ח' רציני במדורו הפופולרי 'בקריצה' כתב בחמישי שעבר על השינויים בקואליציה שיעשו המפלגות החרדיות. במאמרו הודגש בהומור החוקים ההלכתיים אותם יעלו חברי הכנסת החרדים, וכמובן התקציבים עתירי השומנים שיקבלו מוסדות המגזר החרדי, המזוהות עם המפלגות המנצחות.
>> למגזין המלא - הקליקו כאן <<
במבט רָצִיוֹנָלִי ניתן לקבוע שזולת הרפורמות של האוכל, על סבסוד מחירי הגאַלע, חלוקת בירות בטישי האדמו"רים, וכמובן חלוקת צ'יפים למקוואות חינם, שעליהם מסכימים כל המגזר החרדי - יוזמות אחרות ידונו לכישלון.
דברי ח' רציני על "תקנים החדשים של משרד המדע להתקנת דודים לשבת על הגגות", ועל "תקציב אסטרונומי לחיבור כל תשתית החשמל במדינה לקו גנרטור מהדרין, והחלפת סדרת פקקי מיץ הענבים לפקק שבת", לא יעמדו על הפרק בשום קוֹנְסְטֵלַצְיָה, שכן אגודה וש"ס לא יסכימו לתקצב מנהג של חוג חזון איש, על חשבון המוני החסידים העובדים משלמי מיסים.
• • •
הבה נצעד בדרכו של ח' רציני, ונצלול למערכת הבחירות לכנסת ה-50 של מדינת ישראל בה לראשונה זכו המפלגות החרדיות והדתיות לרוב בכנסת ישראל, והוקמה קואליציה חרדית לתפארת 'מדינת היהודים'.
השלב הראשון של חברי הקואליציה היה מינוי משרות אמון, ואכן המפלגות החרדיות, מינו את בני ונכדי חברי מועצת גדולי התורה למגוון תפקידים נחשקים, לאחר שלא נותרו בנים ונכדים של חברי כנסת חרדים בלשכת התעסוקה, זולת משרת 'מְבַקֵּר המדינה' שנשארה מיותמת זמן רב.
אמרנו זמן רב, זהו שלא.
בתחילה, למשרת 'מְבַקֵּר המדינה' מונה מקורב ותיק לאחר מחברי הכנסת, אולם לאחר שהלה עשה את תפקידו, ובִּיקֵּר את תפקודם הלקוי של העסקנים חברי הכנסת החרדים, נכתבו כנגדו מאמרי דעה ביומן 'יתד נאמן' בהם הוא הואשם כ"משכיל" ו"חרד"ק – ממורמר", שמתבטא כנגד "שלוחי דרבנן", והלה התפטר, ואף אחד לא הסכים להתמנות למשרה זו...
לאחר שיו"ר האופוזיציה ממפלגת המיעוט החילונית הגיש עתירה לאו"ם (בג"ץ בוטל ממזמן) שהתפקיד לא מאויש, נזכר זקן חברי הכנסת הדגלאים בהוראתו של מרן הגראמ"מ שך ש'העדה החרדית' תפקידם להזכיר לנו את "ההשקפה", וכך נמצא עורך דין חסיד תולדות אברהם יצחק, שמונה אחר כבוד לתפקיד 'מְבַקֵּר המדינה'.
חודשים מספר מאז הקמת המשלה, 'קופת העיר' נסגרה, ומנהליה מונו ל"פקידי האוצר". מאז נדיר ביותר היה למצוא "אברך תלמיד חכם עני", ובלית ברירה קופות הצדקות הבודדות שנותרו לפעול, העניקו צדקות לעניים שאינם אברכים.
לאור זאת שמאז הקמת ממשלת החרדים, אין סיבה להפגנות. סגן ראש הממשלה ממפלגת הפלג הירושלמי הודיע ששיעורי הספורט מהיום יוחלפו בשיעורי הפגנות, כדי לא להשכיח מהדור הצעיר את המצוה החשובה שאיננה רלוונטית.
במסגרת שיעורי הפגנות, התלמידים יצאו לחצר ויתחלקו לקבוצות שונות, ויצעקו במלוא פיהם את הקריאות המסורתיות "שאבעס!!! גיוועלד!!".
פולמוס בין חברי הכנסת פרץ, לאחר שנציג מפלגת "נאמני חזון איש" נמנע מההצבעה על התקציב השנתי, בטענה שהוא לא יכול להרים את ידו בעד איסורים מהתורה. לתמיהת שר האוצר החסידי מהו האיסור? נענה הח"כ החזונישניק שהמדובר על מימון מקוואות שפתוחות בשבת: "אין אני בא לכפות את השקפת מפלגתי ולסגור את המקוואות בשבת, אבל זאת לא יתכן שאנחנו נממן עבירה דאורייתא!", זעק חבר הכנסת מר אברהם ישעיהו גריינימן.
לא רק חברי הכנסת מחוג חזון איש עוררו קשיים קואליציוניים. בועדת החוקה, חבר כנסת דגלאי מזרם המיינסטרים הציע הצעת חוק יסוד לפסוק כמשנה ברורה. כנגד הצעה זו זעקו חברי הכנסת של ש"ס בחמת זעם, וההצעה נפלה.
ימים מספר לאחר מכן ועדת החוקה סערה שוב, כשחבר כנסת שניאור זלמן שניאורסון ממפלגת חב"ד, הציע לאסור שינה בסוכה, הצעה שדי זכתה להיענות על ידי חברי הכנסת מכל החוגים והעדות, אלא שנציג ש"ס התנה את תמיכתו בכך שכלל אזרחי מדינת ישראל, יחויבו לקום לומר סליחות החל מתאריך א' באלול, ולזאת חברי הכנסת האשכנזים לא הסכימו.
הנציג הש"סי בוועדת החוקה, עורר שוב פולמוס, כשהציע למַמֵן לכלל הציבור קטניות בפסח, הצעה שלה התנגדו חברי הכנסת האשכנזים.
אולם השיא היה, כשנציג ש"ס הציע לחוקק חוק יסוד, שבמדינת ישראל, חובה לנהוג כפסקיו של השולחן ערוך, וכל ספר אחר שנכתב במרוקו, בגדד וכמובן תימן, יוצא מחוץ לחוק. הצעה זו גרמה לפרץ אלימות של ממש, בין חברי הכנסת העירקים, המרוקאים, והתמנים, והועדה פוצצה בשידור חי לאחר שמשמר הכנסת הזמין תגבורת מחיילי משמר הגבול לעצור את המהומה.
הקואליציה שרדה איך שהוא כמה חודשים, אולם לאחר שנציג מפלגת הנ נחים הציע ששוטרים יעברו בכל בתי המדרשות, ויוציאו את ספר 'מורה נבוכים' ו'מדע' לרמב"ם לגניזה, כתגובה נציג חסידות סקווירא העיר שבאותה הזדמנות יקחו גם את ספרי ברסלב. או אז החרימו שני הניצים את ישיבות הקואליציה למשך שבוע, וראש הממשלה הגאון שליט"א, נאלץ לשבת עם שני הצדדים, לְפַשֵּׁר ביניהם.
לא ארכו מספר חודשים, ויו"ר מפלגת המקובלים - סגן שר בית הזוהר הציע הצעת חוק לבנות את בית המקדש בהר מירון. להצעה זו קצף נציג מפלגת חב"ד שטען שהמקדש נבנה ועומד ב-770. נציג מפלגת הדַּרְדְּעִים האזין לוויכוח בין הח"כ המקובל לחבדניק, וכתגובה הציע לגנוז את ספר הזוהר ב- 770, ובא לציון גואל.
חבר הכנסת נציג מפלגת זילברמנים זעם על חברי הכנסת החסידים, והחרים את ההצבעות השונות בכנסת, לאחר שהצעתו לשנות את רחוב הרבי מלוּבַּבִיץ לרחוב הרב לֵיְבּוֹבִיץ נדחתה על הסף.
נציג מפלגת הבריסקאים העלה הצעת חוק בה יאסר לטלטל בשבת משקפיים, וכן דרש שמיד לאחר חג הפסח עד ערב ראש השנה, לא יערכו דיונים בכנסת, שכן כל חברי סיעת הבריסקאים נוסעים לנופש בשוויץ בשולץ.
על שולחן הכנסת הונחו בזו אחר זו הצעת חוק צוואת רבי יהודה החסיד, וחוק איסור קבלה לישיבות קטנות לפני י"ז בתמוז. חבר הכנסת נציג חסידות צאנז דרש לחוקק חוק שיאסור לאכול מצות מכונה, והכנסת נשים לסוכה.
נציג מפלגת חסידות סדיגורה הגיש הצעת חוק לממן "דרך המלכות" לכל האדמו"רים, וההצעה קבלה הסתייגות של מפלגת חסידות צאנז.
גם בתוך סיעת חב"ד לא שקטו הסערות. נציג המשיחסטים זעם על חלוקת משרד הדתות את ספר "רשימות", וטען שצרך לגנוז אותם.
מאבק חסר תקדים היה בין תלמידי 'מרכז הרב' לנציג מפלגת 'הפלג הירושלמי' על ניהול מרכז מורשת ר' שלמה זלמן אוירבך.
שר הפנים ממפלגת הבריסקאים חוקק חוק גירוש החילונים משטחי ארץ ישראל. החוק לא בוצע עקב התערבות מזכ"ל האו"ם שהזכיר את דעתו של החזון איש שיש מקום לחילונים להתגורר בארץ, ואף הזכיר מדרש חז"ל בעניין זה.
שר הפנים הבריסקאי לא נותר חייב, וטען שזולת הגרי"ז - אין יהדות, ומאז שנגלתה לעולם את תורת אביו ר' חיים, מדובר במתן תורה מחדש. לבסוף מפלגת 'מרכז הרב' הכריע בלחץ האו"ם, שיערך "היתר מכירה" על צפון תל אביב, לגוים, ורק שם יתגוררו המיעוט החילוני.
מפלגת המקובלים הציע להקים בית חולים, ללא רופאים, בו יחולקו לציבור את מיטב הסגולות שמתאימות לכל מחלה. מפלגת הדַּרְדְּעִים הסתייגה מהצעה זו, ודרשה לאסור זאת ע"פ פסק הרמב"ם.
לקראת שנת השמיטה פרצה מחלוקת קשה בין משרדי הממשלה בעניין יבול נכרי. לבסוף הוחלט בידי מפלגת 'עוצמה יהודית' להכריע אחת ולתמיד את מחלוקת בית יוסף ומבי"ט, ולגרש המוסלמים בעלי הקרקעות. בלחץ שר השבת האגודאי, הוחלט להשאיר משפחה מוסלמית אחת בכל שכונה, שבניה ישמשו כגוי של שבת.
סופה של ממשלת החרדים היה, כשנציג הסיעה המרכזית העביר בקריאה ראשונה את "חוק התקונעס", או אז מפלגת "נשים חרדיות" פרשה מהקואליציה בזעם.
לבסוף, נכנע ראש הממשלה הגאון שליט"א, והתפטר.