מה זה בעצם "עובד קבלן"?
עובד קבלן, לשיטת ההסתדרות, הוא אדם המבצע עבודה עבור גורם א', במקום העבודה (חצר) של גורם א', באופן קבוע, אולם מקבל את שכרו ומקיים יחסי עובד מעביד רק עם גורם ב'. גורם ב' הוא מעסיק פרטי שמקבל כסף מגורם א' על מנת לספק את השירות. בפועל הוא מספק את העובד וגוזר על גבו את דמי התיווך. ניקח לדוגמא את מגישת התה שעובדת בלשכתו של שר בממשלה. העובדת מועסקת במשרד במשרה מלאה. היא מקבלת הוראות מעובד קבוע במשרד. היא מועסקת במשך כמה שנים אולם המשרד הממשלתי משלם לקבלן תמורת השירות שהעובדת נותנת. לעיתים הקבלן מתחלף והעובדת נשארת עדיין באותו משרד ממשלתי. מדובר, אם כן, בסוג של "ישראבלוף". העובדת הינה עובדת במשרד הממשלתי לכל דבר ועניין אולם היא עובדת ככל העובדים. כך נוצר מעמדות של עובדים. שתי הקבוצות, העובדים הקבועים במשרד ועובדי הקבלן, הינם למעשה עובדי המשרד לכל דבר ועניין. אולם עובדי המשרד הם בעלי זכויות ועובדי הקבלן לא. ישנם גם עובדי קבלן שמועסקים במתקני המדינה ע"י גורם פרטי, כמ, למשל, עובדי ההוסטלים של ניצולי השואה. עובדים אלה מועסקים במתקן של המדינה ע"י "האגודה לבריאות הציבור" שהינה חברת שירותים של משרד הבריאות בבעלות גורם פרטי.
מי מרוויח ומי מפסיד?
מי שמרוויח בצורת העסקה זו הינם כל אותן חברות "נותנות שירותים" למיניהן. הן למעשה גוזרות קופון תמורת העסקתו של העובד. מרוויח נוסף הוא המעסיק בפועל שעבורו מבצע העובד את העבודה. גורם זה, בין אם זו הממשלה או מעסיק פרטי, נהנה משום שאינו מקיים עם העובד יחסי עובד מעביד ואינו נדרש לשפר את זכויותיו.
מה ההסתדרות דורשת?
ההסתדרות דורשת לקלוט עובדי קבלן להעסקה ישירה. כלומר, לבטל את הנוהג הנפסד לפיו עובד מועסק ע"י מתווך פרטי ללא הצדקה, אך ורק כדי שהמעסיק בפועל, ממשלה או גורם פרטי, יחסוך בעלויות, ולא יקיים עם העובד יחסי עובד מעביד. יצוין כי גם בעולם המערבי נהוגה שיטת העסקה של עובדי קבלן, אולם בעולם הגדול ממדי התופעה קטנים בעשרות מונים לעומת העולם הגדול. בישראל הפכה התופעה בצורך אמיתי של המשק לשיטה לניצול עובדים ולחסכון בעלויות על גבם של העובדים הכי מוחלשים במשק.
האם ההסתדרות דורשת למגר את התופעה או לצמצמה?
ההסתדרות דורשת לצמצם את התופעה עד למינימום הכרחי. ההסתדרות מכירה בכך שיש במקרים מסוימים הצדקה להעסקת עובדים באמצעות קבלנים או חברות חיצוניות. אם, למשל, במשרד ממשלתי מסוים מתבצע פרויקט מיחשוב. העובדים המבצעים את הפרוייקט מועסקים מראש לתקופת הפרוייקט. במקרה כזה אין דרישה מצד ההסתדרות לקלוט את העובדים להעסקה ישירה, שכן, עובדים אלה בהגדרה אינם קבועים אלא מראש מבצעים עבודה חד-פעמית בחברה מסודרת.
מהי עמדת משרד האוצר?
במשך שנים הטיף משרד האוצר להסתדרות מוסר וטען כי העבודה המאורגנת היא קליקה סגורה של כמה מקומות עבודה בעלי "ועדים חזקים", שלא מוכנים להכניס עובדים נוספים ש"ישתתפו איתם בחגיגה". והנה, כעת דורשת ההסתדרות לתקן את מה שמשרד האוצר הטיף במשך שנים. ההסתדרות דורשת להפוך את עובדי הקבלן לעובדים מן המניין, שווי זכויות לעובדים מאורגנים, והאוצר עדיין מתנגד. כמו-כן הודיע משרד האוצר שהוא מתנגד להעסקה ישירה של עובדי קבלן גם אם ההסתדרות תסכים ל"גמישות ניהולית". הנה, יצא המרצע מן השק. כל התירוצים של האוצר, שבמשך שנים האשים את ההסתדרות והעובדים ביצירת התופעה של עובדי הקבלן, קרסו כמגדל קלפים. התברר שמשרד האוצר לא רוצה בהעסקה ישירה כי האידיאולוגיה של פקידי האוצר היא דת ההפרטה ובין היתר הפרטת העבודה. כלומר, המדינה, אליבא דאוצר, לא צריכה להעסיק עובדים והשוק הפרטי עושה זאת טוב יותר. זו האידיאולוגיה הקפיטליסטית הניאו-ליברלית הקיצונית ביותר שרואה לנגד עיניה רק עלויות ולא בני אדם. המחאה החברתית בישראל ובעולם הוכיחה כי אזרחי ישראל והן צעירים בעולם מאסו בהשקפת עולם זו.
למה שביתה?
יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, ניהל במשך החודש האחרון מגעים מול רה"מ, שר האוצר ויו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים (המעסיקים הפרטיים). אולם בעוד גישתו של רה"מ והן של המעסיקים הפרטיים היא ללכת לקראת דרישת ההסתדרות ולצמצם את תופעת עובדי הקבלן, הרי שמשרד האוצר אינו מוכן בכלל להתחיל לדבר על העסקה ישירה. לכן לא נותרה ברירה אלא להפעיל את נשק יום הדין- שביתה כללית במשק החל מיום שני 7.11.2011. הדבר האחרון שההסתדרות רוצה זה להסב נזק למשק ולשבש את חיי היום יום של הציבור כולו. אולם אנו חושבים שאין מטרה מוצדקת ממטרה זו. אנו מוכנים להמשיך במו"מ אולם לשם כך חייב משרד האוצר לשנות את עמדתו.
אילו מקומות שובתים?
המקומות שישבתו הינם משרדי הממשלה, שדה התעופה, הרכבת, רשויות מקומיות על שירותיהם וחלקים מהמגזר הפרטי.