מאחורי הכותרות על "פיצוץ המו"מ בדוחא", או "חמאס טרם הגיב בחיוב", עומדת אומה שלימה ובראשה משפחות החטופים המשוועים לראות לפחות את החלק הזה במלחמה שנכפתה על ישראל, מאחוריהם. העיתונאי רונן ברגמן חושף ב'Y-net' את הפרטים מאחורי ניהול המשא ומתן - מצדו הישראלי דווקא.
לטענת ברגמן, לא בכל פעם שחמאס מתמהמה עם תשובה להצעה התורנית שעל הפרק - פירושו של דבר כי חמאס מורח את הזמן. ברגמן מצביע על הפערים בניהול המו"מ עם חמאס בעסקת שליט, לסיטואציה הנוכחית.
בעסקת שליט, כותב ברגמן, ישבו נציגי החמאס ונציגי ישראל בקהיר - פעמים באותו מבנה כשרק קיר מפריד בין המשלחות. בישראל סירבו להצהיר על ניהול מו"מ ישיר עם ארגון טרור וכך שיחות הטלפון השבור נעשו בתיוון מצרי אולם המסרים הועברו בין הצדדים בתוך שעות דקות ולפעמים גם שניות.
כיום, האחד והיחיד בחמאס שתשובתו הינה תשובת החמאס - הוא יחיא סינוואר שמסתתר במרתפי ומנהרות הרצועה והעברת מסרים אליו וממנו נעשית מתוך פרנויה תמידית ובצורה מסורבלת כך לעיתים לוקח 24-48 שעות להעביר לו מסרים, ופרקי זמן דומים לקבל ממנו מסרים חוזרים.
כשלוקחים בחשבון את כל זאת, היה מצופה מנתניהו להעניק לצוותי המו"מ והמשלחת הישראלית בדוחא יותר סמכויות ואפשרויות להגדיל ראש, כדי להימנע מעודף סחבת. נתניהו לא עשה זאת והביקורת על כך נשמעה מפי גורמים בכירים ששוחחו עם ברגמן.
"אחת - כשרוצים שמשא ומתן יצליח, בכל נושא, שולחים אנשים עם מרחב תמרון ברור ואומרים להם - תחזרו עם עסקה. פה כל פעם אומרים 'תלכו, תציעו, נחכה, תחזרו'. מה זה אם לא מריחה. זה מספיק כדי שיראו שיש התקדמות, אבל לא מספיק כדי לייצר אותה" אומר הבכיר לברגמן.
ברגמן מוסיף לצטט את ההבדלים מפי הגורם הבכיר: "שתיים - בעסקה הקודמת חמאס היה ברור במה שהוא רוצה. מרחנו זמן ובסוף עשינו מה שהוא רצה. איפה הפקת הלקחים?".
"ושלוש - בשונה מהפעם הקודמת, אנחנו בסיטואציה שבה את הקלפים אנחנו מאבדים כל הזמן. אז זה היה דלק וסיוע הומניטרי שגרמו לחמאס להסכים, פה זה בדיוק הפוך. חמאס רואה מה קורה ורואה שאין מה למהר כי הקלפים שלנו נעלמים" אומר הגורם הבכיר לברגמן.
לסיכום, הגורם הבכיר לא ממש אופטימי.לטענתו, ללא הפעלת לחץ מאסיבי מצידה של ארה"ב כלפי קטאר, לא נראה בתקופה הקרובה עסקת חטופים חדשה שיוצאת לדרך.