פרק א': האימה המתח והחרדה מגיעים לשיא, והדמעות יורדות ללא הפסקה. תיאורים היסטוריים מצמררים מזוועות מלחמות ישראל בעבר, מתועדות ברשתות החברתיות בשנת תשפ"ד למול עיני עם ישראל.
מה תפקידו של סופר[1] בימים טרופים אלה? האם לכתוב נחמה, או מילים של כאב. האם פשוט לדום, או לפרסם סיפור מחזק?!
נצא למסע היסטורי בעיר עזה, על הקהילות היהודיות שהתיישבו במקום, ועל רבותינו שביקרו במקום.
שמשון הגיבור ביקר מספר פעמים בעזה, כשהייתה תחת שלטון הפלישתים. יונתן החשמונאי כבש את עזה בשנת 145 לפני הספירה, ושמעון אחיו יישב בה קהילה יהודית שפעלה במשך יותר ממאה שנים.
על כך שקהילה יהודית חיה ופעלה בעיר עזה בתקופת חז"ל, אין חולק. בית כנסת קדום מלפני 1500 שנים, התגלה במקום בסמיכות לנמל הגדול בשכונת א-רימאל.
שרידי בית כנסת נוסף קדום נמצאו מתחת המסגד הגדולה בעזה, שם אפילו נשתמרה בעבר כתובת "חנניה בר יעקב" בעברית וביוונית עם מוטיבים יהודים, כמנורה, שופר ואתרוג.
בבית הכנסת הקדום שסמוך לחוף הים, מצאו ארכיאולוגים פסיפס מדהים, בדמותם של בעלי חיים, ומעליהם דמותו של דוד המלך פורט בנבל. בדומה לימינו שתורמים מונצחים בלוחות זיכרון בבתי הכנסת, כך היה בזמנם, וכתובת ביוונית מופיעה במקום: "אנחנו מנחם וישוע בני ישי המנוח סוחרי עצים כאות הערצה לאתר הקדוש ביותר תרמנו את הפסיפס הזה בחודש לואוס שנת 569".
העתק של הפסיפס כולו מוצג כיום במוזיאון השומרוני הטוב שליד מעלה אדומים, וכן במוזיאון גוש קטיף בשכונת נחלאות בירושלים, בו ביקרו מאז הקמתו מעל 700 אלף איש הכואבים את זיכרון הגירוש המדמם בנו.
מי שחקר בארוכה בשנות ה-80 את בתי הכנסת בעתיקים בעיר עזה הוא פרופסור אשר עובדיה, הנחשב אחד המומחים לארכיאולוגיה של העיר עזה.
עדויות היסטוריות על קהילת יהודי עזה
מכתביהם ואזכורים של הקראי סהל בן מצליח הכהן (חי לפני 1100 שנים), 'משה הנקדן העזתי' שחי בעזה סביב שנת 800 (לספירת הנוצרים), 'אפרים בן שמריה', מנהיגם של יהודי פוסטאט (חי לפני כ-900 שנים), והפולמוס בין דוד בן דניאל צאצא לראשי הגולה בבבל ובין משפחת הגאונים לבית הכוהנים אודות גבול ארץ ישראל הדרומי, אנו למדים בוודאות על קהילה יהודית בעיר עזה.
הנוסע היהודי ר' משולם מוולטרה בשנת 1481 מתאר את העיר עזה כארץ משובחת עם פירות שמנים: "ארץ טובה ושמנה ופרותיה משובחים מאד. יש שם לחם ויין, שרק היהודים מכינים. היא בעלת אוכלוסייה גדולה. יש בה כ-70 משפחות יהודיות וכן ארבע משפחות של שומרונים".
ר' משולם מוולטרה זיהה אף את בית דלילה הפלישתית, בו ביקר שמשון הגיבור, ואף את "החצר הגדול אשר הפיל בחוזקתו ובתוקפו".
אחדים מהיהודים שפגש בעזה ר' משולם הם ר' משה ב"ר יהודה ספרדי, וחותנו ר' מאיר ספרדי צורף.
כמאה וחמישים שנים לאחריו, שוררו בעזה לראשונה בליל שבת את השיר המדהים "יָהּ רִבּון עָלַם וְעָלְמַיָּא", אותו חיבר המקובל והפייטן ר' ישראל נג'ארה, שכיהן כרבה של קהילת עזה. הוא נטמן בבית העלמין המקומי (בפרק הבא נחשוף על אדמו"ר מפורסם שזכה והשתטח על קברו לאחר מלחמת ששת הימים).
פרשן המשנה הנודע רבינו עובדיה מבַּרְטְנוֹרָא (להלן רע"ב), בחורף רמ"ז (1486), בעקבות פטירת אשתו, החל במסעו לארץ הקודש, כשיא הביקור יהיה בירושלים. בין שלל המקומות בהם ביקר במסעו (רומא, נאפולי, סיציליה, אלכסנדריה, קהיר) היה בעזה, ומאגרתו שכתב לאביו הזקן, נותר בידינו מידע רב על העיר.
רע"ב ביקר בסוכות המקראית, אותה זיהה באל עריש: "הגענו במדבר במקום ששמו עריי"ש, ואומרים שהוא סוכות".
מסוכות רכב רע"ב על גמל במדבר על עזה: "הלכנו ממקום למקום במדבר עד אשר הגענו לעזה בלי שום פגע ונזק, תודה לאל חי. היא העיר הראשונה אשר מצאנו בצאתנו ממדבר דרך ארץ פלישתים, והיא עיר יפה, גדולה כירושלים, ואין לה חומה סביב".
כמו ר' משולם מוולטרה[2] יהודי עזה הראו לרע"ב את שכיות החמדה של העיר, ושיאם "הבית אשר הפיל שמשון על פלישתים" ורע"ב רשמם ביומנו: "ראיתי בעזה הבית אשר הפיל שמשון על הפלישתים". את דבריו על הבית המיוחס לשמשון מסייג רע"ב כמתבקש: "כפי מה שספרו לי היושבים בארץ מן היהודים".
שבעים משפחות של יהודים ועוד 2 שומרונים מתאר רע"ב באגרותיו שהתגוררו בעיר עזה, וביום השבת הגיעו לסעוד עם רע"ב כל זקני הקהל, ושתו שבע או שמונה כוסות "והיינו שמחים", כמובא באגרתו: "בעזה היום כשבעים בעלי בתים רבנים, ושני בעלי בתים שומרונים, ולא ראיתי שם קראים... וביום השבת באו כל זקני הקהל והפרנסים לסעוד עמנו. והביאו אשישי ענבים ופירות כמנהגם ושתינו שבעה או שמנה כוסות קודם אכילה, והיינו שמחים".
עוד יהודי מפורסם שהתגורר בעזה, ואף קרוי על שם המקום, הוא "הנביא" נתן העזתי שהכריז על שבתי צבי כעל משיח בליל חג השבועות בשנת 1660. (כמאתיים וחמישים שנים לאחר הכרזה זו, המקובל רבי יהודה פתיא תיקן את נשמתו של נתן, כמובא בספרו 'מנחת יהודה').
בראשית המאה העשרים, כיהן רבי ניסים אוחנה כרב קהילה עזה, והיא גורשה במאורעות תרפ"ט, לאחר שגם בשעת מלחמת העולם הראשונה הם גלו וחזרו למקומם[3].
רבי ניסים אוחנה היה גאון בתורה, וכבר בגיל 21 הוא נסמך לרבנות בידי רבה של ירושלים הגר"ש מסלאנט, בעל היש"א ברכה הגר"י שאול אלישר, ובנו הגרח"מ.
רבי ניסים אוחנה הקים בעזה בית ספר ללימוד תנ"ך ותלמוד בבלי, מקווה טהרה לטהרת המשפחה, ובית עלמין.
כולנו תפילות שהלוחמים והנעדרים יחזרו לשלום לביתם, ומדינת ישראל תקום מעל אויבה, וכפי שאנו מטיילים ביום יום במערת המכפלה, קבר יוסף, בית אל, ושאר מקומות קדושים ביו"ש, כך נזכה לבקר ולטייל במקומות הקדושים בעזה (כן כן, זה מציאותי, ותלוי ברצון השם, ובחצי מיליון חיילים המקיפים כרגע את רצועת עזה), וכך נזכה לביאת משיח צדקנו אמן כן יהי רצון.
•
[1] עיתונאים ופוליטיקאים זוטרים נוהגים בימים אלה להציע הצעות לדרג המדיני. למרות שיש לי מה לומר, אשתוק, ואשאיר זאת למומחים ממני.
[2] יצוין שרע"ב פגש במסעו את ר' משולם מוולטרה.
[3] בסוף המאה הי"ט כשהתגלתה הגניזה הקהירית, מצאו החוקרים עוד עדויות ומסמכים רבים לקהילת עזה ב- 1000 שנים האחרונות.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com