העולם כולו כמטולטלת, התקוממות האזרחים במדינות ערב אינו מביא ליציבות יתר במזרח התיכון. איש אינו יודע לחזות לאן זה יגיע, מי ישלוט בעתיד, ואיזה סוג שלטון יהיה מעתה במצרים, בירדן, בתוניסיה, בסודן וסוריה, ובל נשכח שגם על טורקיה עובר משהו, ומי ערב לנו מה יהיה למחר בסעודיה. מהפיכה זו מהוה איום מוחשי על ראשי הישוב היהודי בארצינו הקדושה.
הרפתקאות הלאומיות הציונית, והתיצבותם לימין איזה שהוא אג´נדה מדינית, בעד ההוא ונגד ההוא, מתברר שזה לא משהו שמביא ליציבות באיזור, ויותר מכך מעמיד את הישוב היהודי בארץ-ישראל במובלעת של מיליוני ערבים ומוסלמים מוסתים, כמסוכנת ביותר ה"י.
המדיניות הציונית, כמו הגאווה הציונית הלאומית ספגה במהלך השנים האחרונות בכלל ובחודשים האחרונים מהלומת אדירים כזאת אשר מעולם לא ספגה כדוגמתה בשנים קודמות, ציונים פורקי עול אלה האומרים מי לי בשמים ואת כל מבטחם שמים הם בכח הזרוע, תמיד ידעו הם להבטיח להמוניהם, כי בכח גבורות חילות הצבא שלהם מסוגלים הם לפתור את כל בעיותיו ומכאוביו של עם ישראל.
והנה מה אנחנו רואים במהלכי ההפיכות האחרונות, עוצמת הרוח עלתה על חוזקת הכח ואומות ומעצמות אדירות עומדים ומשתאים, כיצד הרוח וההמון הנחוש הודף טנקים ומטוסים, חיל אדיר ונחוש, עד שלשליטים לא נותר ברירה, כל תכנוני הכח נאכזבו, עד שללא ברירה הוכרחו להתקפל ולסוג על עקביהם. המציאות בעולם הכריז כי שקר נחלו אבותיהם שגרסו כי בכוחם ועוצם ידם להביא גאולה ושלטון, וכמה גדול הוא פיזור הערפל הרעיוני שנגרם כתולדה ממצב זה.
לא נוכל לשמוח שמחה על ליבון דברים זה. לא נוכל לשחוק למשבתו של אליל הציונות והלאומיות, כל עוד למגפיו העריצים של אליל זה נתונים הרבה רבואות מישראל, מיליונים מישראל תושבי ארצינו הקדושה גורלם קשור ישירות במעשיה ובמחדליה של מדינה מורדת במלכות שמים זו, כשלונותיה של מדינה זו במלחמותיה והרפתקותיה, משמעותם היא גם תשפוכת עצומה של דמי ישראל כשרים. ואיככה נוכל לשוש ולשמוח במצב אימים זה אשר כמדומה אין לו רע ותקדים בדברי ימי ישראל.
את מצב זה אשר את כל חומרתו ונוראותו חזה כבר רבינו הקדוש מסאטמאר זי"ע משנים הקדמוניות טובא, המשיל הוא בקדשו לדברי הגמרא הזיבורא והעקרבא הידוע, כלומר: תפילה מצדנו על נצחונה במלחמה של המדינה הציונית משמעה היא הרמת קרן רעיון פיגול זה והכרזה כי טעות חלילה היתה בידי אבותינו ורבותינו כאשר שפכו את דמם במלחמתם נגד רעיון טמא זה. ואילו תפילה על מפלתה במלחמה של מדינה זו משמעותה היא להעמיד בסכנת חיים מאות אלפים מישראל. לעת כזאת ודאי אין לנו להישען אלא על אבינו שבשמים אשר הטוב בעיניו יעשה, אין כוחנו אלא בפה ובתפילה על ביאת משיח צדקנו אשר מהרה יבוא לגאלנו ואך בישועתו ניוושע, ואילו עצה מצדנו במצב זה – אין.
*
הבה ונשאל: מה בעצם נותר מדת הציונות וגרורותיה, שנותרו אחרונות מן העבודות הזרות שעבדו בני ישראל בדורות האחרונים!? כל חלומות הציונות התמוללו לשחין פורח אבעבועות. החלוציות, החברה השוויונית, הגאוה הצבאית, עבודת האדמה והפרחת השממות, הקיבוץ ומשנתו הרעיונית והחברתית, ארץ שתי גדות הירדן, אור לגויים, ומופת כלכלי וחברתי – כל אלו נשרו כעלי שלכת מצהיבים.
התאוריות התחלפו במהירות. מארץ שתי הגדות – אותה טפחו ואמצו – ועליה מסרו את נפשם ונפש צאצאיהם - הגיעו אל הקו הירוק, עד לכדי הפקרת כל ההתנחלויות ומסירתם לערבים. החלו בכך פעילי ה"שמאל", וערכיה חילחלה לאט-לאט אל תוך אלו המכנים עצמם ימין, ומוססה את כל עמדותיו. רוב ראשי המדינה כבר מוכנים לחלק את ירושלים; לקצץ בגבולות הארץ. וזאת כאשר הזרוע השניה של הליכוד מבצעת את הפיכת הארץ לארץ ניגודים חריפה, בו שכבה דקה של עשירים מתהוללים מוצצת את כל לשדה, ומותירה את כל היתר לחרפת רעב ולשלילת יכולת הקיום.
לא נותר מכל הציונות האידיאלית מאומה, רק מטרת העל: העברה על הדת והנפת המרד נגד ה´ ותורתו. כאמור, את מקומם של האידיאליים הוותיקים, תפסה יסודות הציוניות הקדומה של ימי בראשית, העמלים לעקור את הארץ מן הארץ, ולהפכה למדינת כל אזרחיה, חזון השלום והתקוה למזרח תיכון חדש התנפצו ואינם. כעת מנסה הציונות הגוססת את הנסיון של וויתורים חד צדדיים, הציונות מתפוררת מבלי שאנשיה יזילו עליה דמעות. אדרבא, דומה כי בתאוות נקמה מנתצים אנשים את כל סמליהם ופסיליהם לשעבר, כפי שעשו הרוסים בשעתו בפסלו של סטאלין והעיראקים בפסליו של סאדאם חוסיין.
אז מה אנו עושים כיום במצב כזה? המציאות הוא נגטיבי במהותו: מחד כנסת ישראל בארצינו הקדושה שרויה היא בגלות גוף ונפש איומה בידי הציונים. בכח הזרוע והאגרוף המגושם השתלטו הם על אחינו בני ישראל דרי ארץ כולם. והרי הם עושים בהם ככל העולה על רוחם הסוררת, שולטים הם שלטון בלי מצרים בגופם וגם בנשמותיהם, לא רק רודים הם באלה הנתונים תחת מרותם בצורה אכזרית בתחום חייהם הרוחניים, והרי כל מאווייהם נתונים איך לעקור תורה מישראל. אלא גם בתחום החיים החומריים, בהם התיימרו הם כל הימים להיטיב עם עמם ולהביא לו רווח והצלה, הצליחו הם להפוך אותו לגיהנום בלי כחל ושרק. יורדים הם לחיי האנשים ומחזיקים את הישוב בארץ-ישראל להיות בידם כחומר ביד היוצר, וטרם נתגלה קיצה של צרה צרורה זו, ומי יושענו מידי מים הזדונים האדירים אלה, עליהם הושלכנו בעקב משוגתם הנוראה של פריצי בני עמנו ומרשיעי הברית.
חובתנו בשעה זאת היא לחדד את קול ההתנגדות שלנו נגד גוף רעיון הציונות. מלחמתנו הבלתי פוסקת בפירצות השונות המתרגשות ובאות לעולמנו, מלחמה שנכפתה עלינו בכורח הנסיבות של צוק העתים בו אנו מצויים, יש בה במדה מסויימת כדי להשכיח מלב רבים מאתנו את ההתנגדות העקרונית שלנו נגם עצם התקיימותה של ישות המדינה הציונית. במלחמה נגד פירצה זו או אחרת, עשויים להימצא רבים רבים אשר יאותו להצטרף למערכותינו, והדבר עלול להביא לטשטוש גבולים ידוע בחיינו, נגד נסיון כזה עלינו להתקומם בכל כוחנו ויכלתנו, משונה היא מלחמתנו נגד פרצות הדור ממלחמתם של האחרים, שכן בראש ובראשונה נועדה היא להפגין את מורת רוחנו וצערנו על גוף קיומה של המדינה, גם אחרי ששים ושלוש שנות מדינה אין אנו מהססים מלקרוא בקול גדול כי הקמת המדינה בדורנו היא בגדר גזירה ועונש קשה מן השמים עבורנו, בכך נבדלים הננו מרבים אחרים, ועל המשך קיומו של קו מבדיל זה מצווים הננו לנטור מכל משמר, בנפשנו הדבר.
*
רעיון טהור ראינו במשנתו של הגה"צ רא"י טייטילבוים מנהיגה של צעירי האגודה בוויען ואח"כ בקיו-גארדענס: בפרשתינו אנו לומדים על הקמת המשכן, משכן לשכינה הקדושה. חכמינו ז"ל מספרים לנו, שכאשר ירד יעקב אבינו ע"ה לראות את בנו יוסף במצרים הביא איתו יעקב אבינו עצי שטים ונטעם שם, ואמר לבניו שכשיצאו ממצרים יטלום עמהם. ולכאורה תמוה הדבר, וכי לא היו עצי שטים במצרים? וכי לא יכלו בני ישראל ליטול עצי שטים שגדלו במצרים עם על כל הרכוש הגדול שהוציאו משם?
איש ההשקפה הטהורה רבי אברהם יעקב הסביר זאת על-פי דברי הנביאות שאמר מרן הגה"ק רבי אלחנן וסרמן בשהותו פעם בלונדון, שאמר דברי נביאות בשם מרן החפץ-חיים. היתה זאת כשנודע למרן החפץ-חיים שהכספים הבאים מאמריקה לישיבות באירופה הם ממעות חילולי שבת, אמר החפץ-חיים למרן רבי אלחנן, "הישיבות יחרבו, מפני שאין להם מקור טוב. לא יתכן שחילול שבת יבנה תורה"... וגם ידוע את המובא מרבי אברהם אחי הגר"א בשם אחיו זצוק"ל, שאם היו בונים בתי הכנסת מתחילה כראוי, היינו אף אם הקרדום של חוטב העצים היה עושה ישראל במחשבה לשם שמים בכוונה, לא היו מתפללים באותו בית הכנסת במחשבה זרה. והוא שאמר ר´ חייא לר´ חנינא שכדי שלא תשתכח תורה, היה זורע גם הפשתן ומעבד העורות, הכל לשם שמים לצורך לימוד התורה, כי המחשבה והמעשה דבוקים יחד.
מקובל מרבותינו, ששונה משני בתי המקדש שנחרבו ונהרסו, הרי המשכן שהיה במדבר לא נחרב אלא נגנז. והסיבה לשם כך הוא דבית ראשון נבנה בשיתוף של מלך צור, וכן בית שני היה שותפות לכורש בו, וכיון שהיה שותפות לגוים בהם לכן נחרבו. אבל המשכן נגנז ויהיה חלק מבית שלישי שירד משמים בבנין אש. והטעם, כיון שיעקב אבינו נטע ארזים לשם הקמת משכן, הרי שלא יתכן שיחרב.
אנו צריכין לרחמי שמים מרובים. אך גם מאיתנו הקב"ה דורש משהו, הוא דורש טוהר ונקיות, שנקבל מגדולי ישראל את הדרך עלינו לצעוד וללכת, ולא נסור מהם זיז כל דהו. ואפילו אם יצליחו ל"העמיד השמש בגבעון וירח בעמק אילון", לא נתפעל מהמופתים, ונדע שהקב"ה בעצמו יציל את כלל ישראל מהגלות, ואז נזכה לראות עין בעין בהתגלות מלכות שמים, במהרה בימינו אמן.
באדיבות "שעה טובה".