השבוע התראיינתי לג'רוזלם פוסט אודות המיזם "אחים לעורף" עליו עוד ידובר ויסופר רבות, הכתב אלן רוזנבאום האזין בקשב רב לפעילויות הברוכות לקירוב לבבות ואהבת ישראל, עזרה בגשמיות וברוחניות ואז הגיעה שאלת המיליון דולר: אז מה באמת? כל האחדות הזו שמציפה את העם היא משהו אמיתי וקיים, או שמא כשהמצב יירגע אז הכל יחזור לקדמותו ומה שהיה הוא שיהיה? או בניסוח נוקב יותר ובוטה: האם באמת אנחנו יודעים לחיות ביחד רק במלחמות?...
•
בפרשתנו מתוארות פעולות החסד הכבירות של רבקה אמנו, להשקות בעצמה להקת גמלים – אינו דבר של מה בכך... ועוד ועוד. כך היא זוכה להשתדך עם משפחתו של אברהם אבינו, להיות רעייתו של יצחק בנו, ולכהן כאחת מארבעת אמהות האומה הישראלית לדורותיה.
במעמד הפרידה ממשפחתה הם מאחלים לה: "אֲחֹתֵנוּ אַתְּ הֲיִי לְאַלְפֵי רְבָבָה וְיִירַשׁ זַרְעֵךְ אֵת שַׁעַר שֹׂנְאָיו".
הפרשנים עומדים על טיבה של ברכה זו, שנראית תמוהה, רבקה בעלת החסד והמידות האציליות יוצאת בדרכה החדשה אל בית בעלה, מדוע הברכה שניתנה לה אינה עוסקת באיחולי חיים טובים ומאושרים, חיי שלום ושלוה, במקום זאת בוחרים בני משפחתה לאחל לה שילדיה יכריעו את אויביהם במלחמה! השמעתם פעם ברכה שכזו לכלה היוצאת לחופתה?
בעל 'כלי יקר' משווה את הדברים לברכה שקיבל אברהם: "וְיִרַשׁ זַרְעֲךָ, אֵת שַׁעַר אֹיְבָיו" ומבאר כי הברכה הזו מיוחדת לגומלי חסדים כאברהם אבינו ורבקה אימנו, וזו היא תוצאה ישירה של מידותיהם הטובות שיש להם אוהבים רבים, ולכן בדרך הטבע יירשו שער אויביהם כי יש להם רעים רבים העומדים להם בעת צרתם. הברכה הזו, אפוא, היא איחול מתבקש, שמידותיה הטובות יעמדו לה גם במבחן זה של עת צרה, לנצח במשך הדורות גם בשעת מלחמה.
•
ובניסוח שלי, עם ישראל, זרע אברהם ורבקה, ניכר היטב בעזרה ההדדית, בשותפות אמת ונשיאה בעול עם הזולת, מפעלי חסד מופלאים שמהווים סמל ודוגמא בעולם כולו לנתינה והתנדבות שאין להם אח ורע.
טעות לחשוב שרוח זו מתחדשת ומופיעה רק בעתות צרה ומצוקה ואילו בזמני רגיעה התכונות הללו אינן קיימות. אלא להיפך ממש! אדרבה, דווקא הבסיס של המידות הטובות שקיים בנו תמיד כבני העם היהודי – הוא זה שמופיע בזמני מצוקה ומביא לידי ביטוי את השורש שכעת מצמיח פירות בדמות הפעילויות הענפות בתחום זה. זו היא תוצאה טבעית ישירה של המעלות הקיימות בנו תמיד – גם אם באופן סמוי.
ובקיצור, המלחמות וזמני הצרות הינם הזדמנויות שמעמידות אותנו במבחן, אך האמת העמוקה הזו קיימת תמיד בעם ישראל!
•
ובחזרה לשאלת כתב הג'רוזלם פוסט... תשובתי הברורה היא, כאמור, כח האחדות קיים בעם ישראל תמיד, רק שלצערנו לפעמים הוא מוסתר וחבוי רק בעומק. אנו תקווה כי מבחן המלחמה הזו שבלי ספק הציפה על פני השטח את האחדות הפנימית של עם ישראל, תביא את הבשורה הזו אל תוך חיי היום יום שאחרי המלחמה. ושהפעם נצליח גם לשמר אותה!
כמי שאמון על האג'נדה של 'יחד של שבטי ישראל', אני מאמין כי ה'ביחד' אינו רק עד לניצחון... ולא רק כדי לנצח, אלא לָנֶצַח נצחים...
ומדויק יותר כמו שאמר לי ר' משה פינקוסביץ בעודו מתפעל כ-30 מנגליסטים המפנקים כ-900 חיילים באחד הבסיסים בצפון (על כך שווה לשתף בטור נפרד) מהיום אנו מכריזים אנחנו "אַחִים לָנֶצַח".