בטורה הפופולרי "בעין יהודית" מאת הסופרת יהודית פריינד ב"יתד השבוע" של עיתון "יתד נאמן" (ויקרא תשפ"ב גיליון 517), הובא מעשה מבהיל על מרנא ה'חתם סופר' שכבן חמש עשרה סיים את הש"ס לראשונה בחייו, ולרגל השמחה מורו ורבו הגה"ק רבי נתן אדלר הציע לו שיצום שבעים ושתים שעות, וכך הוה.
ביום השלישי לצום יצא הנער עם חבריו ליער סמוך לעיר, ושם נעמד לתפילת מנחה, ובעודו מתפלל "הופיע גוי ערל ומקל בידו, מבט רצחני בעיניו ופניו למלחמה". חבריו של החתם סופר נסו לדרכם מפני אותו גוי, והגוי פנה להפליא את מכותיו בנער הצנום ביום השלישי של הצום, שכתגובה החזיר לו כהוגן עד כדי כך שהרגו (!).
חזר הנער אל מורו ורבו רבי נתן אדלר לתמוה בפניו מה פשר גלגול הדברים שבסיום הש"ס לראשונה בחייו, הוא נאלץ להרוג גוי? ענה לו רבי נתן אדלר שהגוי שהתנפל עליו ביער היה מזרע עמלק, וזימן הקב"ה לידך לקיים את מצוות מחיית עמלק בפועל ממש, מסיימת יהודית פריינד את המעשה המופלא.
הסופרת יהודית פריינד ציטטה מעשה מופלא זה ללא דיון עניני אודות מקורות ומהימנות מעשה זה, האם היה או לא היה. אולם במוסף שבת קודש של אותו שבוע דן הרב ב. חמד אודות מעשה זה האם נכון, או לא.
המאמר נכתב בשם העט הרב ב חמד, ובאֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה האינטרנטית 'ויקיפדיה' ובחלופה המצונזרת שלה 'המכלול', בערכו של הרב ישראל דַנדֶרוֹביץ נטען שהמדובר בשם עט בלבד, והוא הוא אותו הרב ב חמד שכותב במוסף שבת קודש של יתד נאמן.
החוקר התורני הג"ר ישראל דַנדֶרוֹביץ מחבר ספרים ומאמרים רבים בבמות תורניות רבות. מאמריו פורסמו במשך השנים בעשרות כתבי עת תורניים, ביניהם: "ישורון", "קובץ בית אהרן וישראל", "ירושתנו", "אור ישראל", "היכל הבעל שם טוב", ועוד.
במאמר במוסף שב"ק צוטטו שלל המקורות להרג הגוי שתקף את החתם סופר, אחד מהם הוא תלמיד החת"ס הגאון רבי חזקיה פייבל פלויט אב"ד העיר שוראן שבסלובקיה. השני הוא נכדו של החת"ס הגאון רבי שלמה סופר אב"ד ברגסז בספרו המפורסם 'חוט המשולש". במקורות אלו נטען על גוי ערל שהתקיף את החתם סופר, וכשהחת"ס נתן לגוי על פניו סטירת לחי מצלצלת, התנודד על מקומו ונפל מתפגר על האדמה, אולם לא שאותו גוי היה מגזע עמלקי.
הגאון שמוסיף פרט חשוב זה שאותו גוי היה עמלקי, הוא הגאון רבי יוסף ענגיל מחבר 'גליוני הש"ס' על הש"ס אותו לומד כל צורב בעולם הישיבות, והביא בשמו המלקט הנודע רבי יועץ קים קדיש מפרשיטיק בספר 'שיח שרפי קודש' (לודז' תרפ"ח אות רפא) שבשינוי משני המקורות לעיל, טוען שהרג עמלקי זה היה כשהחתם סופר גלה למקום תורה ונסע למורו ורבו רבי נתן אדלר, ובדרך גוי ערל התקיפו, והחת"ס "הכיר עליו כי נצר עמלק, והרגו". כשהגיע החת"ס למורו ורבו רבי נתן אדלר, ראה שקרן עור פניו של החת"ס, וקלסיה.
***
כשאנו קוראים מעשה מבהיל זה, שאלת אמינותו האם אירע במציאות, מעסיקה אותנו.
לפי שני מקורות, החתם סופר בגיל צעיר, לאחר שלושה ימים צום, הצליח להרוג נכרי שהתקיפו.
ולפי מקור נוסף החתם סופר הרג נכרי מגזע עמלקי שהתקיפו בדרך למורו ורבו.
מי שהתפלמס בשאלת אמינות הסיפור, לא הייתה הגברת יהודית פריינד במאמרה ב"יתד השבוע" שמיועד לכלל האוכלוסיה, אלא הרב ב חמד במוסף שבת קודש שמטבע הדברים מיועד ללמדנים בלבד.
כתשובה מצטט הרב ב חמד את מרנא הסטייפלר שנשאל ע"י מקורבו על מעשה הנ"ל: "ואמר מו"ר, שזה רק מעשה", (אורחות רבנו ח"א עמ' רפז).
לענ"ד של כותב השורות, מרנא הסטייפלר סבור שמעשה זה של הרג גוי כל שהוא בידי הנער הצעיר רבי משה סופר שלימים התפרסם כראש גולת אריאל החתם סופר, מדובר ב'סיפורי חסידים' בלבד שאמינותם לוקה בספק.
הרב ב חמד במאמרו לא כותב כך, אלא בהאי לישנא: "יתכן שהקהילות יעקב ביקש לעמעם את הסיפור... אך לגופו של סיפור הסכים הקהילות יעקב כי אמת הדבר שהחתם סופר קיים מצווה זו", [של מחיית עמלק].
ממשיך הרב ב חמד וכותב: "אולם מסתבר יותר שאמרתו של הקהילות יעקב – "זה רק מעשה" באה לשלול את המהימנות של הסיפור, ולומר כי אין זה אלא מעשה בעלמא, בעוד שהאמת היא כי מעולם מרן החתם סופר לא הרג איש עמלקי, לא מיניה ולא מקצתיה.
מוסיף הרב ב חמד את דבריו וכותב: "אם אכן כך, ייתכן כי מרן הקהילות יעקב סבור היה שמעשה זה לפיו מרן החתם סופר הרג גוי מזרע עמלק הוא גרסה אחת של הסיפור שבשורשו אכן התרחש, אלא שכלל לא היה זה עם גוי עמלקי, אלא שהיה זה רק גוי שביקש לפגוע בו, והבא להרגך השכם להורגו, ולא יותר מכך".
ובליל פורים תשפ"ב זכיתי ללמוד בכולל ליל פורים (5 שעות), שם סיפר לי אחד הלומדים בני עלייה, שהגאון רבי חזקיהו אי"ש טורצ'ין שליט"א מסר שמועס' בבית המדרש 'זכרון משה' במודיעין עילית בשבוע שעבר, שם ביאר על החשיבות הגדולה במצוות מחיית שיטת עמלק הכפרנית שבלב.
תוך כדי דבריו של הגאון רבי חאי"ש ביאר שהסיפורים על החתם סופר שהרג בפועל עמלקי, הם מפוקפקים ולא ברור שיש לסמוך עליהם.
נשמח לשמוע בתגובות הגולשים היקרים את דעתם אודות מעשה מבהיל זה
הוועדה הרוחנית של 'כיכר השבת' דנה לגבי פרסום כתבה זאת, והיו שרצו לפוסלה כיון שיש חשש שהמון העם יחשוב שיש בימינו דין של מצוות מחיית עמלק בפועל, ואף הדבר יתפרסם בעולם, ויהיה חילול ה'. נדגיש שכבר הורו גדולי ישראל שבימינו אין כזו מצווה, אם משום שהעמלקים נבלעו באומות ואם מדין סיבות אחרות. הרינו לציין שאין הלכה למעשה בשופ"א בכתבה זאת.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com