בישוב 'אוֹר הַגָּנוּז' נופשים רבים מבני המגזר החרדי בימי בין הזמנים. בתאריכים החמים, הביקוש רב על ההיצע, ותושבי המרכז עטים על הצימרים כעדת דבורים על צוף משובח.
>> למגזין המלא <<
לישוב מגיעים לנפוש מכל חלקי המגזר החרדי, אולם לא רבים מודעים להשקפה המיוחדת של בני המקום.
תייר חרדי שהה במקום שבוע שלם, ולפני צאתו שאל את מארחו בסקרנות: "איזה פלג אתם בברסלב?", ופני המארח חפו שכן אין קשר בין בני הישוב לחסידות ברסלב.
סיפורו של הישוב אור הגנוז הוא מרתק במיוחד, אותו נביא לגולשי 'כיכר השבת' בתיעוד בלעדי.
הישוב הוקם אי שם בשנת תשמ"ט (1989), על ידי בעלי תשובה תלמידיו של המקובל הגה"צ רבי מרדכי שיינברגר שליט"א תושב העיר העתיקה בירושלים, חתנו ותלמידו של המקובל הגה"צ רבי יהודה צבי ברנדוויין זצ"ל, גיסו ואחד מממשיכי דרכו של המקובל הגה"ק רבי יהודה ליב אשלג זצ"ל מחבר פירוש לספר הזוהר הקדוש - 'בעל הסולם'.
סיור קצר בישוב מבהיר שתושביו הם בעלי תשובה, כך שנפוץ לראות בישוב חסיד חבוש לראשו מגבעת רוכב על אופניים.
הישוב אור הגנוז התפרסם בזכות יקב הבוטיק שנושא את שמו של הישוב, "אור הגנוז", שעל בקבוקי היין המשובחים, ישנם לא פחות מחמישה הכשרי מהדרין שונים. כמות ההכשרים היא חלק מהאחדות, טוענים ביקב.
בישוב פועלת גם מכללת אֵילִמַה – המרכז הגבוה לרפואה טבעית, המקרבת מאות תלמידים ממרכז הארץ להליך של תשובה בשילוב עם התיישבות בגליל העליון.
לא רבים יודעים שההכנסות של היקב שמוכר עשרות אלפי בקבוקים מידי שנה בשנה, וכן ההכנסות של מכללת אילמה, מתחלקות לקבוצות מבני הישוב בדומה לקיבוץ.
הישוב הוא ניסיון של הגר"מ שיינברגר שחפץ לייסד קיבוץ חרדי שיתופי, בדיוק כמו שיטת הכלכלה של הקיבוצים בקום המדינה, וזאת ע"פ שיטת מורו ורבו 'בעל הסולם' שינק זאת מהזוהר הקדוש ושאר כתבי הקודש.
תושב הישוב סיפר לכותב השורות שמועה, שבקום המדינה סבב 'בעל הסולם' בקיבוצי השומר הצעיר, ואמר להם שמעשיהם רצויים אולם חבל שאין להם אמונה.
'בעל הסולם' למד מהזוהר הקדוש שכאשר עשרה יהודים ישתתפו האחד עם השני בכלכלה, הגאולה תגיע.
כבר לפני שנים רבות בעל הסולם פעל לקידום רעיונותיו ונפגש לשם כך עם ראש הממשלה דוד בן-גוריון, זלמן שזר, משה שרת, חיים ארלוזורוב, דב סדן וחיים נחמן ביאליק.
בן-גוריון כתב כי נפגש עם 'בעל הסולם' "הרבה פעמים" לצורך לימוד קבלה, אולם 'בעל הסולם' חפץ לשוחח אתו על סוציאליזם: "אני רציתי לדבר איתו על קבלה, והוא איתי על סוציאליזם".
פרופ' וח"כ דב סדן כתב על 'בעל הסולם' "ביקש מגע עם התנועה הקיבוצית", וכך דבריו: "הרב ר' יהודה לייב אשלג, מגדולי המקובלים שבדור, שאמר לעשות את יסודות הקבלה מנוע היסטורי בדורנו, ומתוך תפיסתו הסוציאליסטית הבנויה על כך, ביקש מגע עם התנועה הקיבוצית"[1] .
בספר שקיבל את השם 'מתן תורה', שמאגד בתוכו שלוש חוברות שהופיעו בשנת תרצ"ג מאת 'בעל הסולם', אנו למדים אודות המקורות מתורת ישראל על הגאולה שתגיע ע"פ השיטה ה"סוציאליסטית".
במאמרו מצטט 'בעל הסולם' את מאמר חז"ל על מצוות "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא, י"ט י"ח) שהוא כלל גדול בתורה, ומוסיף את דברי הלל הזקן (שבת לא ע"א) שבא לידו גר ובקשו ללמד את כל התורה כולה, וענה לו הלל: "כל מה שעלך סני, לחברך לא תעביד (ואהבת לרעך כמוך), ואידך, פירושא הוא, זיל גמור", ומכך מובן שכל התורה כולה היא הסבר של "ואהבת לרעך כמוך", ותו לא.
בדבריו מחדד 'בעל הסולם' שמילת "כמוך" פרושה לאהוב כל יהודי כמו אתה בעצמך, ואין לומר שהתורה מדברת בדברי גוזמה, שהרי התורה הזהירה במפורש: "לא תוסיף ולא תגרע", לומר שהדברים נאמרו בדיוק נמרץ.
מצטט 'בעל הסולם' את אמרת חז"ל "כל ישראל ערבים זה בזה", שפירושה, לדבריו, ש"כל אחד מישראל יקבל על עצמו, לדאוג ולעבוד בעד כל אחד מחברי האומה, למלאות כל צרכיו, לא פחות ממה שהוטבע באדם לדאוג בעד צרכי עצמו".
מפאת שבזמן האבות הקדושים עם ישראל לא היה מוכן למצווה זו, סבור 'בעל הסולם', שרק כשיצאו ממצרים, והיו עם ישראל לאומה שלמה בפני עצמה היו מסוגלים לקבל את התורה. קודם לכן מבאר 'בעל הסולם' בני ישראל היו מעורבבים בין המצרים ולא יכלו למלאות את צרכי האחר כפי רצונו של הקב"ה.
הגר"מ שיינברגר מנהיג את תלמידיו שיקיימו ישוב שיתופי כפי שסבר מורו ורבו 'בעל הסולם' שכך כוונת הזוהר הקדוש שכך תגיע הגאולה האמיתית לעם ישראל. בשיחה החודשית משלהי תמוז תשפ"ב מסר הגר"מ שיינברגר בישוב אור הגנוז שיחה שהוגדרה כפנימית, ותוכנה הגיע לידי כותב השורות, ממנה אנו מבינים באופן פרקטי את גישתו זו לגבי גאולת ישראל על ידי ישוב שיתופי.
בדבריו הזכיר הרב שיינברגר את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כפי פרשנותו של 'בעל הסולם', ונימק שהאלימות המזעזעת בתוך הציבור החרדי בזמן האחרון היא מפאת שיש חסרון בבסיס של מצווה זו.
הגר"מ שיינברגר ביקש מתלמידיו שצריך לחזור על המטרה העיקרית שבעבורה הקימו את הישוב, והוא שיתוף. כאן הסביר הרב את עצמו "וצריכים להבין למה נצרך שיתופי, וכי אנחנו קומוניסטים או סוציאליסטים?".
עוד הסביר הרב שיינברגר מדוע הראשון ביהדות שכתב את הדברים במפורש הוא 'בעל הסולם' וקודם לכן לא היה ידוע שכך דרכה של הגאולה להגיע – ע"י הקמת ישובים שיתופים כמו הקיבוצים.
בדבריו נימק והסביר שכמו האריז"ל "שהעז לכתוב דברים חדשים, כביכול, עד כדי כך שסתר כמעט כל שיטתו של הרמ"ק...", וכמו "שהבעל שם טוב שבא והפך עולמות, ועשה ממש מהפך. ומחמת זה הייתה התנגדות – איך אתה בא לספר לנו דברים חדשים, ולהפוך את היוצרות? איך אתה לוקח את האנשים הפשוטים, מכניס אותם לבית הכנסת, ומחבר את כולם יחד? תמיד ידעו לשמור מרחק בין הלמדנים לבין האנשים הפשוטים, ולפתע בעל העגלה יושב על יד איזה תלמיד חכם. איך אתה עושה דבר כזה?", שאל הרב שיינברגר על דרכו של הבעש"ט הקדוש.
אלא מתרץ הגר"מ שיינברגר שככל שמתקרבת הגאולה צריך להגיע מצדיק הדור את הנצרך לפי ההתפתחות של אותו דור וכך נהגו האריז"ל והבעש"ט ועשו את המהפך הדרוש.
עם ישראל, מסביר הגר"מ שיינברגר, הבין בזמן קבלת תורה את העניין החברתי שהוא היסוד, אולם מעשה העגל שיבש זאת. רק בדורות האחרונים 'בעל הסולם' חידד והזכיר את המושג ע"פ הזוהר הקדוש.
הגר"מ שיינברגר סבור שהסוציאליזם ינק את כוחו מ'בעל הסולם' ועוד צדיקי הדור שהיו בהשפעה של "ואהבת לרעך כמוך", ובעל הסולם הזהיר שיש לפעול בזריזות אצל היהודים כדי שכל העולם ילך אחריהם, והוא הזהיר לעשות זאת בזריזות לפני שהאמריקאים יבואו וישבשו את הסוציאליזם באותם המקומות.
בסיום דבריו הגר"מ שיינברגר הסביר שבנין בית המקדש בימינו הוא העניין החברתי, ולכך הוא משדל את תלמידיו להצטרף לקבוצת המשפחות שמפרנסות האחת את השניה, כדי שכך תגיע הגאולה.
כיום יש במושב שיתופי אור הגנוז כחמישים משפחות במספר מעגלי שיתוף המתנהלות כעין קיבוץ, שהמשכורות מגיעות לסל אחד, וכולן מתפרנסות מהם. חזונו של הגר"מ שיינברגר שכל משפחות הישוב יצטרפו לשיתופיות, כפי שמורו ורבו 'בעל הסולם' הסיק מתורת ישראל, שזוהי המטרה של תורתנו הקדושה שנתנה לנו בהר סיני.
•
[1] "שלושה ביקורים ומה שביניהם", אמות, תל אביב תשכ"ג, עמ' 49.