אם חרדית צעירה לא תוכל ללדת שוב לעולם מאחר ורופא בכיר בבית החולים ברזילי, הורה על ביצוע הליך רפואי בשיחה טלפונית מבלי שבדק אותה - כך עולה מתביעת רשלנות רפואית שהגישה האישה בימים אלה נגד בית חולים ברזילי ומדינת ישראל - בעלי ביה"ח, לבית משפט השלום בראשון לציון באמצעות עורכי הדין גיל וניצן הראל.
מהתביעה עולה כי כשבוע לאחר שילדה את בנה הבכור בבית חולים אסותא באשדוד, חום גופה לא ירד והיא הובהלה באמבולנס בשעה 2 לפנות בוקר לבי"ח חולים ברזילי באשקלון.
עוד באותו יום, לאחר 15 שעות בלבד של מתן אנטיביוטיקה דרך הווריד לצורך טיפול בזיהום, היא הורדמה והוכנסה לניתוח לכריתת רחם.
על פי התביעה, ההחלטה נפלה במהלך התייעצות טלפונית בין כונן זיהומים לבין רופא בכיר אחד ויחיד שלא טרח להגיע לביה"ח לראות במו עיניו את מצבה של האם הצעירה והורה בטלפון על ביצוע ההליך.
כתוצאה מהחלטה חפוזה זו, האם הצעירה לא תוכל להביא עוד ילדים לעולם. באי כוחה עורכי הדין גיל וניצן הראל טוענים כי עולמה של האם הצעירה חרב עליה שכן היא ובן זוגה זוג צעיר בתחילת חייו המשותפים תכננו להביא מספר ילדים לעולם ואף קנו ועברו לדירה מרווחת לשם כך.
בחוות דעת רפואית של מומחה בתחום הגניקולוגיה ומיילדות שצורפה לתביעה, המומחה קובע כי מדובר בהליך הנעשה רק כשיש דימום מסיבי לא נשלט ומסכן חיים, וכאשר מדוברה באפשרות האחרונה.
המומחה שבדק את התיעוד הרפואי מצא כי האישה לא הייתה כלל בסכנת חיים וכי בסה"כ היה מדובר בזיהום פשוט הקשור ללידה.
בנוסף, ההחלטה על הכריתה נפלה רק לאחר 15 שעות של טיפול אנטיביוטי - זאת, בניגוד לפרקטיקה המקובלת לפיה, בטיפול באנטיביוטיקה תוך ורידית יש להמתין לפחות 48 שעות שכן רק אז החולים מתחילים להגיב לטיפול.
לדבריו, הצוות הרפואי החליט על ההליך באישה הצעירה לאחר "ייעוץ טלפוני" שבו תיארה האחות את מצב האישה. זאת, בניגוד להנחיות מעקב אחר נשים החשודות בזיהום חמור. על פי אותן הנחיות, חייב להיות צוות רב תחומי בראשו יימצא רופא בכיר יחד עם מומחה טיפול נמרץ, מומחה למחלות זיהומיות ומומחה לרפואה פנימית.
על פי הנטען, במקרה זה, הרופא הבכיר היחיד שעימו נערך הייעוץ לא טרח להגיע לביה"ח לראות במו עיניו את מצבה של האישה והורה בטלפון על כריתת הרחם.
באי כוחה של האם הצעירה טוענים בתביעה כי התרשלות ביה"ח והצוות הרפואי, נובעת בין היתר מכך שהעסיקה צוות רפואי לא מיומן שהחליט החלטות בלתי סבירות תוך סטייה ניכרת מהגישה הרפואית המקובלת. הצוות הרפואי הטעה את האישה לחשוב כי היא נמצאת בסכנת חיים ממשית והרופאה טענה כי אם לא תתבצע הכריתה, התובעת לא תשרוד את היום.
לכן, נטען בתביעה, הניתוח מהווה שימוש בכוח ותקיפה נגד גופה והיא זכאית לנכות לצמיתות בשיעור של 40 אחוזים. האישה תובעת לקבל פיצוי של כ-2.5 מיליון ש"ח עבור הפסדי שכר, כאב וסבל, תקיפה, פגיעה ועוד.
טרם הוגש כתב הגנה, ומדוברות בית החולים לא נמסרה תגובה עד לשעת פרסום הידיעה.