אל"מ עופר וינטר משמש כמח"ט גבעתי. בימים אלה, בעיצומו של מבצע "צוק איתן", הוא כתב לחייליו מכתב שיש במילותיו "שכר שיחה נאה": "אני נושא עיניי לשמים וקורא עמכם 'שמע ישראל ד' א-לוקינו ד' אחד'. ד' א-לוקי ישראל היה נא מצליח דרכנו... עשה ויתקיים בנו מקרא שכתוב 'כי ד' א-לוקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם'"...
שכר שיחה נאה, אמרנו, ותו לא. לא באנו לעטור לראשו של מח"ט גבעתי, עטרת צידקות. על פי מה שפורסם בתקשורת, אל"מ וינטר עוסק בחודשים האחרונים בהקמת גדוד סדיר חדש במסגרת החטיבה שלו, "גבעתי חרדי", וקיים לצורך כך פגישות "הסברה" ושכנוע עם צעירים חרדים. על פי מה שפורסם, הוא עצמו שותף פעיל למזימות החמורות של ממשלת הזדון ע"י יצירת מסלולים שעלולים למשוך נחשלים בדרך. לכן, נתייחס רק לגופן של מילים, לא לגופו של איש!
אבל פקודת הקרב של וינטר ומילותיו, הסעירו את המתבוללים הישראלים מרבצם. מסע מזוויע של סתימת פיות, הציף את התקשורת. רגשות "אנטי" שחברו לחוסר בקיאות מינימלית ב"טקסטים יהודיים", יצרו פרשנות מסולפת והפכו למפוח שגרם למשבי רוח של סערה ציבורית. יו"ר סיעת מר"צ אילן גילאון התריע על כך ש"הסיקריקים חזרו". מיקי גיצין - מנכ"ל תנועת "ישראל חופשית", שעל פי הפרסומים בעיתונות נתמכת ע"י הקרן החדשה לישראל, ביטא זעזוע פומבי: "השימוש במונחים דתיים שבשמם הוא קורא לחיילים לצאת למלחמה, עשויים להיות מדרון חלקלק שיוביל למצב שבו חיילים יוצאים למלחמה בשם הק-ל ולא בשם השליחות המבצעית ולא בשם הדרג המדיני". אפילו הח"כ חובש הכיפה האלוף במילואים אלעזר שטרן התבטא בתקשורת, שהמח"ט הלך רחוק מדי בכך שאמר את הדברים לכל חיילי החטיבה.
אם המח"ט היה צ'רקסי והמניע שלו לשרת בצבא הישראלי היה מעוגן במסורת השבטית שלו, איש לא היה מונע ממנו לבטא זאת. אם הקצין הבכיר היה דרוזי, איש לא היה מנסה לכפות עליו לנצור את לשונו. לו היה דוגל בקומוניזם, איש לא היה דורש ממנו למלא את פיו מים. אבל כאשר קצין מבטא רעיון יהודי, אבירי חופש הביטוי הופכים לאבירי חופש החיטוי שמנסים לטהר את הצבא מכל התנסחות שחשודה בעיניהם כהתבטאות אמונית. הם לא יתנו למפקד לחזק את רוח פיקודיו בתפילה לשומר ישראל שישמור את צעדיהם לפני שהם נכנסים למקום סכנה.
הדבר איננו רק מרושע, אלא גם מגוחך, בפרט בימים אלו: כבר מזמן הצבור הישראלי איננו מצפה מהצבא שיזריק לו את מנת הגבורה היומית, אלא הוא ממתין בחרדה לנס היומי. כבר מזמן הערבים לא משאירים את הנעליים ונמלטים למדבר תוך כדי מלחמה שנמשכת ששה ימים, אלא יוזמים ומפתיעים. אף אחד כבר לא מחכה לתגובה של צבא קטן וזריז שיפעל בשיטת "זבנג וגמרנו".
הישראלי המצוי הבין כבר מזמן שכל העוצמה של הצבא, לא יכלה לחסוך אפילו לילה אחד של אימה. אולי יש לצבא כוח, אבל לא לעשות חיל. מספיק ריכוז של אוכלוסיה אזרחית שאין לה אפילו קפצונים, כדי לשתק חיל אויר אימתני. היום, החיל היעיל ביותר הוא פיקוד העורף. הנשק החיוני ביותר המהולל ביותר בפי התקשורת, זו כיפת הברזל המתגוננת. הארץ כולה הפכה להיות ארץ מקלטים ושום עיר איננה עיר מקלט. במקומות רבים התקרה נפגשת עם התקרה, ובחסדי השם, נס. אנשים הפכו להיות הגיוניים ומציאותיים ולכן התחילו להאמין בקיומו של כוח עליון. כשמתחיל להיות קשה להסביר דברים בסטטיסטיקות, גם רחוקים מפנים מקום למחשבות על ניסים ועל נפלאות. חוץ ממי שעוצם את עיניו בכוח, מלבד אלה שמסיטים מבט במתכוון, הכל רואים את אצבע א-לוקים. אבל אם מח"ט בצבא מבטא את הדברים ב"שיחה נאה", מכבש הכפרנות המתבולל יוצא מההאנגר שלו, כדי לרמוס את התחושה היהודית שללא ספק מקננת גם ברוב חייליו, שבימים כאלה מתלקח בקרבם הרמץ היהודי העומם.
המניע האמיתי של מקהלת הצרחנים הזו, היא החשש ההולך ומתגבר מ"דתיזציה" של הצבא. העליה במספר המשרתים חובשי הכיפות הסרוגות ובעיקר בקרב הסולם הפיקודי של היחידות הלוחמות, מדירה שינה מעיני מנגנון החילוניות הדורסני. התקשורת והאקדמיה אפילו טבעו לצורך כך מטבע לשון חדשה: "תהליך ההדתה"! הם לא רוצים יותר מדי דתיים בצה"ל, כדי שלא ישתלטו עליו ולא ישנו את צביונו. הם חוששים מכך, אבל באותה נשימה הם רוצים לכפות על לומדי תורה להתגייס. הם לא רוצים שבצבא יישמעו מילים ומחשבות של אמונה ובטחון ואם תהיה חריגה יש להם כוח שריון כדי לדכא את המרד, אבל מחוקקים את "חוק הגיוס" שהופך בני ישיבה שלא מתגייסים לעבריינים! הם זוממים להציף את הצבא בחיילים חרדים, אבל מתוך מגמה לסתום את הפיות שלהם, להשתלט ולשנות את השקפת עולמם. הם מתכננים לתכנת מחדש את הציבור החרדי ואת בניו, "לסדר להם את המחשבות" ולצנזר את אמונתם.
לצורך כך הם, אולי, יאפשרו לחיילים החרדים לקיים מצוות, לפחות בהתחלה, אבל ינסו להשתלט להם על הפה ועל המחשבות. הם יאפשרו ללומדי התורה שהם מנסים לצוד להתגייס עם השקפות של חרדים, אבל ידרשו מהם לשתוק לאורך השירות ולהשתחרר עם קו מחשבה של חילונים. עבורם הצבא הוא כור היתוך מוצהר והם רוצים שכל מתגייסיו יאמינו שכיפת הברזל היא המגוננת ולא "הכיפה שעל הראש" על כל מה שהיא מסמלת: אמונה וביטחון בבורא עולם וקיום מצוותיו.
אמנם הצבא עצמו טרם הגיב לגל ההשתלחויות ולא אמר את דברו הרשמי, אבל זה מה שיקרה וזו תהיה תמונת המצב. אל"מ עופר וינטר הוא רק דוגמית, לצורת עבודתה של ישראל המתבוללת ולתוצאות מזימת הגיוס של ממשלת הזדון. די אם נתבונן מה הם עושים לקצין מוערך בעיניהם בגלל הרקורד הקרבי העשיר שלו, שהעיז לפתוח את סגור לבו, כדי להבין מה הם יעשו לאנשים שירצו לא רק לדבר ולהגיד אלא לחיות חיי מצוות.
הציבור החרדי איננו נזקק להוכחות, אך פרשת וינטר היא הוכחה ברורה וגלויה לכוונות הנסתרות של הישראליות החילונית. הציבור החרדי, גם ללא פרשת גבעתי, יודע היכן צריך להיות מקומו! הוא לא יילך שולל, אף לא אחרי ה"שיחה נאה" של וינטר, שלמרבה האבסורד, הוא בעצמו שותף בימים אלה להקמת גדוד סדיר חדש לצעירים חרדים ולנסיונות החמורים של ממשלת הזדון למשוך אותם לשורות הצבא ולחטיבה שלו, וזאת גם אחרי ש"הסבירו לו" ונתנו לו לחוות בעצמו, על בשרו, שמקומם ליד הסטנדר, לא שם!
י.נ.