בלי גבולות: לאחר הפרסום ב'כיכר השבת' על הוראת אחד מגדולי הדור, ראש ישיבת פורת יוסף, הגאון רבי משה צדקה, הראשון שבחר להשתלח בצורה חצופה בו, הוא כמובן ח"כ אביגדור ליברמן.
כזכור, מוקדם יותר היום (רביעי), פורסם כאן ב'כיכר השבת', ההוראה של הגר"מ צדקה לפוליטיקאים הספרדים, בו הוא הורה להם שגם בחורים שלא לומדים כל היום - אסור לגייס. ההקלטה פורסמה בכלי התקשורת המרכזיים, ומי שמיהר לקפוץ לעגלה ולהשתלח בגדולי ישראף הוא ח"כ ליברמן.
ליברמן כתב בחשבונו ברשת החברתית: ״הרב צדקה, לידיעתך כך פסק הרמב״ם: ״כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה ויתפרנס מן הצדקה, הרי זה חילל את השם.״ עוד מוסיף וכותב הרמב״ם, במלחמת מצוה הכל יוצאין אפילו חתן מחדרו וכלה מחופתה".
ליברמן סיים את הציוץ שלו, באמירה חצופה: "אתה אדוני הרב, עוסק בחילול השם.״
דמות חרדית בכירה ומוכרת אומרת כעת ל'כיכר השבת': "מדובר בחוצפה שאין כדוגמתה, איך הוא לא מתבייש לדבר כך על גדולי ישראל? למה אין תגובה עדיין של אף דמות רבנית או דמות בכירה, אני חושב שכל מי שלב יהודי פועם בקרבו - חייב להגיב. יש גבולות שלא חוצים, וכאן ליברמן חצה את הגבול".
כזכור, הרב צדקה אמר: "אנו צריכים להאמין באמונה שלימה שבחורי הישיבה שעוסקים בתורה הם שמגינים על החיילים, הם שמגינים על הפצועים, והם שמגינים על השבויים.
וגם בחורים שאינם עוסקים כל היום בתורה, קצת חלשים בתורה, אסור לנו, וחלילה לנו לקחת אותם לצבא. כי גם הם מתפללים וגם הם לומדים, ושמה, במקום ההוא אם ילכו לצבא, יש הרבה ניסיונות שלא יוכלו לעמוד בהם. ואנו מפסידים כוח גדול להגנת עם ישראל. מפסידים כוח גדול להגנת החיילים. הגנת החיילים תלויה רק בבחורי הישיבה וגם בבחורים החלשים, במה שהם עוסקים בתורה ונשמרים מעוונות. ושם מאד מאד קשה בצבא להישמר מאיסורים.
ולכן מורי ורבותיי, עלינו לעמוד על זה, זה בנפשנו, בשביל להציל את החיילים. להרבות תורה. שום בחור ישיבה לא ילך לשם. וגם הבחורים שאינם לומדים בישיבה - גם הם מתפללים, גם הם לומדים, ואם ניקח אותם לשם, יש ניסיונות קשים שהם לא יוכלו... אילו היה צבא כמו דוד המלך זה היה אחרת, אבל ברור לנו שזה לא ככה. ולכן אחריות גדולה לקחת בחורים אפילו שאינם לומדים כל היום, לקחת אותם לצבא.
המגינים על הצבא זה רק הבחורים שמתפללים ולומדים. לכן אסור לנו לקחת שום בחור. לא מבעיא בחור ישיבה, אלא גם בחור רגיל, סוף כל סוף הוא מתפלל, סוף כל סוף הוא לומד לפעמים. חלילה וחס.
אם אנחנו רוצים לשמור על החיילים שבצבא, זה רק על ידי החיילים שלנו – בחורי הישיבה, והבחורים האלה שלא לומדים אבל הם נשמרים מעוונות, ואילו שם חלילה וחס יכולים ליפול, וזה ברור. לכן חלילה וחס שילכו לשם, לא בחורי הישיבה, ולא הבחורים האלה האמצעיים. אלא כולנו צריכים ללמוד ולהתפלל ולהגן על החיילים.
וזה ברור באמת ואמונה, שרק בזכות בני התורה יש ניסים ונפלאות. בצבא, הניסים והנפלאות זה רק על ידי בני התורה. בוודאי הפסוק "האחיכם יצאו למלחמה ואתם תשבו פה?", אנחנו לא "יושבים פה.." כל תורה שלומדים היא מגינה על החיילים, וגם הבחורים החלשים, הם מתפללים ולומדים, ואילו שמה ודאי שילכו להתקלקל. חלילה וחס לקחת שום בחורי ישיבה, ושום בחור גם אם לא לומד כל כך. אלא כולנו צריכים לעבוד את ה' ובעבודת ה' אנחנו מגינים על הצבא".