ל"ג בעומר – תעלה על הג"ל ותגיע למתן תורה
ל"ג בעומר עבר, ואנו 'רצים' לקראת קבלת התורה, הימים עד ל"ג בעומר מסמלים את המאבק של יעקב אבינו בלבן הארמי, שמסמל את:
המחשבות וההרהורים שמגיעים מהס"א!
שהם בבחינת: "עֵד הַגַּל הַזֶּה" – יעקב אבינו מצא את הדרך לנצח את לבן הארמי, והוא מלמד את סוד הניצחון לדורות, כי 'לבן הארמי' נמשל:
למחשבות והרהורים רעים שנמצאים בתוכנו.
ל"ג בעומר– יצירת ג"ל מחיצות במחשבה
הס"א מנסה לתפוס את המוח והמחשבה, ולגנוב מהאדם ברמאות וערמומיות את טהרת המוח, כמו שעשה לבן הארמי ליעקב אבינו:
"בְּרַמָּאוּת גָּדוֹל וּבְתַחְבּוּלוֹת הַרְבֵּה לְתָפְסוֹ בִּמְצוּדָתָם".
עד שהוא גורם לאדם: "שֶׁפִּתְאוֹם יוֹצֵא מֹחוֹ חוּץ לַשִּׁיטִין" וגורם למחשבות שמעכבות לטהר את מוחו ולעשות תשובה, ולהגיע מזוכך למתן תורה, כפי שאומר מוהרנ"ת: "כַּאֲשֶׁר יוֹדֵעַ הָאָדָם בְּנַפְשׁוֹ, בִּפְרָט מִי שֶׁהוּא בַּעַל מַחֲשָׁבָה" – ודווקא מי שיש לו 'מחשבה' מחודדת, מתמודד יותר במילים אלו.
לבן הארמי – מלבין הרשעות
למה נקרא לבן הארמי? כותב המדרש שהוא:
"מַלְבִּין הָרִשְׁעוּת כָּל־כִָּךְ, כְּאִלּוּ כְּבָר נִקְבַּע בָּזֶה, כְּאִלּוּ אֵין שׁוּם דֶּרֶךְ לְהִמָּלֵט מִשָּׁם ח"ו" לבן הארמי רימה את יעקב אבינו, עד שהיה נדמה לו:
שאין לו שום סיכוי לעמוד נגדו, וזה מה שעושה הס"א עם המחשבות וההרהורים הלא טובים, ורבי נתן מייעץ איך לנצח את המחשבות, כדי לזכות לקבל בחג השבועות את התורה.
כלל ראשון – יטה את המחשבה
מוהרנ"ת חוזר שוב ושוב, ומזכיר לאדם:
"כִּי הַמַּחֲשָׁבָה בְּיַד הָאָדָם תָּמִיד"!
והעצה הראשונה להינצל ממחשבה שאינה טובה, לנהוג ב'שב ואל תעשה' ואז, לפעול במהירות ובדקות כמו 'חוט השערה' ויברח מהמחשבה ע"י: "שֶׁיַּטֶּה דַּעְתּוֹ לְמַחֲשָׁבָה כְּשֵׁרָה".
המחשבה בידך! אם מגיעה אליך מחשבה שאינה ראויה, החלף אותה במהירות למחשבה כשרה.
יעקב אבינו ברח מלבן הארמי בשב ואל תעשה, כך, גם אתה אל תלחם במחשבות רעות, פשוט תעבור למחשבה אחרת, בלי שום מלחמה.
כלל שני - לברוח בלי להסתכל אחורה!
יעקב אבינו ברח מלבן הארמי, בלי להגיד לו שהוא בורח, וזהו שכתוב: "וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ כִּי בּוֹרֵחַ הוּא".
הדרך לברוח ממחשבות רעות היא:
ללכת לדרכו – לחשוב מחשבה כשרה, בלי להסתכל אחורה, בלי לחשוב האם המחשבה הזרה, רודפת אחריך: "וְזֶהוּ בְּחִינַת וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב וְכוּ' עַל בְּלִי הִגִּיד לוֹ" (בְּלִקּוּטֵי א', סִימָן ע"ב).
כלל שלישי – לברוח בלי לגלות שאתה בורח
כשיעקב ברח מלבן הארמי, הוא יצא לתומו בלי לגלות לו שהוא בורח ממנו, כפי שכתוב:
"וַיִּבְרַח יַעֲקֹב וְכוּ' וַיִּגְנֹב יַעֲקֹב אֶת לֵב לָבָן הָאֲרַמִּי".
כלל רביעי - אל תכנס עם המחשבות בטוען ונטען
אל תכנס עם המחשבות הזרות במשא ומתן של טוען ונטען, וזה כמו:
"מִי שֶׁמַּגִּיד לְהָרוֹדֵף שֶׁרוֹצֶה לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ וַאֲזַי הוּא רוֹדְפוֹ יוֹתֵר"!
ולכן, אם לא תסתכל אחורה לראות אם המחשבות הרעות רודפות אחריך - תינצל מהם.
וזה בבחינת: "שֶׁאֵינוֹ מַגִּיד לָהֶם שֶׁבּוֹרֵחַ מֵהֶם רַק בּוֹרֵחַ לְתוּמוֹ לְדַרְכּוֹ. וְע"י זֶה דַּיְיקָא נִצּוֹל מֵהֶם".
כלל חמישי – לעסוק בעניני צחוק
לפעמים, המחשבות מתגברות ולא נותנות לאדם לברוח לתורה ולתפילה, או כל דבר אחר שבקדושה, ואין שום דרך להתגבר עליהם. הפתרון הוא:
"לַעֲסֹק בְּמִילֵי דִּשְׁטוּתָא בְּעִנְיְנֵי צְחוֹק" – עד שיעבור זרם המחשבות, כי יש כלל גדול:
"כִּי אֵין הַיֵּצֶר הָרָע מָצוּי, אֶלָּא - לְשַׁעְתּוֹ"! יצר הרע הוא – לא לעולם...
כשאתה צוחק ומדבר מילי דשטותא, הס"א חושבת שאתה מתחבר אליה, ואינה מבינה שהצלחת לברוח ממנה, וכך אתה 'גונב' את דעתה, בלי שהיא 'תעלה' עליך.
כלל שישי – כשהמחשבות מתגברות, הקב"ה בא לעזרתך
ולפעמים, גם זה לא עוזר, והקב"ה רואה כמה האדם התאמץ וסבל, והוא מרחם עליו, ולכן:
מזהיר את הס"א שתעזוב אותו לנפשו!
כמו שהקב"ה הזהיר את לבן: "הִשָּׁמֵר לְךָ מִדַּבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (בְּרֵאשִׁית ל"א).
ולמה כך? "כִּי טוֹבָתָן שֶׁל רְשָׁעִים רָעָה הִיא אֵצֶל הַצַּדִּיקִים" ולכן, הקב"ה לא רוצה שיהיה לך שום עסק עם הס"א מטוב עד רע...
מה ארוויח - אם אתאמץ להתגבר על מחשבות זרות?
העתקת המחשבה מרעה לטובה, היא בבחינת: "לקטו אבנים" ומהם תעשו 'ג"ל"!
מספר רבי נתן ששמע מפי רבי נחמן, שכל פעם שאדם מנתק עצמו ממחשבה רעה למחשבה טובה, ומוזיז עצמו מרע לטוב, או עושה איזה תנועה לכיון הקדושה:
"הַכֹּל מִתְקַבֵּץ בְּעֵת הַצָּרָה וְהַדֹּחַק וְעוֹזֵר לְהָאָדָם" (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן מ"ח).
כל העתקה לקדושה היא כמו אבן קטנה אחת ועוד אחד ועוד אחד, אבל:
כך אתה יוצר גל אבנים, שיעמדו לך בשעת – דוחק וצרה! (לִקּוּטֵי תִּנְיָנָא, סִימָן מ"ח).
וצריך לזכור כלל חשוב, שאעפ"י שיש לאדם יסורין גדולים מהמאבק היומיומי עם יצרו הרע, שלא רוצה לשתוק ולהירגע לרגע, הוא:
צָרִיךְ לֵידַע, כִּי - אֵין שׁוּם תְּנוּעָה טוֹבָה נֶאֱבֶדֶת!
לא לפספס! ליקטו אבנים, אלו - אבני קודש!
בכל פעם שליקטת עוד תנועה טובה, שהיא כאבן טובה, האבן הזאת היא בבחינת: "אַבְנֵי קֹדֶשׁ", כי כל אבן כזאת היא עוד 'ניצוץ' שמתברר ע"י הזזה ותנועה, של ניתוק מרע לטוב, ואלו הניצוצות שמתבררים ונאספים הם בבחינת: "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ כַּיָּדוּעַ".
ועיקר ברור וליקוט אבנים אלו, הוא ע"י שמירת המחשבה, שמנתק את מחשבתו מרע לטוב.
אבני קודש הופכים - לגל ומחיצה!
כל הזזה ותנועה לצד הטוב, עושה גל ומחיצה שמפרידה בינך ובין לבן, ועוזרת לך לעסוק בתורה ובתפילה, והיא שעושה עבורך:
גל ומחיצה - שיעמדו לך בשעת הדחק.
זוהי עבודת ל"ג בעומר, ותקופת ימי הספירה שמבררין את קדושת המחשבה, כי:
"קְדֻשַּׁת הַמַּחֲשָׁבָה, הִיא עִקַּר הַקְּדֻשָּׁה, וְעִקַּר הַהֲכָנָה לְקַבָּלַת הַתּוֹרָה שֶׁתְּלוּיָה בְּתִקּוּן הַבְּרִית, שֶׁתְּלוּיָה בַּמַּחֲשָׁבָה וְכַנַּ"ל".
ועד ליום ל"ג בעומר, זוכין לעשות הרבה ברורים במחשבה, עד שנעשה 'גל' שמפסיק בין:
"קְדֻשַּׁת יַעֲקֹב לְבֵין טֻמְאַת הַמַּחֲשָׁבוֹת רָעוֹת, שֶׁל בְּחִינַת - לָבָן הָאֲרַמִּי".
הנחמה גדולה – אי אפשר שתי מחשבות ביחד
וצריך לזכור כלל חשוב: "אִי אֶפְשָׁר לִשְׁנֵי מַחֲשָׁבוֹת שֶׁיִּהְיוּ בְּיַחַד בְּשׁוּם אֹפֶן".
בכל פעם האדם יכול לחשוב רק מחשבה אחת, אז, אם מגיעה לו מחשבה שאינה טובה:
תטה אותה מיד, אפילו בדקות המחשבה כמו 'חוט השערה' לכיון מחשבה אחרת, וכך:
תציל את עצמך ממחשבה רעה, ואל תכנס איתה לטוען ונטען, ולא יסתכל אחורה כלל...
וכל התגברות כזאת, תעמוד לו בשעת דוחק וצרה.
וכך, תזכה להגיע למתן תורה, יותר - טהור ומזוכך.
שנזכה, אמן!