ידידות חמה

קשריו של ראש הישיבה הליטאי עם חב"ד • סקירה

בן המשפחה ששחזר 'מאמר' של הרבי בפניו של ראש הישיבה והחב"דניק שקיבל ממנו עצה טובה ב'שלום בית' • סקירה לקשריו של מרן ראש הישיבה הגאון רבי גרשון אדלשטיין זצוק"ל וחב"ד (חסידים ואנ"ש)

ארי טננבוים | כיכר השבת |
הגרי"ג אדלשטיין זצוק"ל (צילום: חיים גולדברג, כיכר השבת)

בבוקרו של יום שלישי בשבוע שעבר נפל דבר. נשבה ארון הקודש ומרן ראש הישיבה הגאון הרב גרשון אדלטשיין זצוק"ל עלה לגנזי מרומים.

נכון, כותב השורות חסיד חב"ד ובכל זאת צער עמוק אפף אותי. נסתלק גדול בישראל ואנו נשארנו דור יתום, ריק מענקי עולם שיחזקו ויעודדו אותנו.

דבר ידוע הוא כי לרב אדלשטיין היה קשר עם חב"ד עוד מצעירותו, עת למד תורה מפיו של המשפיע הרה"ת ר' זלמן לייב אסטולין ז"ל. לפנינו סקירה קצרה אודות הקשרים האמיצים שהיה לו עם חסידות חב"ד לאורך השנים.

הרב אדלשטיין זצוק"ל הוקיר והעריך את המשפיע הרב אסטולין ובני המשפחה במשך השנים.

בילדותו למד בעיירה קלימוביץ' אצל המשפיע הרב מרדכי אליהו ('מוניע') שניאור. יחד עם אחיו הרב יעקב, המשיך הרב אדלשטיין לשמור על קשרים טובים עם רבותיו וכאשר נפטר ר' שניאור – הגיעו האחים להלוויה בכפר חב"ד ואחר כך אף לשבעה. הרב אדלשטיין קרא לר' שניאור "מורי ורבי", ודאג בכבודו תדיר.

הרב אדלשטיין זצוק"ל למד אף אצל הרב משה אקסלרוד ואף התבטא פעם באוזני בני משפחתו כי 'הוא שהעמידו על רגליו ברוחניות'.

קשר חזק

הרב דיסקין, רבה של קריית אתא, קרוב משפחתו של הרב, מספר לכיכר השבת: "היה לנו קשר משפחתי חזק עם הרב. הוא היה כותב לנו בכל עת שמחה, כמו גם מכתב ניחומים שהוא כתב לנו לאחרונה עת פטירתו של הרב שמעון משה דיסקין ז"ל רב בית כנסת חב"ד בבני ברק. אני זוכר עוד כילד שהוא היה מרבה לשוחח עם אבי, לצערי אינני זוכר מה הם דיברו, אך היה להם קשרים טובים".

חלוקים אך מכבדים

בשנת תשמ"ט היו חילוקי דעות קשים בין ליובאוויטש לליטאים. יהדות התורה ודגל התורה התחלקו והיה חשש שדגל לא יעברו את אחוז החסימה. הייתה זו הפעם היחידה בהיסטוריה שהרבי מליובאוויטש הורה להצביע בבחירות למפלגה כלשהי. הרבי הורה להצביע ולעודד כמה שיותר אנשים שיצביעו לאגודת ישראל.

למרות חילוקי הדעות הקשים הרה"ג אדלשטיין זצוק"ל מעולם לא התבטא נגד חב"ד ובשנים האחרונות אף נבחרי הציבור הליטאים בטח שאינם יוצאים נגד חב"ד ואף פועלים יחד בשיתוף פעולה ובהערכה, זה לצד זה, עם חב"ד, בשלל נושאים.

לא חייבים ללמוד – אבל למה לקרוע?

ר' דוד אסטולין, בנו של מורו של הרב אדלשטיין ר' זלמן לייב, סיפר בספר 'חסיד וגאון' שיצא על אביו: "מיד כשהגענו לארץ ישראל, נכנסתי בתקופה הראשונה ללמוד בישיבת פונוביז'. את שהותי שם ניצלתי גם עבור 'הפצת המעיינות' ומדי שבוע הייתי מניח שם את שיחותיו הקדושות של הרבי. בין התלמידים היו מחרחרי ריב שעיניהם צרה בשל אחרים; אלה היו ממתינים לרגע זה בו הנחתי את ה'שיחות', ומיד היו חוטפים אותם מעל השולחן וקורעים אותן לגזרים.

"כאשר סיפרתי לאבי את הדבר, הוא התקשה להאמין, לאחר שנות מסירות נפש ברוסיה הסובייטית, כי דווקא בארץ הקודש יפגוש בשנאת ישראל בדיוטא תחתונה כל כך. הוא טלפן לרב גרשון אדלשטיין, שכבר אז היה מראשי הישיבה, והתלונן על כך.

"הרב גרשון הבטיח לבדוק את הנושא. ואכן, בפעם הבאה שהבאתי את השיחות, הוא שידע על כך בתיאום מראש, נעמד בצד וצפה על המתרחש. ואכן, כשנוכח לחזות בעצמו במחזה בעוד אני מניח את השיחות, חוטפים אותם מידי כדי לקרעם, חשף את עצמו כשהוא נדהם, ונזף מרות בתלמידים. לא התקבלו אצלו הסבריהם שאלו הם דברי חסידות: "אם אינכם רוצים ללמוד בזה אל תלמדו, אבל למה לקרוע?".

"תקשיב ותכבד"

"בשבילי הרב אדלשטיין זצ"ל לא היה רק ראש הישיבה ומנהיג הציבור החרדי, בשבילי הוא היה גם פשוט 'דוד גרשון', הדוד הגדול של אפרת", מספר איציק קרומבי שנשוי לבת משפחתו של הרב.

קרומבי אצל מרן ראש הישיבה זצוק"ל (צילום: באדיבות המצלם)

"פעם ישבתי אצלו בבית והוא שאל אותי איך ה'שלום בית' שלי, בתגובה הוא לא נתן לי פלפול הלכתי, הוא הקשיב בקשב רב ואמר לי: "תקשיב ותכבד, זה כל הסוד לזוגיות טובה".

באחת הפעמים, בנו של קרומבי חזר בפני ר' גרשון את המאמר שנהוג להגיד בחב"ד בזמן הנחת התפילין, ור' גרשון האזין בקשב רב.

גם הנגיד החסידי דודי פרקש נכנס אל ר' גרשון עם ילדיו והם הביאו לו את הספר 'גאון וחסיד' של סביו (של פרקש. א"ט), הרב אסטולין. מרן ראש הישיבה בירך את חתן בר המצווה בברכות מאליפות.

ר' דודי פרקש אצל מרן ראש הישיבה (צילום: באדיבות המצלם)

במהלך השנים עלו ובאו לבית ראש הישיבה עשרות רבני חב"ד ביניהם הרב בן ציון גגולה, ר' שלום מרדכי רובשקין, הרב אשכנזי ע"ה ועוד.

מעניין לציין שבשנת תשע"ח, במהלך הקפות שניות בישיבה שרו בנוכחות הרב אדלשטיין את הניגון 'ד' בבות' ו'צמאה לך נפשי' החב"די.

זכר צדיק וקדוש לברכה.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר