישיבות שנפגעו מהצו.