הכל החל, באותו ערב בל ישכח, בו צפיתי ב"תצלומים המזעזעים" ששודרו בערוץ הראשון (וואלה, הוא עדיין קיים?), של "הגננת החרדית קושרת ילדים לכסאות".
הסתכלתי ב"תמונות המחרידות", וכמעט פרצתי בבכי. אבל לא בכי של רחמנות על הילדים ההם, אלא דווקא על ילדי שלי.
פתאום התחוור לי, שאני, כן אני, אני אב מתעלל.
רק לפני כמה דקות חזרתי עם ילדי מנסיעה ברכב, ואני (אני מתקשה לומר את זה, הדמעות חונקות את גרוני) קשרתי את ילדי למושב... איי איי, אלוקים יסלח לי.
עוד לפני שעליתי לביתי, כבר מיהרתי ו"קשרתי" (אני? לא מאמין) את בתי לעגלה. ממש כך, ברצועות כאלו עבות, כולאות, מכל הכיוונים, לא סתם רצועה לבנה פשוטה כמו שיש בכל כסא אוכל - כמו של הגננת המתעללת ההיא...
אבל גם כשהגעתי לביתי, לא תמה ההתעללות בילדי המסכנים: כבר בארוחה הראשונה "עקדתי" את בתי לכסא האוכל. אוי, איזה אב מתעלל יש לה...
כשקלטתי את זה, רצתי בבהלה לראי. רציתי לראות מקרוב איך נראית דמותו של אב מתעלל. יש לציין שאמנם לא נבהלתי מהתמונה שנשקפה אלי, אבל איש קר ואכזרי כמוני, שקושר באכזריות את ילדיו, לא יתן למראה שווא להטעותו.
***
וכעת ברצינות: ראיתי את "התמונות המחרידות" של הילד הקשור, ולא הבנתי על מה המהומה. המדובר היה באותה רצועה לבנה פשוטה, המגיעה באופן אינטגרלי בכל כסא שיש בו מגש מקדימה, היינו כסא אוכל. החגורה הזו נועדה למנוע מהילד לקום - כאשר האב/האם/המטפלת/הגננת מעוניינים שישב.
אמת, במקרה שלפנינו - אין מגש, הכסא הזה איננו כסא אוכל. ובכן, האם הזעזוע במקרה דנן, הינו כתוצאה מהיעדר המגש? או שמא מהגובה הנמוך של הכסא - יחסית לכסא אוכל? אם כן, מדובר ללא ספק בשרשרת התעללויות: גם נמוך (כמו השגריר הטורקי), גם ללא מגש אוכל (כמו בנה של האם המרעיבה), וגם קשור ברצועה - ללא מגש אוכל. אללי לי.
אגב, החגורות מן הזן הזה, הן הקלות ביותר עבור הילדים. הסיוט האמיתי הן החגורות ברכב שקשורות בהצלבה, ומהוות חובה על פי החוק. שם - מדובר בהתעללות לשמה.
בנסיעות ארוכות, ילדי העקודים מאחור, פשוט בוכים ומתחננים לשחרור מכלאם, אך ללא הועיל. השחרור המיוחל מגיע רק כשהרכב עוצר. אם כבר התעללות וקשירות, ככה זה נראה (ועוד בחסות החוק).
ואם ב'עקידה' עסקינן, איך ניתן שלא להזכיר את עגלות הילדים והטיולונים לסוגיהם, העוקדים את הילדים מכל הצדדים, מלפני, מאחורי ומצדדי (ובאמצע "הוא העומד").
אז סילחו לי בבקשה, אם התקשיתי להזיל דמעה נוכח תמונת הילד הקשור ברצועה סתמית כמו בכסא אוכל (ועוד במעמד הוריו, גם כן התעללות ו"חשיפה"...). מדובר בקושי בבדיחה, שחבל שהצופים והאתרים החרדים נופלים ברשתה.
אם ה"קשירה" הזו מהווה התעללות, כולנו הורים מתעללים פי כמה. לכל היותר מדובר ב"חוסר טקט". הרי ברור לכולם ש"התעללות בחסר ישע" - לא נעשית לעיני ההורים (כאן נראה שמדובר במסיבת יום הולדת בנוכחות ההורים שאף הסריטו בוידאו את המאורע).
בעיניי, האדם הזה, שהלך והכניס לכלא את הגננת של בנו - על כזה דבר, הוא ביריון חסר גבולות (ולא אתפלא אם הוא "סגר חשבון" עם הגננת על משהו אחר). אילו היו שואלים אותי, הייתי מייעץ להתרחק מאדם כזה ולא להתעסק איתו מטוב ועד רע. צודקת לחלוטין כל גננת שסירבה לקבלו.
***
ולסיום, אני מבין לחלוטין את מניעי הערוץ הראשון. רגע לפני שנסתם עליהם הגולל, חייבים שם להסביר לציבור מדוע הם קיימים. לעניין הזה, אין כמו אייטם טוב על גננת חרדית מתעללת.
