משפחת המבורגר הירושלמית, עלתה לארץ ישראל בחבורת תלמידי החתם סופר, שעלו במצוותו לירושלים, והיא אחת מהמשפחות הוותיקות ביותר בירושלים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
רבי פנחס הלוי סג"ל המבורגר (יליד תר"ז – 1847), היה מעסקני ובוני העיר, מקורבם של גדוליה, בנו של רבי משה נובומיסטא ראש משפחת המבורגר הירושלמית ותלמיד החתם סופר, שניהל ביחד עם אחיו את הבנק הראשון בירושלים - בנק המבורגר, ועוד מפעלים חשובים שעזרו לתושביה בשנים אלו. נלב"ע בתאריך ה' באדר תרס"ח (1908), ונטמן בהר הזיתים.
לא רבים יודעים שר' פנחס המבורגר היה המוהל של ילדי ישראל בעזה ובשכם, כפי המסופר בספר 'שלושה עולמות' (ירושלים תרצ"ט) לבן משפחתו ר' חיים המבורגר.
וכך מסופר, על יהודי ספרדי מתושבי העיר עזה שנולד לו בן, ובעזה באותם הימים לא היתה קהילה גדולה, ולכן מוהל יהודי לא היה בנמצא. עברו עשרה ימים והבן לא נימול, ו"הציקה האשה לבעל שיסע לירושלים להביא מוהל שימול את בנם שאין רצונה שערל זכר יהיה עמה במטה אחת".
מחמת שבאותם הימים, לא היה כביש ראשי מעזה לירושלים, ואפילו עגלות לא היו מצויות, הלך היהודי העזתי, עם חמורו ועלה לירושלים עיר הקודש, לבקש מוהל. מסתבר שמוהל ספרדי לא היה בנמצא, מחמת שאלו חששו לנסוע לעיר עזה, ורק המוהל מעדת האשכנזים ר' פנחס המבורגר הסכים לנסוע לעזה לקיים את המצווה החשובה ברית מילה, ומאז נעשה ר' פנחס המוהל הרשמי של יהודי עזה.
מדוע הסכים ר' פנחס לשמש כמוהל הקבוע של יהודי עזה?
בחזרתו מברית המילה הראשונה אליה הגיע מירושלים לעזה, שכר ר' פנחס חמור שייקחהו עד לכפר ערטוף[1] (כפר ערבי שהיה היכן שכיום כביש 38, אשר בשנת תרנ"א (1891) נבנתה מדרומו תחנת רכבת לירושלים) ומשם היה אמור להמשיך ברכבת לירושלים, כשאת החמור ששכר מעזה, החזיר נער ערבי מקומי.
באמצע הדרך מעזה לערטוף החמור החליט לעצור, ור' פנחס לא הצליח לשכנעו שימשיך הלאה. נשא רבי פנחס את עיניו לשמים ואמר: "רבונו של עולם אני שליח מצוה שאינם נזוקין אף בחזרתם", ותיכף ומיד כשנשא דברים אלו, הוא ראה נער ערבי מעוטף בכאפיה ופניו לא נראים.
פחד עז נפל על ר' פנחס והוא חשש שאולי הוא שודד. אלא שהערבי ניגש אליו ונתן לו שלום, ור' פנחס החזיר לו שלום. שאל הערבי אותו לאן הנך הולך? וענה לו ר' פנחס שפניו אל המושבה הר טוב, והחמור מסרב ללכת.
אחז הערבי ברסן החמור ונהגו עד הדרך המובילה לערטוף, ולא רצה לקחת סכום כסף או סיגריות, אלא נעלם כהרף עין. אמר רבי פנחס: "הלה היה או אברהם אבינו או אליהו מלאך הברית שנדמה לו כטייעא". ('ההוא טייעא' בארמית הוא אליהו הנביא שהתגלה לרבותינו ז"ל בדמות סוחר ישמעאלי).
בזכות מעשה זה, שאירע לרבי פנחס בחזרתו הראשונה מעזה לירושלים, הוא קיבל על עצמו להיות המוהל הקבוע של יהודי עזה, בעודו ממשיך להתגורר בירושלים.
[1] בל נתבלבל עם המושבה הַר-טוּב שהוקמה לאחר מכן.