עורך ynet: "עיתונות חרדית - שיאים של נלעגות"

עורך ומיסד YNET בראיון נדיר למגזין "מוצש" חושף את דעתו על התקשורת בישראל, מדבר על החיבור שלו לארון הספרים היהודים, מסביר מדוע לדעתו העיתון "ישראל היום" הוא תופעה מסוכנת, וגם מותח ביקורת על התנהלותה של התקשורת החרדית: "מגיעים לפעמים לשיאים של נלעגות" (עיתונות, בכיכר)

ישראל אהרון | כיכר השבת |
יון פדר (ישראל ברדוגו)

יון פדר הוא אחד האנשים החזקים והמשפיעים בעולם התקשורת. הוא ממיסדי ynet, וזה למעלה מ-10 שנים, הוא עומד בראש אתר החדשות הגדול והחזק בישראל. למעלה ממיליון ורבע גולשים שונים ביום ולמעלה מ-10 מיליון כניסות ביום, מציבים את אתר ynet כאתר החדשות המוביל בישראל. נכון להיום, ל-ynet אין מתחרים ברשת והוא מתמודד מול כל התקשורת בישראל – גופי הטלוויזיה, תחנות הרדיו וכמובן עיתונות הנייר המסורתית.

בראיון נדיר מסוגו שיפורסם מחר במגזין "מוצש" מבית ´מקור ראשון´ חושף פדר את דעתו על התקשורת בישראל פדר טוען שהתקשורת הישראלית, ו-ynet בכלל זה, לא מקבלים שום דבר "ככזה ראה וקדש, אנחנו מייצרים בדרך-כלל תקשורת עקשנית, נועצת שיניים כשצריך, אין פרות קדושות, בתקשורת האמריקנית מקובל שהעיתון יצהיר מי הוא מועמדו המועדף לנשיאות. זה לא יעלה על הדעת בישראל. אפילו ´מקור ראשון´ ו´הארץ´ לא יעשו את זה".

"ישראל היום? תופעה מסוכנת"

אבל יש עיתון אחד בישראל שכן מזוהה עם ישות פוליטית ברורה, וכשפדר מדבר עליו מצחו מתקמט. הוא לא אוהב את ´ישראל היום´: "מדובר בתופעה מסוכנת, אפילו מפחידה. ולא בגלל שהוא עיתון מגויס. עיתונים סקטוריאליים היו תמיד. ´דבר´, ´הצופה´, ´למרחב´ ו´קול העם´, היו כאלה ועם זאת לגיטימיים. אני לא כופר בזכותו של עיתון להיות בעל אג´נדה, אבל אני כן כופר בזכותו של עיתון להיות כזה ולהכחיש שהוא כזה, והחמור מכל: לשגר את הסחורה שלו כמוצר חינמי מחוץ לכללי המשחק העיתונאי.

"אין חינמונים מהזן הזה בעולם בכלל. החינמונים שיש בעולם, מוצרי המטרו למיניהם, נועדו לקריאה במהלך נסיעת רכבת אחת. נסתיימה הנסיעה - סיימת את קריאת העיתון. אבל החינמון הזה - על-אף שמהותית אינו שונה מהם - מתחפש, בחזותו, לדבר האמיתי. הוא מחולק שישה ימים בשבוע, כולל מנויים בבתים. כלומר, הוא מתחפש לעיתון אמיתי אבל בחינם.

"תאר לעצמך שהבעלים של אוסם יקום יום אחד בבוקר ויגלה שיש פילנתרופ שמייצר במבה שנראית כמו במבה, ארוזה כמו במבה, משווקת כמו במבה והיא בחינם. עכשיו, לך תתנהל בשוק שבו הכאילו-במבה הזו מחולקת חינם, בעוד שאתה נאלץ למכור את הדבר האמיתי במחיר מלא.

"התופעה הזאת מאיימת על עיתוני הנייר מבפנים. ותוסיף לכך שמדובר בפילנתרופיה שאינה לשם שמיים כמובן אלא לצורך קידום ישות פוליטית מובהקת - ותקבל תופעה תקשורתית שהיא סוג של שוחד תודעה. וזה בעיני גם מסוכן וגם לא לגיטימי".

"חרדים - קהל חריף-שכל"

פדר לא אוהב את המפעל של שלדון, אבל אדלסון לא לבד. לעורך הראשי של ynet יש מה להגיד גם על העיתונות החרדית "העיתונות החרדית מגיעה לפעמים לשיאים של נלעגות. זה היה יכול להיות מאוד משעשע, אלמלא זה מטריד. האופן הסלקטיבי שבו הם מתארים את המציאות, יוצר מצג בדיוני של מציאות חלקית במקרה הטוב, או מעוותת לגמרי במקרה הגרוע. דומה כאילו הם מתייחסים לקהל הקוראים שלהם כאל ילדים או בורים נבערים. על-אף שמדובר כמובן בקהל מתוחכם וחריף-שכל".

פדר מדגים את הדברים בדוגמאות מוכרות של מחיקת פרצופים ודמויות מתוך צילומי עיתונות, והתעלמות מסוגיות ציבוריות מסוימות כגון משפט הנשיא לשעבר משה קצב, שאף לא מילה נכתבה עליו ב´יתד נאמן´ ו´המודיע´. "אפשר להגיד הרבה דברים על החרדים, אבל הדבר האחרון שאפשר להגיד על הציבור הזה שהוא שוטה. הרי ההפך הוא הנכון. זה ציבור ערני, אינטילגנטי, מעורב מאוד. ציבור כזה לא רק שזכאי לעיתונות איכותית ושפויה, אלא שמשקלו העצום בחברה הישראלית מחייב שהוא יהיה מחובר לקיום הישראלי באמצעות תקשורת הולמת-מציאות, ולא באמצעות מוצרים מלאכותיים נעדרי זיקת-מציאות שכאלה".

בראיון מתייחס פדר על כך שהימין כבש את זירת הטוקבקים ומסביר כי לדעתו מדובר בתהליך אינטרנטי צרוף, לא פוליטי. השמאלנים ואנשי המרכז, וכן חלק לא מבוטל מהציבור הדתי, נטשו ברובם את זירת הטוקבקים לטובת זירת הפייסבוק "יש הקצנה שהולכת ומחריפה בטוקבקים, רובה ככולה ימנית", קובע פדר. "זו תופעה שהולכת ומתגברת בשנתיים האחרונות, ובמקביל לה מתמעטות כמעט לגמרי תגובות של השמאל והמרכז".

באשר לביקורת כי YNET מצנזר טוקבקים ימניים אומר פדר כי "מהסיבה הסטטיסטית הפשוטה שיש יותר טוקבקים ימניים ולכן, במתאם ישיר, יש גם יותר פסילות".

למרות ההתבהמות שיש בעולם הטוקבקים, פדר אינו תומך בהצעות החוק השונות שמבקשות לחשוף טוקבקיסטים: "המהפך האידיאולוגי העמוק של האינטרנט הוא בכך שלראשונה בתולדות תקשורת ההמונים אנחנו נותנים קול לקוראים. זירת הטוקבקים היא הזירה של הגולשים ואני, כאידיאולוג של האינטרנט, מבקש להתערב בה כמה שפחות. אני בוודאי לא אמור להכפיפה לנורמות עיתונאיות כפי שמקצת מעמיתי תובעים. איש לא נתן לי את הזכות להחליט עבור הגולשים מה לומר ואיך לחשוב".

בנוגע למעורבות של YNET בקידום פרויקטים חברתיים למשל כמו סוגיית תרומת איברים (החתמה על כרטיס אדי) מציין פדר כי "ל-ynet אין אג´נדות פוליטיות או כלכליות, אנחנו לא שמאל פוליטי וגם לא ימין פוליטי. אנחנו לא ליברלים כלכליים, גם לא להפך. אבל כן ניתן "להאשים" אותנו כבעלי אג´נדות אזרחיות-חברתיות, שביחס אליהן אנחנו מאמינים שיש תמימות-דעים ציבורית חוצת הבדלים ומגזרים. אני חושב שנושא כמו תרומת איברים לא רק שחוצה את מרבית הסקטורים, כולל הסקטור הדתי, אלא שקשה מאוד להתווכח על תרומתו וחשיבותו לכלל הציבור".

אז, איזו סוג של עיתונות צורך העורך של האתר הגדול ביותר במדינה? פדר מנוי על ´ידיעות אחרונות´, ´הארץ´ ו´מקור ראשון´. ומעיד על עצמו שהוא קורא אדוק של מוסף "שבת" מבית ´מקור ראשון´ "מוסף מזהיר שלא רואים כדוגמתו בתקשורת הישראלית".

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר