מגזין כיכר

האמן מבקש: אל תקרעו את הציור

"שיחזרתי לעצמי את שנות ילדותי ונעוריי, והבנתי שעל אף חשיבותם של כל השיעורים שהוענקו לי – הציורים היו ממלאים לי חֶסֶר גדול" | מה שלא עובר במילים עובר בציורים (מגזין כיכר)

מנחם כהן | כיכר השבת |
אליעזר מלאי והציורים (צילום: באדיבות המצלם)

לפני קצת יותר משנה פסע האמן ר' אליעזר מלאי ברחוב במגדל העמק, ונשא בידיו ציור של הרבי מליובאוויטש, פרי מכחולו. "סליחה, מי אתה?", שמע פתאום קול מאחוריו. הוא הסתובב. עמדה שם אישה שהתבוננה בו ובציור. "אני אליעזר", השיב לה במבוכה. "אתה ציירת את זה?", שאלה. הוא השיב בחיוב, והיא הגיבה: "הו, כמה זמן אני מחפשת אותך!".

"האישה סיפרה לי שהיא ובני משפחתה, תושבי העיר, החלו להתקרב ליהדות", מספר אליעזר. "הם נתקלו באחד הציורים שלי, שהעניק להם השראה גדולה וקידם אותם עוד יותר בשמירת התורה והמצוות. מאז ניסו להשיג אותי ולא הצליחו. בעקבות אותה פגישה ברחוב האישה קנתה ממני כמה ציורים של עולם היהדות, והפכה את סלון ביתה למעין מוזיאון שלי... מעת לעת אני שומע על עוד התקדמות שלהם ביהדות, וזה ממלא את ליבי. פתאום אתה חש עד כמה ציורים יכולים להשפיע על אנשים".

לפרק ציור לשלביו

אליעזר (51) מתגורר בשכונת הדר גנים בפתח-תקווה. נולד בבית דתי-חרדי, ומיום שעמד על דעתו חש חיבור מיוחד לציור. "בכל פעם שראיתי ציור הייתי מתבונן בו ושואל את עצמי שאלות. תמיד עניינו אותי בעיקר שלבי העבודה. ריתק אותי 'לפרק' את הציור לשלביו – מהרגע שבו תופסים במכחול ועד לשלב הגמר".

בגיל הנעורים, בשעות הפנאי, החל ללמוד ציור במסגרת מקצועית יותר, וליבו נמשך לכישרון הילדות. לדבריו, הוא מוסיף ללמוד מדי יום: "גם היום, כמו בילדות, אני מוסיף להתבונן בציורים, וכל פעם מחדש חושב על השלבים. ההתבוננות הזו מסייעת להשתפר בציור הבא ולציירו בדרך מקצועית יותר". עד היום יצר מכחולו ציורים רבים, בעיקר בסגנון ריאליסטי.

נפתחים רגשית

בשלב מסוים החליט אליעזר להפוך את הציור לכלי חינוכי וטיפולי: "שיחזרתי לעצמי את שנות ילדותי ונעוריי, והבנתי שעל אף חשיבותם של כל השיעורים שהוענקו לי בכיתות הלימוד – הציורים היו ממלאים לי חֶסֶר גדול. קלטתי שהציור יכול לסייע מאוד לילדים. התחלתי ללמד ציור לילדים דווקא, ואני מייחד לזה שעות רבות במהלך השבוע".

לדבריו, שיעורי הציור מחוללים פלאים: "תלמידים עם בעיות רגשיות או לימודיות חוו שיפור גדול. אני רואה במו עיניי עד כמה זה עוזר להם. הם נפתחים ומרגישים משוחררים לבטא קושי רגשי. היו לי תלמידים שכמעט לא ידעו לכתוב, או שהרמה הלימודית שלהם הייתה ירודה, ובעקבות שיעורי הציור זינקו קדימה. יש לי בוגר, שכיום הוא בעל רשת מסעדות, ששיעורי הציור היו בעבורו גלגל הצלה. גם בהיבט הרוחני, כשילד מצייר צדיק, הוא מתחבר לדמותו הקדושה".

אל תקרעו

אליעזר ממליץ בחום לכל מי שניחן בכישרון הציור שילך ללמוד ולהתמקצע. הוא חולק איתכם טיפ: "ילד שמנסה לצייר ומרגיש שהתוצאה אינה מושלמת, נוטה לקרוע את הציור. אני מנסה להניא אותו מכך. כשאדם מצייר משהו, הוא מתחבר אליו, והציור הזה הוא חלק מהתהליך המוביל להצלחה. לקרוע – משמעותו לבטל את השלב הזה. אני ממליץ לתלמידיי: אל תקרעו את הציור. לכו איתו והתקדמו הלאה. מעת לעת הביטו לאחור, על מה שציירתם שלשום ואתמול. רק כך אפשר להתקדם נכון ובריא".

ומה הציור שאליעזר חולם לצייר? התשובה מוכנה: "אני מחכה לרגע הנכסף של ביאת המשיח, ואז ארצה לצייר אותו ואת בית המקדש".

  • באדיבות 'שיחת השבוע'

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר