פרק א': הגאון רבי מלכיאל צבי הלוי טננבוים רבה הבלתי נשכח של העיר לוֹמְזָ'ה (נולד בשנת תר"ז, והלך לעולמו בתאריך ה' ניסן תר"ע, 1847- 1910). כונה 'העילוי ממוֹטֶלֶה'.
הגרמצ"ה טננבוים נולד בעיירה מוֹטֶלֶה לאביו ר' יונה. בבחרותו למד בישיבת וולוז'ין, איישישוק ועוד. שנים ספורות לאחר נישואיו נקרא לכהן ברבנות העיירה בודקי שבפלך גרודנה, ובשנת תרמ"ז (1887) נקרא לכהן ברבנות העיר לומז'ה, שם בני העיר התבשמו מתורתו 23 שנים, עד פטירתו.
בכהונתו ברבנות העיר נלחם הגרמצ"ה טננבוים במשכילים שבין שאר רעיונותיהם לתיקון הדת רח"ל, רצו להקים 'חדר מתוקן', מאבק שלמרבה הצער לא צלח ולבסוף הוקם בעיר לומז'ה 'חדר מתוקן' למרות התנגדות הקהילה החרדית.
באדר תר"ע (1910) נסע הגרמצ"ה טננבוים ל'וועידת פטרבורג', בה התכנסו גדולי ישראל לדון ב'גזירת השפות' כדרישת הממשלה הרוסית. בין הרבנים המשתתפים היו רבי חיים עוזר גרוזינסקי, רבי חיים מבריסק ורבי מאיר שמחה מדווינסק. הגרמצ"ה טננבוים נפטר בדרך, והעסקנים עשו מאמץ רב להביא את ארונו לקבורה בעיר לומז'ה.
הגרמצ"ה טננבוים היה מגדולי המשיבים בדורו, אלפי תשובותיו הודפסו בשו"ת דברי מלכיאל שבעה כרכים שחלקם הודפסו עוד בחייו ועוררו התפעלות בקרב כל גדולי דורו. הספר קיבל הסכמה נלהבת מרבן של כל הגולה הגר"ח מבריסק זצוק"ל ומעוד גדולי ישראל מפורסמים.
אנו נמליץ לכל גולשי 'כיכר השבת' ובפרט לקוראי מדור 'היסטוריה ואקטואליה' לשבת ללמוד בעיון את תשובותיו המחכימות, שחוץ משכר לימוד תורה, הן מעניינות ומרתקות שממחישות את חייו המאתגרים של רב עיר בפולין.
בסדרה מקיפה שתפורסם בבמה זו, לא נוכל לכתוב בהרחבה על כל ספרו, אולם כמנהגינו נתמקד בתשובות המעניינות שעוסקות בין היתר באיסור צילום, התנגדות לאמונות טפלות, התנגדות למנהגים מוזרים שנועדו לגרש רוחות רעות, ופסקו המהדהד בעניין 'זכויות יוצרים'. עוד נכתוב על משפחתו אשתו בניו ובנותיו, ועל פסקו ההלכתי בנושא קַדִּישׁ יתום.
האם יש היתר לצלם במצלמה?!
אחת מתשובותיו המפורסמות היא על איסור צילום (חלק ג', סימן נ"ח), תשובה ייחודית ומרתקת שראוי לעסוק בה בהרחבה.
הגרמצ"ה טננבוים נשאל: "על דעת מה שדרוש לעסקו לשלוח שקורים פאטאגראפיא, אם יש בזה חשש איסור?".
בתשובתו מדגיש הגרמצ"ה טננבוים שהוא שמח במיוחד בשאלה זו בפרט שבעונותינו הרבים מנהג זה של צילומים נתפשט להיתר גמור. לא עוד אלא שהמחמירים הם עושים עצמם כשוטים בעיני הציבור, והצילום מהווה מכשול גדול, וישנם שמדרדרים בעקבות כך להביט בצילומי נשים, וכך דבריו:
"ועבירה גוררת עבירה כי על ידי זה גורמים הרבה הרהורי עבירה כי אצל כל אחד נמצאים צורות נשים.. שנעשה כהיתר.. אלא שמסתכלים בצורות נשים אף בחדרי משכיתם בשעה שיכולים להנצל מהסתכלות והרהורים".
(מבהיל לקרוא דברים אלו שנכתבו לפני יותר ממאה שנים שבקושי תמונות בשחור לבן הודפסו! מה נגיד אנו בדור האינטרנט!!)
ממשיך הגרמצ"ה טננבוים בתשובתו החריפה ומדגיש שרק שוטים מתפארים בתמונות שלהם ותמונות חבריהם וקרוביהם, ומשווה תמונות של אנשים לתמונות של בהמות, תוך שהוא מדגיש שיש צורות של בהמות יותר נאות מצורת אדם...
את תשובתו מסכם הגרמצ"ה טננבוים וקורא: "לכל ישראל כשר להתרחק מזה".
יצוין שכיום מדובר על עניין טריוויאלי, ורבים לא מודעים לדיונים שהיו בעבר אצל רבותינו זצוק"ל שדנו כשהתחיל הצילום להיות נפוץ, סביב יו"ד סימן קמא, שעוסק בדיני פיסול וציור.
יש מהפוסקים שהתירו לצלם ולהצטלם בעיקר משום שעשיית דמות אדם לדעת רוב הפוסקים אסורה רק בתבליט ולא בציור, ואעפ"כ רבים הביאו שמידת חסידות להחמיר, בשל החשש לדעות המיעוט. בפועל בימינו לא בנמצא פוסק ואף בזרמים הקיצונים ביותר שסבור שיש איסור בצילום. אף האיסור של הסרטת וידאו בחתונות, כיום אף במשפחות השמרניות ביותר, צלם הוידאו ניצב על משמרתו בעזרת הגברים והנשים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com