ואלה המנצחים והמפסידים של השבוע

יעקב ליצמן ויעקב מרגי, הרב ישראל רוזן והראשל"צ הרב בקשי דורון, איציק בר ובנצי ליברמן השבוע במדור. מי הרוויח ומי הפסיד?

שלושת העולים:

בנצי ליברמן, המנכ"ל העתידי של "סל"ע"

זו דוגמא יפה. רב בישראל הרואה בעיה ומתגייס בכל כוחו כדי לנסות ולפתור אותה. כזהו הראשון לציון, הרב הראשי לשעבר הגאון רבי אליהו בקשי דורון. השבוע הכריז הגר"א דורון על הנחת היסוד לפרויקט "בנין אב" המיועד להוסיף עוד כמה מאות דירות לאברכים בני תורה בעיר בית שמש.

הגר"א בקשי דורון, בבואו לבדוק מה מעכב אברכים ובני משפחות צעירות מלהגיע לדירה משל עצמם מצא שיש צורך בהקמתה של קרן הלוואת מיוחדת שתתן עזרה לאברכים מחוסרי דיור. הוא הכניס לתמונה את ראש העיר בית שמש הרב משה אבוטבול והשניים צרפו אליהם את "המנוע" המוביל פרויקטים גדולים, הרב צוריאל קריספל שכבר ייסד כמה מקומות בהצלחה, ועמד בראש עיריית אלעד, ויחד הכריזו על תחילתו של פתרון למצוקת הדיור, וזאת בפרויקט חדש בתוככי העיר בית שמש החרדית.

שר הבינוי והשיכון הרב אריאל אטיאס, מיהר השבוע להגיע לבית שמש כדי להיות לצדו של הגר"א בקשי דורון עם תחילת המיזם החדש. באותה הזדמנות אמר אטיאס, כי הוא מברך על כל יוזמה מן הסוג של הגר"א בקשי דורון, והוא משוכנע שעוד ועוד יוזמות שכאלו יביאו בסופו של דבר לבניית דירות לבני התורה במחיר זול יותר מזה הקיים כיום ברחוב.

השר הודה ליוזמי הרעיון לאגד סביב מוסדות "בנין אב" ציבור אברכים גדול ונצרך, בלא אפליה בין אחד לשני בתקווה שבסופו של דבר כל התארגנות שכזאת מובילה להתארגנויות דומות במקומות אחרים, והכול, בניצוחו של הראשון לציון לשעבר, הראוי לכל שבח על פועלו.

סגן השר הרב יעקב ליצמן

השבוע כמעט ונפלה ממשלתו של בנימין נתניהו. עוד לא בטוח שזה לא יקרה בסופו של דבר. וכאשר זה יהיה, יופנו כל האצבעות לעברו של סגן שר הבריאות ח"כ הרב יעקב ליצמן, כמי ש"אשם" במעשה, ואנחנו, כולנו, נוכל רק לשבחו על שגרר את סיעתו ואת ש"ס החוצה מן הממשלה שהחליטה להציל את כל מה ומי שמעניין את אהוד ברק, אך לא את עולם התורה והישיבות הקדושות.

הכול החל כאשר הרב ליצמן גילה לפתע שראש הממשלה יוזם בתיאום עם שר האוצר יובל שטייניץ, מהלך לקיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה. לליצמן לא הייתה בעיה עם הקיצוץ כל עוד וזה לא פוגע ביסודות ההסכם הקואליציוני שבו מופיע סעיף מפורש האומר שאסור לה לממשלה לקצץ ב"כבשת הרש" של בני הישיבות.

אך, כאמור, נתניהו ושטייניץ, לא התרגשו מן האיומים של הצד החרדי, בעוד שכן נכנסו לחרדה מאזהרות מפלגת העבודה ומאיומי שר החינוך גדעון סער שהודיע כי הוא שוקל להתפטר אם יקצצו מתקציב משרדו.

משהתברר לליצמן שנתניהו "לא סופר" את הסיעות החרדיות, כל אחת בנפרד, יזם מהלך שזה כבר אמור להפחיד את נתניהו והוא של תיאום מלא בין כל המפלגות החרדיות השותפות לקואליציה, ויחדיו אכן מאיימות על קיומה אם תפרושנה.

ליצמן נפגש עם השר אלי ישי וקיבל את הסכמתו ליצירת חזית משותפת נגד נתניהו בעניים בני הישיבות. וכדי שלא ימצא את עצמו מנהל מלחמה בחוץ ו"מקבל ירי תלול מסלול" מבית, זימן עצמו סגן שר הבריאות גם ליו"ר ועדת הכספים הרב משה גפני, וצרף גם אותו לחבורת המאיימים.

הפעם כבר הבין נתניהו שעשה לעצמו דבר העלול להביכו ופתח במסע טלפונים אל מרכיבי הקואליציה החרדית בניסיון להבהיר שהוא חלילה לא רוצה לפגוע בישיבות ובקרוב יחפש אחר דרכים להוציא אותן מקבוצת הגופים המקוצצים.

אלא שליצמן לא מוותר ודורש שהדבר ייעשה מיד שאם לא כן, יופעל "קלף יום הדין" והוא פשוט בתכלית: גפני יקבל הוראת רבנים שלא לאשר בוועדה את הקיצוץ כולו, ונראה, אז, איך יתמודד נתניהו מול מהלך בלתי צפוי שכזה.

שלושת היורדים:

שר הדתות הרב יעקב מרגי

שר הדתות הרב יעקב מרגי מש"ס, עושה לאורך כל השנה את הרושם של איש ציבור רציני, מבין עניין, מציב לעצמו מטרות ועושה מאמצים ניכרים להגיע למימוש יעדיו.

אך השבוע, אין ספק שהאיש כשל. הוא זה העומד מאחורי הפנייה הרשמית לשר הביטחון אהוד ברק כדי שיאשר יבוא של רבבות ואולי מאות אלפי לולבים מן הרצועה. משטחי החמאס. תוך העשרתם קופתם של הרוצחים בדמי המתפללים היהודיים.

מרגי, יקבל כנראה את אות יקיר חקלאי הרצועה. שכן, עד לפנייתו לשר הביטחון, הבינו מגדלי עצי הדקל ברצועה, שהם הולכים להיחנק עם כמויות הענק של הלולבים שברשותם. זו לא סחורה שהם יכולים "להבריח" באמצעות המנהרות למצרים. זו גם לא סחורה שאם הישראלים לא יקנו אותה, הם יוכלו למוכרה, במחיר מוזל יותר לתושבי מחנות הפליטים בג'יבאליה.

בשנים עברו למדו העזתים, ומהר חייבים לומר, את הערך המוסף שהלולבים שבראשי העצים נותנים להם. הם גידלו ושמרו את הלולבים ועשו כסף יפה ממכירת המוצר לשוק הישראלי בערבי סוכות. במאמר מוסגר אפשר גם לומר, שמי שעשו לא מעט כסף עליהם ו"על גבנו" היו ה'מאכערים' היהודיים שקנו לולבים בגרושים ממש, ומכרו אותם לנו בעשרות שקלים.

אך לאחר מבצע "עופרת יצוקה" הוחלט בישראל ללמד לקח את ההנהגה של החמאס ומאז נסגרו שווקי היבוא והיצוא מן הרצועה. הסגר עשה את שלו והרגיע את החמאס. הם הורידו את מפלס הירי. הבינו, שאחרת, ישראל תסגור להם גם את צינורות הנפט, המים, החשמל והטלפון ואז יאבדו עוד ועוד ממעמדם למול הפלשתינים שברצועה.

וכאן בא שר הדתות והציל את החקלאים העזתים. במקום לעמוד בשער, לייבא לולבים מירדן ששיוועה שיפנו אליה ויש לו כמויות ענק, במקום לייבאם מטורקיה ומכל מקום אחר, רק לא מעזה, דחף מרגי את אהוד ברק לפתיחת שערי עזה ללולבי המחבלים.

חבל ששר חדש זה, נכנע לכל אלו שרצו דווקא את הייבוא העזתי. אותם אנחנו מבינים, אך הוא, היהודי החכם הזה? איך הוא נפל לבור שכרו לו? ואגב כך גם הוריד עצמו במעלה העולים השבועי.

ראש "צומת" הרב ישראל רוזן

המתדרדר השבועי התורן, הוא הרב ישראל רוזן, ראש מכון "צומת (צוותי מדע ותורה"), שהוכיח שוב בפעם המי יודע כמה, שעטו ופיו רצים מהר וקדימה, הרבה לפני מחשבותיו. לא, הוא איננו טיפש. הוא חי ברגלים יציבות על הקרקע ומתמצא בנעשה. בהבדלי הניואנסים בין הקבוצות השונות בחברה הדתית בישראל. ועם זאת הוא מנסה שוב ושוב למקם עצמו, במקום לא לו. בעיקר כמוביל הביקורת נגד הצבור החרדי.

זכותו לעשות זאת. אך ברגע שהוא מתיימר לבוא ולהציב עצמו למול גדולי פוסקי ההלכה – בנקודה זאת, הוא כבר חוצה את הגבולות האדומים. גם של הטעם הטוב, גם של כל אלו שישאלו אותו: מי אתה למולם? מה עשית ולאן הגעת? איפה אתה בעולמה של תורה ואיפה הם, ואתה עוד מעז לבקרם על פסקיהם?

הרב רוזן ניצל את מעמדו האישי כמהנדס כדי לצאת במילים קשות כנגד שרי התורה, פוסקי הדור הגרי"ש אליישיב והגר"ש וואזנר שליט"א, שפסקו מה שפסקו בעניין המעליות. כמהנדס זכותו לומר את שהוא רוצה לכל פוסק שיבקש ממנו מענה בתחום הטכני. כל עוד והוא מכיר בעובדה שהוא נשאר מהנדס. אך ברגע שרב מן השורה בצבור הדתי לאומי לוקח את תואר הרב שיש לו, ואפילו את ידיעותיו, עד לאן שהן מגיעות והופך עצמו ל"פוסק", ולא סתם פוסק אלא כזה המבקר את גדולי הפוסקים הקיימים היום בדורנו. כאן צריך לומר לו עד כאן. נפלת. מי אתה? מי שמך? אתה לא מתחיל להתקרב להיות אפילו קצה קצהו של בר שיח עם מי שפסקו ומה שפסקו, שבוודאי עשו זאת על סמך ייעוץ הנדסי, טכני וחשמלי ראוי וטוב.

האם הפסק בעניין זה קל לנו? קל לרבים מאתנו המתגוררים בקומות הגבוהות? – בוודאי שלא. אך כאם הוא מבחנו של היהודי המאמין באמת. שגם כאשר לא נוח לו עם פסק מסוים, הוא מקבלו. כך חונכנו. כך אנו מחנכים.

השבוע החולף לא היה של הרב רוזן.

מח"ט השומרון, אל"מ איציק בר

שמעתם פעם את שמו של איציק בר? – סביר להניח שלא.

מדובר בקצין אפור. אלוף משנה בדרגתו, היום הוא משמש בתפקיד מפקד חטיבת השומרון. החטיבה המופקדת על אזור השומרון ביו"ש.

ואולי מפני שעד היום לא שמענו עליו, הוא מחפש, כמו אותו ילד שיעשה הכול שישימו אליו לב, להתנהג באופן חריג ובלבד שידברו אודותיו. שלא ישכחו אותו.

ואכן, אחרי ערב החג הזה, הרבה לא ישכחו את השם הזה אל"מ איציק בר, שהשבוע הציב עצמו ברשימת היורדים מאד מטה, בשל הוראה שנתן לחייליו שמכאן ולהבא אסור להם להכניס לפיהם שום דבר הניתן להם על ידי היהודים המתגוררים בשטחי יהודה ושומרון. לא לקבל את העוגות שהנשים ביו"ש אופות בעבור החיילים, לא להיות מוזמנים בחג ליישוב הסמוך לעמדה או למחסום, לרעוב ללחם, אבל האוכל של המתיישבים אסור עליהם בתכלית האיסור.

למה? – ככה. אין לו הסבר הגיוני מלבד אותו הסבר של הילד הקטן. הנה עד עכשיו לא הזכרנו את שמו ועכשיו כן. הוא השיג את שלו. אבל באופן מזוויע. בהוראה שהיא פוגענית בחיילים, והם כבר מוחים על כך בפני כל.

ראשי ההתיישבות ביש"ע יצאו נגד המפקד במילים בוטות. בעיקר ערב החג הזה כשהאיש הרב לאלפי חיילים את ההנאה הקטנה של אכילת ארוחה טובה וכשרה בבית יהודי הסמוך למקום שרותם.

משבוע זה נזכור בוודאי את השם איציק בר. ונזכור אותו לרעה. זה לא היה השבוע שלו.