סוגיית הקבורה האזרחית מוצגת על ידי התקשורת, כפתרון הומני הניתן על ידי הקיבוצים, לאזרחים שאינם יכולים או אינם רוצים להיקבר בבתי הקברות הרגילים, אלו המנוהלים על ידי החברא קדישא.
כעבור זמן מסתבר, כי מאחורי האידאולוגיה מסתתר כסף רב. הקבורה הנ"ל נעשית תוך שימוש בקרקעות מדיה שלא כדין, בחלקם קרקעות המיועדות למטרות חקלאות, ויתירה מכך, הסכומים אותם גובים הקיבוצים עבור השירות "ההומני" הנ"ל גובל בסחיטה של ממש.
בעקבות כך, הורה השר לשירותי דת יעקב מרגי לכנס את 'וועדת שרים לענייני קבורה' בנושא "השימוש החריג בקרקעות המדינה לצורך קבורה על ידי יישובים חקלאיים וקיבוצים הקוברים בקבורה אזרחית", וזאת בהמשך לדו"ח מבקר המדינה שהתריע על כך.
כזכור, מבקר המדינה היה זה שהתריע על העובדה, כי היישובים החקלאיים והקיבוצים מעניקים שירותי קבורה אזרחית, תוך שימוש בניגוד לחוק בקרקעות מדינה, ואף גובים על כך סכומים מופקעים מעבר לתעריף שנקבע בתקנות.
הסכום שנגבה בעבור כל קבר הוא בין 7.000 ₪ ל-24.000 ₪ וזאת בנוסף על דמי הקבורה בסך 3.500 ₪, אותו משלם המוסד לביטוח הלאומי עבור כל קבר.
השר מרגי הבהיר כי "מי שמפסיד הוא האזרח אשר נאלץ לשלם מחיר מופקע עבור קבר. בנוסף הקרקעות הנ"ל אינם מיועדות לקבורה ושימוש בהם מחריף את מצוקת הקרקעות במדינה לצרכים חשובים אחרים".