הקבר של "הקדוש שריפא חולים" שנמצא בלב העיר עזה

בית קברות עתיק בעזה | אילוטרציה (צילום: שאטרסטוק)

באחת הכתבות הקודמות, חשפנו את עדותו של ח"כ לשעבר אליעזר מנחם מוזס, שלאחר ניצחון מלחמת ששת הימים, הוא זכה וביקר עם מורו ורבו האדמו"ר ה'אמרי חיים' מויז'ניץ והשתטחו על קברו של המקובל והמשורר רבה של יהודי עזה רבי ישראל נג'ארה המפורסם בשירו 'יה ריבון עולם ועולמיא'.

חוקר ארץ ישראל הנודע ז'אבו ארליך (צילום: ישראל שפירא)

הוא נולד בדמשק בשנת שט"ו (1555), כבנו של רב הקהילה רבי משה, למד תורה ביחד עם רבים מאלו שהתפרסמו לימים כ"גורי הארי", משם עבר לצפת, וממנה לכהן כרב העיר עזה. שמו יצא למרחוק של פוסק הלכות, מקובל ופייטן, והוא היה נערץ גם על ערביי העיר, ורבים צבאו למעונו על מנת להתרפא, וכך יצא לו מוניטין של בעל מופת קדוש עליון.

רבי ישראל נג'ארה חיבר ספרי מוסר, ספרי הלכה, הלכות שחיטה, וגם פירוש על התורה, ועל ספר איוב.[1]

היכן נקבר רבי ישראל נג'ארה?!

מנחם בית הלחמי שעמד בזמנו בראש 'מדרשת הדרום', השקיע זמן רב בחקר מיקום קבורתו של רבי ישראל נג'ארה. הוא חקר את שלמה אלקיים שגדל בעזה, ושמע ממנו עדויות ימים מספר לפני פטירתו.

למעשה רוב הסימנים הראו שהמדובר על בית העלמין שכיום ממוקם בסמטה צרה שיוצאת מרחובה הראשי של העיר בשם עומר אלמוכתר, וכיום עומד במקום מנזר יווני אורתודוקס שהוקם בתחילת המאה. יצוין שיהודי עזה לרוב שמרו על יחסים טובים עם הקהילה הנוצרית, כך שיתכן בהחלט שבית העלמין היהודי שכן בשטחו של המנזר.

בזמנו, משלחת מדרשת הדרום ביקרה במתחם, וחקרה את הנזירות ואלו שתפו עמהם פעולה, וספרו להם את כל ידיעותיהם. לדברי הנזירות הקבורה במקום החלה בתחילת המאה ה-20, אלא שהיו במקום מצבות עתיקות ללא שום כתובת, שהנזירות הצעירות לא ידעו להסביר, והפנו את אנשי המדרשה לכמה נזירות ישישות המתגוררות במקום כמה עשרות שנים.

קברים אלו היו שונים וחריגים משאר הקברים, ולא סומן עליהם צלב המסומן על כל קבר נוצרי, וקברים אלו קדמו להקמת המנזר, וקברי הנוצרים במהלך השנים הקיפו אותם, עד שנעלמו בין הצלבים והחומה.

הרס בשכונת א-רימאל בעזה (צילום: שאטרסטוק)

החידה יכולה לקבל פתרון, אם נבין שהיו דורות של יהודים יראים ושלמים בעיקר ב"ערי הקודש" חברון ושאר מקומות, שהם אמנם נכתבו בפנקס החברה קדישא כנקברים, אלא שלא נכתב על מצבתם מאומה, בשל האמונה בתחיית המתים שבמסגרתה יקומו לתחייה כל הנפטרים.

כחיזוק לדברים אלו, הנזירות הישישות ספרו כי במצבות הלא מסומנות נקברו "קדושים במיוחד" ומדובר ב"קברי זרים", ובכל פעם שדברו עליהם הן עשו תנועה של 'אימה פחד וקדושה' (לפי דתם), ובפרט על קבר אחד מפואר בו נטמן "איש קדוש ובעל מופת". האם זה קברו הנעלם של רבי ישראל נג'ארה? ישנם חוקרים המשוכנעים כי אכן כך הוא.

משקלול כל הנתונים, מובן שרבי ישראל נג'ארה היה נערץ על פני תושבי עזה מכל הדתות. כמו כן כיוון הקברים הוא לעבר לירושלים, ואין צלב על קברים אלו. ברם כל עוד לא נעיין בפנקסי חברה קדישה של עזה, לא נוכל להוכיח זאת, אלא שכאמור הפנקסים הוכרזו כסוד מדינה, וכל מאמציהם של אנשי מדרשת הדרום לעיין בהם, עלו בתוהו.

בחודש אייר תשמ"ז, ביקרו בבית העלמין האמור בעזה יעקב סגל וצבי פרידמן, וילד מקומי הוביל אותם מכיכר פלשתין הסמוכה: "פילסנו את דרכינו בסמטאות הצרות, חוויה הרחוקה מלהיות מרנינה עבור שני יהודים בשעות בין הערביים ובלב ההמון הערבי", כותבים השניים. סגל ופרידמן הבחינו שהדמיון של מצבות ה"זרים" למצבות יהודי חברון וטבריה הוא יותר מאשר בולט, ואלו היו בסגנון פשוט, ולא מפוארות עם צלבים כשאר המצבות.

השאלות נותרו פתוחות: מי קבור מתחת למצבות הצנועות וחסרות כתובת? האם יתכן שהמדובר על עצמותיו הקדושות של המקובל והמשורר רבי ישראל נג'ארה? האם הנוצרים בנו מסביב לבית העלמין היהודי העזתי מנזר?!

יהי רצון שבביקורינו הקרוב בעזה תובב"א, נדע את התשובות...

•

[1] ואכן, הוא סבל מרורות כאיוב, והושמץ לחינם מאחד מגורי הארי ואכל"מ.