מלחמת 'חרבות ברזל' שנכפתה עלינו לאחר הטבח המחריד בשמחת תורה, הכתה את המדינה כולה בהלם. מימדי האסון והמספרים העצומים עדיין לא נתפסים וייקח עוד זמן רב כדי להתחיל לעכל את הזוועות. אחת הדרכים היעילות והטובות בהן ניתן לפרוק מעט מהרגש שמצטבר בלבבות היא המוזיקה והשירים שמלווים אותנו מאז היוודע האסון.
>> למגזין המלא - כנסו
בחרתי עבורכם כמה מהשירים, שירי המלחמה, עליהם ארחיב מעט יותר ואספר את סיפורם.
1. עם ישראל חי
הלהיט הבלתי מעורער של המלחמה הוא "עם ישראל חי" בלחנו של ר' שלמה קרליבך. מדובר בשיר ישן שיצא לפני כ-60 שנה כשהוא מזוהה עם המאבק לשחרורם של יהודי ברית המועצות ממסך הברזל.
על פי הסיפור, בשנת 1965, יומיים לפני פורים. קרליבך סיים הופעה בפרנקפורט, והחליט באופן ספונטני לנסוע לצ'כיה, אל בית הכנסת של המהר"ל מפראג שהוא מצאצאיו.
במטוס פתח ר' שלמה ערמת מכתבים שנשלחה אליו, אחד מהם היה מיענקל'ה בירנבאום שהיה פעיל בארצות הברית למען יהודי ברית-המועצות. הוא הקים תנועת סטודנטים שנועדה להפעיל לחץ על הממשל האמריקאי שידרוש את שחרורם של יהודי בריה"מ.
במכתב ביקש בירנבאום מקרליבך שיר. הוא זקוק להמנון. לשיר מחאה. בירנבאום תכנן את 'צעדת יריחו' בה יקיפו את בניין האו"ם שבע פעמים, הוא הזמין את ר' שלמה להופיע, וביקש ממנו לחן חדש שיתאים לאירוע ויעורר את ההמונים.
קרליבך נענה לבקשה ובהופעה שערך בפראג, בליל פורים, בארבע וחצי לפנות בוקר, הוא הלחין את המילים "עוד אבינו חי, עם ישראל חי". השיר הפך ללהיט היסטרי מיד עם יציאתו ומאז הוא נצרב עמוק בתודעה של היהודים ברחבי העולם, גם כאלה שאינם צורכים מוזיקה יהודית.
לשיר כמובן גרסאות רבות, כשאחת המשמעותיות שבהן עבור התודעה הישראלית הצעירה, היא גרסתו של ישי לפידות ולהקת אוף שימחעס, גרסה אלקטרונית מושקעת, שגם העניקה לאלבום הלהקה שיצא בשנת 2003 את שמו.
2. אחינו
'אחינו' הוא שיר התפילה על עם ישראל, של אחד המלחינים הגדולים של המוזיקה החסידית - אייבי רוטנברג. כולנו מכירים רבים משיריו, אך רבים אינם יודעים כי הוא זה שהלחין אותם. רוטנברג, הקים במהלך השנים כמה להקות ופרויקטים - דבקות, לב ונפש, ג'ורניס, מכונת המידות המופלאה ועוד. כל פרויקט כזה עמוס בשירים רבים ומרגשים פרי לחניו.
אחד השירים האהובים של רוטנברג שכמובן צף מחדש בימי כאב כאלו הוא "אחינו כל בית ישראל" שיצא במקור באלבום "לב ונפש" הראשון (מתוך שניים), בשנת 1990 בעיבודו של ישראל לאם.
השיר זכה גם לגרסה מחודשת יותר באלבומו של דדי גראוכר ז"ל - 'בטחו בהשם' והשיר הפך לאחד המזוהים ביותר עם דדי.
3. זכרני נא
זהו אחד השירים היותר נתונים במחלוקת במוזיקה היהודית, שבשבועות האחרונים זוכה לעדנה והופך לאחד מהשירים אותם שרים ורוקדים חיילי צה"ל בהתלהבות רבה בבסיסי הכינוס. את השיר 'זכרני נא' הלחין וביצע במקור הזמר והיוצר דב שורין.
להיט הרוק הסוער, הולחן על ידי דב שורין בעקבות רציחתם של ירון ואפי אונגר הי"ד על ידי מחבלים פלסטינים ב-1996, לא הרחק מקבר שמשון. "לא הייתה לי בזמנו כל כוונה לקיצוניות או לנקמה מעשית. לא הכרתי אותם, אך סיפורם של הזוג צעיר נגע לליבי ולא רציתי שהם ישכחו", סיפר מאוחר יותר שורין.
השיר הוקלט באלבום "משוגע באהבת השם" של שורין ולהקת כיכר ציון ב-1999 אלבום לייב לא מושקע במיוחד, וב-2002 באלבום "נקמה" של שורין, שם הוא הוקלט מחדש, כששורין מצולם חמוש בנשק על העטיפה. השיר נפתח בקטע תפילה איטי בסגנונו של קרליבך ורק לאחר מכן הוא הופך לשיר רוק סוער. השיר התפרסם במיוחד וזכה לפופולריות בציבור החרדי כשיצא באלבום "הנשמה לך 4" של תזמורת שלהבת ומאוחר יותר גם בביצועו של דדי ז"ל באלבום "דדי ויונתן".
במהלך השנים השיר זכה לביקורות רבות לאחר שצעירים נהגו לרקוד בהתלהבות למילים ל"נקם אחת מפלסטין" כשהם מנופפים בנשקם. יצוין, כי גם בביצוע המקורי של שורין לא ברור אם הוא שר פלשתים או פלסטין. רבים גם בציבור הדתי טענו כי הם חשים שלא בנוח מביצועו של השיר בחתונות והוא גם היה חלק מחקירת המשטרה בסיפור "חתונת השנאה", בה נחקר הזמר ביני לנדאו, שביצע את השיר באותו ערב.
לאחר הטבח המחריד בשמחת תורה, השיר הפך ללגיטימי מחדש והוא מושר בהתלהבות רבה במקומות רבים כולל בבסיסי צה"ל, כשגם יפי הנפש מבינים עד כמה הוא אינו מוגזם כלל.
4. "עם הנצח"
מדובר בשיר שמילותיו נכתבו על ידי הרב יהושע ויצמן, ראש ישיבת ההסדר מעלות, שטבע את המשפט: "עם הנצח לא מפחד מדרך ארוכה", ככותרת לאחת מפסקאותיו של הרב קוק בספר אורות. לימים שיבץ ראש הממשלה אריאל שרון משפט זה באחד מנאומיו כמו גם ראש הממשלה בנימין נתניהו.
בימי ההתנתקות הושר משפט זה בלחן השיר הברסלבי הידוע - "עוז והדר" המיוחס לרבי מאיר לייב בלעכר ז"ל, והוא הפך להמנון הלא רשמי של מתנגדי התוכנית. השיר לא הוקלט אף פעם באופן מסודר כשיר בפני עצמו והוא מופיע כחלק ממחרוזות ריקודים שונות.
גם שיר זה הפך לאחד מלהיטי הריקודים של שטחי הכינוס בשבועות האחרונים.
5. כל העולם כולו
אין ספק שהשיר המצליח ביותר של המלחין החסידי הוותיק, הרב ברוך צ'ייט, שיר שהפך לחלק מהקלאסיקות של המוזיקה היהודית-ישראלית הוא - "כל העולם כולו".
"זה היה בתקופה שאחרי מלחמת יום-הכיפורים, בשנת 74', לפני יותר מארבעים שנה. ידיד שלי, הרב הד"ר טרופר הציע לי לבוא ולשמח חיילים שהיו במצרים באותו זמן. לנגן ולשיר להם. זה היה במסגרת ארגון שהוא עמד בראשו. הארגון נקרא בשם 'גשר', שמטרתו לגשר בין דתיים לשאינם דתיים. כמובן שנעניתי בשמחה, ויצאנו לדרך – למצרים", סיפר הרב צ'ייט בראיון.
"את השיר הזה, 'כל העולם כולו', הלחנתי שם במקום. את המילים לשיר הזה קיבלתי מראש-הישיבה שלי, שהיה שר שיר אחר על אותן המילים, אבל בשפת היידיש. כמובן שהמקור של הפתגם הזה הוא מר' נחמן מברסלב".
"החיילים למדו את השיר, ושרו אותו במסעם ממקום למקום. דבר מעניין נוסף שהיה שם, זה כשהחיילים עברו על גשר מעל התעלה, הם שרו את השיר 'כל העולם כולו', והתמונה הזאת שודרה בטלוויזיה. ראה זאת הזמר יהורם גאון, וביקש לצרף את השיר לתקליט שלו, והשאר היסטוריה…", סיפר הרב צ'ייט.
למרות הסיפור היפה והמרגש של המלחין, המציאות עצמה כנראה הייתה פחות נוצצת. השיר עצמו יצא באופן מסודר על ידי הרב צ'ייט באלבום 'קול סלוניקה' הראשון בשנת 1972, כשנה לפני המלחמה... כך שהוא הולחן כמובן הרבה לפני המלחמה ובלי שום קשר אליה.
השיר יצא גם בשנת 1972 טרם המלחמה, בפסטיבל המוזיקה החסידית תשל"ב שנערך בארה"ב, בביצועו של החזן יעקב הס.
למעשה, לא משנה היכן ומתי הוא הולחן, השיר מזוהה מאז ומתמיד עם ימי קרב ומלחמה וגם הפעם הוא מושר בהתלהבות רבה על ידי חיילי צה"ל.
בתקווה ובתפילה לימים שמחים ושלווים יותר עם מיגורו של הרוע והטרור המזוויע.