כולנו יודעים לדקלם את מצוות "ועשית ככל אשר יורוך", המפלגות השקיעו מיליונים על מנת שנהדר במצווה זו (כמובן רק בנוגע לבחירות, בכל שאר התרי"ב מקלו יגיד לו), אין ספק שכל יהודי מחויב לעשות בדיוק כפי שיורו לו רבותיו (בכל התרי"ג). אך מתי לאחרונה ראיתם כרזה עם ציווי חז"ל בברכות נ"ה "אין מעמידין פרנס על הצבור אלא אם כן נמלכים בצבור"?
בגמרא שם לא מדובר על מינוי של חבר מועצת עמנואל בידי ראש הישיבה לצעירים דמתא, אלא במינוי של בונה המקום הקדוש ביותר על ידי האדם הקדוש ביותר, הגמרא מספרת שמשה רבינו לא רצה למנות את בצלאל, למרות המלצה מפי הגבורה, עד שנמלך בבני ישראל.
ומוסיף על כך מורנו החתם סופר את מה שכולנו רוצים לומר וחוששים, וזה לשונו (שו"ת חושן משפט, סימן יט): "מעתה ישפוט אדם, אם בצלאל שהיה מלא בחכמה ובתבונה ובדעת, צוה עליהם הקב"ה ע"י שלוחו הנאמן משה רבנו ע"ה, ולא רצה להכריחם להתמנות, שלא בשאלת פיהם ורצונם, ואיך יתמנה שום אדם בשום התמנות, מבלי שאלת פי ורצון רוב הקהל ".
בפירוש לא אזכיר כאן שמות, גם כי אלול וזה לא הוגן (למרות שהפוליטיקאים עצמם לא ממש נהגו כבוד זה בזה), וגם כי הדברים אינם מכוונים בעד איש מסוים או נגדו, אלא מדברים על התופעה, הדברים הנכתבים כאן הם תמצית הלב של אלפים ורבבות מאחינו הנמצאים בצרה ובשבייה ואין לאל ידם להושיע.
עיזבו את מנהלי המוסדות והעסקנים, הם דוהרים על הטסלה (מודל 3 החדש – יבוא אישי שמא יקדמנו אחר) למסעדה הקבועה, שם ישחקו בערים ובעתידנו כמו סודוקו או רולטה, אלה מסודרים היטיב, מקסימום יעלו קצת את ההוראת קבע ולא נוכל להגיד מילה. הבה נדבר על ובשם האיש הקטן, אני ואתה, קורא השורות (אם לא היית איש קטן, היית עסוק עכשיו בבחירות ולא היית קורא טור זה).
לשמוע את ראשי המפלגות ולהתפלץ: אני אתן לך את ראשות בני ברק תמורת סגן בשכר בביתר (מה זה בכלל הדבר הזה? עלות שכרו של הסגן היא כחמישים אלף ₪ לחודש – יותר מכל רבני הקהילות בעיר גם יחד), תן לי אלעד וחכמיה וקח לך את מודיעין עילית בקניין חליפין, ובפעם הבאה נתחלף: אתה תשים את גיסך ברכסים ואני את האחיין שלי באשדוד, לשנה הבאה בירושלים.
הלו, יש כאן אזרחים, כן אנשים פשוטים שאין להם קשרים במרפסות הנכונות, אך יש להם מרפסת שהם הסתבכו עם העירייה אודותיה, אין להם בן דוד שהוא נכד של (או שיש אך נכדים אחרים כבר קידמוהו) אך יש להם ילד שלא מסודר במוסד חינוכי מתאים או שהמוסד שבו הוא לומד שוכן במבנה לא מתאים בגלל שמישהו, מקושר יותר, לקח את המבנה המפואר של השכונה והקים שם קמפוס מפואר להשכרה (יש גנרטור ומקווה עם קאווע שטיבל, פנוי לשבת מצורע תשפ"ז).
למה אנחנו לא פונים לחברי העירייה או לראש העיר? אוי כמה שפנינו ולא נענינו, אחד מהנציגים שהוא בן דוד ראשון של השכנים דווקא ניסה לעזור אך חזר ואמר בשקט את מה שכולם יודעים בקול: הוא לא יכול לעזור לנו, כי הוא נבחר מטעם חסידות פלונית וההוראה הייתה ברורה: לא להילחם למען אנשים מחוגים אחרים, האמת היא שגם בתוך הקהילה הם לא ממש עוזרים - המויסדעס חשובים יותר.
אז הריני מוסר מודעה: לא מעניין אותי אם ראש העיר שלי אוכל בפסח קטניות געפילטע או שרוייה, אני לא רוצה לדעת אם הסבא רבא שלו נולד במרמרוש או בקזלבנקה, אחת היא לי אם הוא למד בבחרותו בעיון בבקיאות (אם בכלל), מאי נפקא לן מינא איזה קאפלוטש יש לו ברכב (אם בכלל), לא רלוונטי. אני רק רוצה דבר אחד: שיהיה בנאדם ושיעזור לי כשאצטרך.
ואני אצטרך, כי כל אחד צריך את העירייה מידי פעם, כשהאוטובוס ידלג על התחנה שלי או שבכלל יבטלו אותה, כשמחלקת ההנדסה תתעלק על מרפסת הסוכה הקטנה שלי או כשמחלקת גבייה תחליט שאני צריך לממן את הקרייזלר החדש של הראש כי "אין הנחות על שנה שעברה" (חצי אמת גרועה משקר, כשרוצים מסתדרים), כשהילדים ירצו ללכת לגן כמו פעם ולא רק לקרוואן שהיה פעם השירותים של השטיבלאך, או כשהחשמל/מים/גז ייפול בדיוק ביום שישי אחר חצות, בכל הפעמים הללו, ועוד הרבה, אצטרך להתקשר לחבר העירייה ש א נ י בחרתי.
במשרד שלי אני יודע, כי אם הטלפון מצלצל אני חייב לענות כי אם לא – הלקוח ילך למתחרים, אך ראש העיר יודע שהוא לא חייב לענות, מקומו מובטח בכל מקרה עד סוף כל הדורות (כמובן בתנאי שלא יסתכסך עם מישהו שם למטה שיושב על השער של מישהו שם למעלה).
אז בבקשה ממכם נציגינו היקרים: אתם מבקשים מאתנו לקיים את "ועשית"? אנחנו לא צריכים את התזכורת שלכם, נקיים מצווה זו ונצביע לכם למרות שחלקכם בעצמם היפך המהות של התורה ולומדיה, אך לפחות תקיימו גם את החלק של "נמלכין בציבור" תנו לנו להחליט מי יהיו נציגינו בעירייה, לצד מצוות "ועשית ככל אשר יורוך" יש גם מצוות "ועשית הישר והטוב", נמלכין בציבור תשפ"ד.