יום לאחר השמועות הקשות ברחוב החרדי על הירצחו, הבלוגר החרדי חיים שאולזון, ממשיך להסתובב ברחובות ניו-יורק בפנים מחויכות ולהאמין בצדקת דרכו.
בראיון מיוחד ל"כיכר השבת", אומר שאולזון, בעל הבלוג "בעולמם של חרדים", כי "אף אחד לא יצליח לעצור אותי ולמנוע ממני להמשיך לכתוב. אני לא מפחד ולא חושש, זוהי מטרתי בחיים וזהו ייעודי".
לדבריו, "מדובר אמנם במשימה לא קלה, אך אין מי שיעשה זאת במקומי, אני מציב מראה, שלעיתים אינה נעימה אולי למראה, בפני הציבור החרדי, הרבנים והעסקנים .יש כאלו שאולי יכלו לעשות זאת אפילו יותר טוב, אך הם חוששים וחרדים, אני לא".
"גם אני, ממשיך שאולזון, "קיבלתי במשך שנות חיי עשרות ומאות איומים במחלות ובמיתות משונות אך לא נרתעתי. מן השמים שומרים עליי כל זמן שאני ממשיך בתפקידי".
"לא פחדתי בעבר איני מפחד היום ולא אפחד בעתיד", ממשיך שאולזון, "אני ערוך ומוכן להתמודד עם כל סוג של אלימות הוכחתי זאת בעבר ואוכיח זאת אי"ה בעתיד".
חיים שאולזון, חסיד חב"ד ורב בית כנסת בפלטבוש, מחזיק במטרה אחת, להוציא החוצה את כל מה שבציבור החרדי אוהבים לטאטא מתחת לשולחן, יש שיאמרו לגנאי שהוא מקפיד לכבס את הכביסה המלוכלכת בחוץ אך הוא דווקא מציין זאת לשבח כדברי המאמר "אין חיטוי טוב יותר מאור השמש".
עוד בשנות השבעים הוציא לאור שאולזון את עיתון "צופר" ששונה בהמשך ל-"צוהר", עד שהפך ל"פנים חדשות" כשברשימותיו לא חסך ביקורת מאיש, כולל עסקנים וראשי חסידויות גדולות. העיתון היה נקרא בשקיקה על ידי צערים רבים שרצו לדעת את הרכילות מחצרות החסידים וה"נייעס" האמיתי מבתי האדמו"רים.
בהמשך הסתבך שאולזון כשהתבטא נגד גדולי ישראל עצמם ולאחר מתקפות חריפות עליו נאלץ להגר לארצות-הברית יחד עם בני משפחתו.
לפני כשנה פתח שאולזון בלוג בו לא חסך את שבט ביקורתו מכל הנעשה במגזר החרדי, בתקופה האחרונה "טיפל" שאולזון בנעשה בחסידויות גדולות וסגורות ונלחם כנגד מי שמכונים בפיו "המחבלים" וממשיכי דרכו של מרן הרב שך זצ"ל.
הסכסוך בעולם הליטאי תפס אצלו מקום מכובד כשהוא תוקף בחריפות את מנחם כרמל, יעקב לבין ונתי גרוסמן כמעט מידי יום ביומו.
אמש פשטה שמועה שקרית לפיה חיים שאולזון נדקר בכל חלקי גופו וכי נפצע קשה, אך שעה לאחר מכן פרסם שאולזון "פוסט" חדש בבלוג המפורסם שלו בו טען כי השמחה על מותו הייתה מוקדמת, ומאז העלה עוד כמה פוסטים בנושא עם תמונותיו.
איך זה לחיות חיי פחד, אנחנו שואלים את שאולזון. "בהתחלה זה היה קשה, אבל התרגלתי לחיות עם המציאות הזו, כבר משנת תשל"ח נאלצתי להתמודד עם הרדיפות אחריי בלילות לכל מקום שהלכתי, הם ידעו מתי אני הולך לדפוס, וזה היה תמיד לאחר חצות הלילה, אבל התרגלתי למציאות הזו והיום אין עוד מי שמסוגל ויכול להפחיד אותי".
באשר לשמועות שנפוצו אתמול, אומר שאולזון: "מה שקרה אתמול זה מעניין מאוד. כשמספרים על מישהו שתקפו אותו או רצחו אותו קשה יהיה להאמין, אבל אצלי כשמישהו מפריח שמועה מאמינים והסיבה מפני שרוב הציבור חושב שמי שעושה מה שאני עושה סופו שירצח".
"זה אות קלון לחברה החרדית שבכלל מסוגלת להאמין ששייך רצח פנימי על רקע כזה", מוסיף שאולזון, "גם אם זה נכון שזה שייך וההוכחה ממה שעשו לר' אליעזר זילבר כשהמתינו לי, אך כשהוא יצא מהמשרד בשעת סגירת העיתון, הוא זה שנחטף וחטף את הסכין 11 פעמים לצד לבו".
"ובכל זאת", ממשיך שאולזון, "לא אשכח את מה שסיפר לי ר' אליעזר ז"ל כשהוא נפגש עם דוקריו הוא שאל אותם היתכן, איך עושים דבר כזה, הם אמרו לו שהם היו אז צעירים ולא הבינו את משמעות החיים, היום הם לא היו עושים זאת".
שאולזון מוסיף ומספר כי הוא מקבל אימיילים של איומים על חייו. ,אני לא מתרגש, בתחילה עניתי אבל בחודשים האחרונים הפסקתי לענות להם, לפני כמה שבועות כתב לי אחד מהם כי קבוצה של צעירים 'לוחמים בסיקריקים' יצאו לניו יורק לטפל בי. לא עניתי לו".
"אפתיע אותך, אני חי טוב בלי כל פחד, אני רגוע לא חושש מכלום, אנשים שואלים אותי שוב ושוב, אתה לא מפחד שמישהו חלילה ירצח אותך, ואלו הדברים שאני אומר לכולם שטיפש הוא מי שמפחד מבשר ודם", אומר שאולזון.
לסיום, אומר שאולזון, "אם יתן לי ה' כח אמשיך ביתר שאת, אגביר את הפעילות האינטרנטית, אכתוב יותר להוכיח כי השיטות האלו של אלימות וטרור לא עובדות עוד. הצבתי לעצמי מטרה לחסל את הטרור והאלימות בחברה החרדית ואלך על זה עד הסוף, אותי לימדו כי דרכיה דרכי נועם, ומי שאינו מסוגל להבין זאת יש לו בעיה".