כשביבי צוחק כל הדרך אל האוהל

השבוע זה החל: "הקרן החדשה לישראל מממנת רכישת אוהלים", צייצה לפתע התקשורת. "קדימה מממנת את רכישת השילוט", גילו העיתונאים את אמריקה. "החוצפה עלתה להם לראש" נימקו בטלוויזיה את הדרישה למו"מ מול המצלמות, והנסיגה בבושת פנים מהאולטימטום היהיר אותו הציבו תחילה ראשי המחאה. ובין לבין, אפילו קיבלנו דיווח על המחלוקות האישיות בין ראשי מחנה האוהלים, מחלוקות אותן הצליחו העתונאים לגלות ברוח קודשם.

וכך, אחרי כמה שבועות של כמעט תמימות דעים (או שמא "אחוות לוחמים") באשר לתמיכה הציבורית האוטומטית שחייבת להיות למאבק האוהלים (למעט הח"מ שקילקל את החגיגה), נסדקה לה האידיליה, והחלה אט אט, מתיחת ביקורת מכל הכיוונים על מארגני המחאה. כולנו 'ישראל היום'.

צלב המטרה על גבו של ביבי נותר דבוק בחוזקה - לא זז מילימטר מ'מרכז המסה' אליו הוצמד. ידיעות אחרונות לא ייתן לנתניהו יום של חסד, בוודאי כל עוד ישראל היום ממשיך לזנב בו. ערוץ 2 ימשיך לטפח באדיקות של 'נטורי קרתא' את הסוגיות העשויות להביא את יאיר לפיד לכנסת בראשות המפלגה השלישית בגודלה

מה קרה לפתע? האם מישהו באמת סבור שרק כעת גילתה העיתונות את העובדות הללו?! האם המשיח הגיע והעיתונות החלה לאהוב את נתניהו, זה שרק אתמול היא עשתה כל מאמץ להציגו כאשם היחידי - אין בלתו - במצוקת הדיור?! האם התקשורת שהפכה כמה אוהלים בודדים ל"מחאה סוחפת מדינה", והצמידה ריבית של שוק אפור למספר המפגינים האמיתי, שכחה לפתע מדוע עשתה כן?!

התשובה במקרה זה הינה: חלילה וחס. צלב המטרה על גבו של ביבי נותר דבוק בחוזקה - לא זז מילימטר מ'מרכז המסה' אליו הוצמד. ידיעות אחרונות לא ייתן לנתניהו יום של חסד, בוודאי כל עוד ישראל היום ממשיך לזנב בו. ערוץ 2 ימשיך לטפח באדיקות של 'נטורי קרתא' את הסוגיות העשויות להביא את יאיר לפיד לכנסת בראשות המפלגה השלישית בגודלה, וגם יתר העיתונות ה"חופשית" בארץ תמשיך לקדם באדיקות את אג'נדותיה, אלו שאהדה לנתניהו לא הייתה ולא תהיה חלק מהן, גם לא בימות המשיח בהם ידור זאב עם כבש.

סקרים רבותי סקרים

בכדי למצוא פתרון לתעלומה, אין צורך להיוועץ במומחי חכמת הסוד שאינם. התשובה לכך הייתה מרוחה השבוע בכותרות העיתונים. לפעמים, רק צריך לדעת לקרוא.

"כוחו של הליכוד נפגע רק במעט, קדימה נפגעת הכי הרבה, ש"ס מתחזקת" קבעה השבוע כותרת 'גלובס' שפירסמה את הסקר המיוחד אותו ערך עבורם רפי סמית.

גם פנימה בתוך הכתבה - הכיוון היה אותו כיוון: ליברמן, יהדות התורה, ש"ס, הבית היהודי והאיחוד הלאומי - לא איבדו כלל מכוחם. נהפוך הוא: אולי אף התחזקו.

הכותרת הזו, היא סטירת לחי מצלצלת לאסטרטגים הפוליטיים העומדים מאחורי ליבוי המאבק. לא די בכך שהמאמץ לנתב את המאבק להפלת נתניהו נוחל כישלון חרוץ, הוא אפילו מספק תוצאה הפוכה. לזאת לא פיללו.

המשמעות הפרקטית היא: החבר'ה באוהלים לא מספקים את הסחורה. לפחות לא את זו שתמורתה הם פתחו מהדורות חדשות מדי ערב, וקיבלו כותרות ראשיות מדי בוקר. "לא בשביל להחליש את לבני ולחזק את נתניהו הפכנו אתכם למה שאתם", אומרים - ללא ספק - האנשים הקובעים את הכותרות הראשיות.

אנשי האוהלים קיבלו את השירות מהתקשורת "בחינם". אבל לא ממש, מדובר כאן בעצם ב'ברטר' - שאומר - בערך כך: "אם תספקו את התוצאה, תהנו מהפירות. לא תספקו, תשלמו ביוקר". החיצים שנשלחו השבוע אל אנשי האוהלים, היו החשבונית הראשונה של התשלום.

הסיבה לתוצאה הזו - כך לפחות על פי ניתוחו של רפי סמית, הינה העובדה כי "הליכוד לא נתפס כאשם. זה מה שקורה כשיוזמי המחאה מצליחים להוציא מאות אלפים לרחובות, אבל לא מסמנים ראש של מישהו כמטרה שלהם".

לתוצאה הזו, יש מחיר. כי אמנם אנשי האוהלים קיבלו את השירות מהתקשורת "בחינם". אבל לא ממש, מדובר כאן בעצם ב'ברטר' - שאומר - בערך כך: "אם תספקו את התוצאה, תהנו מהפירות. לא תספקו, תשלמו ביוקר". החיצים שנשלחו השבוע אל אנשי האוהלים, היו החשבונית הראשונה של התשלום.

מרגע זה ואילך - השתנו חוקי המשחק. הסטריליזציה הפוליטית שניסו אנשי האוהלים לשוות למערכה, תעמוד בפני אולטימטום ברור:

אם ימשיכו לנסות לשוות למאבק אופי ענייני של סדר יום אזרחי-כלכלי, ולא יישתפו פעולה עם הקו החדש שיוכתב על ידי "כונס הנכסים" שיוצמד להם, לא יעבור זמן רב עד שתראו - איך יצוצו לפתע "גיבורים" חדשים למאבק.

הקו החדש

את הקו החדש, הבוטה, הישיר, שייאפיין מעתה ואילך את המאבק, ראיתי כבר בעת כתיבת שורות אלו בכותרת הראשית של אחד האתרים הגדולים: "ביבי הביתה, שאגו ההמונים".

אם יורשה לי להתנבא ולנתח את התוצאה, זו תהיה כנראה שוב - חיזוק לימין. וביתר שאת. הזיהוי של המאבק כפוליטי - כזה המכוון אישית על ראשו של נתניהו, רק ייטיב עימו. בסקר של השבוע הבא - המגמה רק תחריף.

אז יאללה, עוד שלושה שבועות נותרו עד סיומה של חופשת הקיץ. עימה תגוז כנראה גם המחאה. זה יקרה עוד קצת, ברגע שיוברר סופית כי לא מסופקת התוצאה. הפוליטית כמובן. רק פוליטית.