מתווה מירון תשפ"ב שנחשף, בו לפי ההערכות יוכלו להיות צמוד לציון הקדוש, כ-20 אלף בני אדם בלבד, לעומת חצי מיליון בשנים האחרונות, עוררה את כותב השורות להציע פתרון לעשרות ואולי מאות האלפים שבוודאי יצבאו על ההר, מכל הכיוונים, במטרה לעלות ולהִשְׁתַּטֵּחַ ולזעוק לריבונו של עולם לישועת הכלל על הציון הקדוש, מבלי שיוכלו להיכנס לשטח מושב מירון, מחמת ההוראות החדשות.
כדי שרבים לא יאלצו לוותר על המנהג הקדום של השמחה הגדולה בהילולת אדונינו רשב"י, להלן הצעה ייחודית למארגני ההילולא, והיא: יוקם אצטדיון ענק בבניה מהירה בשטחים הצמודים למירון. האיצטדיון יהיה מסוגל לאכלס עשרות אלפי אדם בבת אחת.
באצטדיון בלבד, יערכו מעמדי הטישים הגדולים, וההדלקות - שבעבר נערכו בפסגת הר מירון.
האצטדיון שכמובן יבנה עם כל כללי הבטיחות, ישולט בשלטים דיגיטליים, וכל אדמו"ר שיכנס עם חסידיו לטקס ההדלקה, השלטים יתחלפו אוטומטית לשמו, ולשם החסידות הרלוונטי.
בעת הדלקה של רב ספרדי, התזמורת תנגן אוטומטי שירים מזרחיים. כך גם בהדלקת רבני הציונות הדתית, יועלו דגלי ישראל, כך שכל ציבור וחוג ירגיש הכי בבית שרק אפשר.
ברם, יהיו שיאמרו שלמעמד זה אין כל ערך, שכן הוא לא סמוך ונראה בעין לקבר הקדוש בהר מירון, ומשכך מדובר ב"ברכה לבטלה".
כותב השורות יוכיח ממקורות רבותינו המקובלים זי"ע, שהדבר אפשרי לחלוטין.
הגה"ק רבי יעקב יחזקיה גרינוולד (חי ופעל בין השנים תרמ"ב 1882 - תש"א 1941) היה מגאוני הונגריה, במשך חייו כיהן כרבה של צעהלים, הוניאד, קהילת עץ חיים בפאפא ועמד בראשות הישיבה מהגדולות והחשובות ביותר בהונגריה.
ספריו הרבים 'ויגד יעקב' על התורה ומועדים, שו"ת משפטיך ליעקב, מהווים נכס צאן ברזל לכל צורב בתורת החסידות.
בספרו 'ויגד יעקב' הובא על מעלת קברי הצדיקים והתפילה בהם. הפרט הרלוונטי לדיוננו, הוא ציטוט מפליא ששמע בשם הגה"ק ה"דברי חיים" מצאנז זי"ע שהורה לכהן שלא נסע לקברי צדיקים, ואמר לו ש"אפילו להיות באותו עיר שהצדיק קבור גם כן מסוגל".
לפסק הביא סעייתא הגה"ק רבי יעקב גרינוולד ממשמעות ספר הזוהר הקדוש שאדונינו רשב"י כתב כמפורסם, שעד מרחק ד' פרסאות מקברו של הצדיק, קדושתו נמשכת (שמות ה' ע"א ד' ווילנה).
פרסה כפי שכותב הזוהר; היא 4 מילים - 8000 אמה. לפי הרמב"ם: 3.65 ק"מ. לפי רבי חיים נאה: 3.84 ק"מ. לפי החזון איש: 4.608 ק"מ.
וכן הובא בספר "עשר צחצאות" לרה"ק רבי ישראל ברגר (חי ופעל בין השנים תרט"ו 1856- תרע"ט 1919) שכיהן כרב במספר ערים בגליציה וברומניה.
הגר"י ברגר חיבר מספר ספרים חשובים בתולדות החסידות, ביניהם: 'עשר אורות', 'עשר קדושות', 'עשר עטרות', 'עשר צחצחות', ועוד.
בספר 'עשר צחצחאות' הובא על הרה"ק רבי לוי יצחק כהנא מווישניצא שהגיע פעם אחת לרבי הקדוש ה'דברי חיים' מצאנז. התאריך היה מספר ימים אחדים לפני היארצייט של הרבי הקדוש מווישיניצא 'אריה דבי עלאי' זי"ע.
שאל ה'דברי חיים' את הרה"ק רבי לוי יצחק כהנא: "מה כבודו עושה כעת בכאן? והלא עוד ימים אחדים הוא היארצייט של הרב הקדוש מווישניצא, ומדוע לא נסע ליארצייט שלו?".
והשיב לו רבי לוי יצחק כהנא שהוא כהן, וממילא לא יוכל לילך על קברים. ענה לו הרב הקדוש מצאנז: "כי ביום היארצייט של הצדיק הוא מסוגל להיות באותה העיר שגופו הקדוש טמון שם – אף שאין הולכים על קברו".
• • •
לאחר שהבאנו מקורות גדולי החסידות, נציע לקברניטי ההילולא בל"ג בעומר שימצאו שטח שמתאים לבניית אצטדיון בשטחים הצמודים למירון, וכפי שכתב אדונינו רשב"י בזוהר הקדוש שעד ד' פרסאות נמשכת הקדושה מקבר הצדיק.
ולמי שרוצה להחמיר שקדושת הצדיק מתפשטת רק לאותה העיר, כפי שכתב הרבי הקדוש מצאנז, ישנו פתרון שהרשויות יכריזו על הרחבה מוניציפאלית של מושב מירון עד לאותו מקום בו יבנה האצטדיון, וכך יוכלו רבבות החוגגים להעפיל מכל מושבותיהם לאותו אצטדיון, ולרקוד ולפזז לכבודו של אדונינו רבי שמעון בר יוחאי, ולזכות באותן זכויות בדיוק, למי שיעשה כך צמוד לקברו במרומי הר מירון.
כל זאת נציע, כיון שלמעלה בהר מירון אין אפשרות לחגוג באותה צורה של שנים עברו לאור האסון הנורא בשנה שעברה, ומשכך הפתרון שהוצע פה, הינו פותר את כל הבעיות.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com