המוציאים לאור של תכנת 'אוצר החכמה' פירסמו בשבוע שעבר את הקטלוג החדש שלהם. ארבעים אלף ספרים. מטבע הדברים, בפרסומת שלהם הם מתפארים רק בחלק קטן מאלפי הספרים שנוספו. בין אלו, אפשר למצוא את הסידרה הענקית 'תורה שלימה' של הרב מנחם כשר, ואת הרמב"ם בהוצאת הרב קאפח.
בד בבד, החליטו באוצר החכמה למחוק משמם של שני הרבנים הללו את התואר 'הרב'. דמיינו בפרסומת הזו תמונה של קופסת קרטון, שעליה כתוב 'הערות – י. ש. אלישיב'. לא תצליחו. אתם הבנתם את זה? הרב כשר זצ"ל, שעל גדלותו התורנית אי אפשר לפקפק, אינו 'רב' אצלם. הרב קאפח זצ"ל, רבם של יהודי תימן, שהיה רב ומורה הוראה ודיין בישראל, שתרגם וההדיר לבדו את כל כתבי הרמב"ם ועוד כמה אחרים, מפעל שהיום היה מעסיק מכון שלם, הוא לא 'רב' בעיניהם.
זה בעצם לא חדש. לא על זה כתבתי שאין גבול לחוצפה. העובדה שאצל רבים מהחרדים (בפרט הליטאים) כל תלמיד חכם שאינו קורא להצביע לאגודת-ישראל אינו תלמיד חכם, היא עובדה ישנה. הרי לא רק רבנים חובשי כיפה סרוגה או בעלי 'סימונים' נמחקו מן הרשימה של "גדולי הדור"; גם גאוני-עולם חרדיים נמחקו, ברגע שלא התאימו את דעותיהם להשקפתו של הזרם המרכזי. והחרדים עצמם יודעים זאת טוב מכולנו.
ועדיין יש חציית גבול חדשה במעשה זה של אוצר החכמה. הספרים הללו, של הרב כשר ושל הרב קאפח, אינם ספרים ישנים שתמו מן השוק. מדובר בספרים פופולאריים שיש עליהם זכויות יוצרים. בעלי הזכויות נתנו רשות (כך אני מקוה) לאוצר החכמה להכניס את הספרים למאגר. יתכן שהם נתנו את הרשות ללא תמורה, ולמרות שהם יפסידו מכך לא מעט עותקים שהיו יכולים להימכר, הם עשו זאת לשם שמים. אז לקחת את הטובה הזו, ואחר כך לנהוג בעזות שכזו? זה לא נתפס. וגם אם הם קיבלו תמורה, עדיין זו עזות שלא מתקבלת על הדעת.
האמת היא, שליזם ובעל-הבית של אוצר החכמה היתה דוגמא טובה. בפשע דומה כבר חטאו לפניו המוציאים לאור של רמב"ם פרנקל. גם הם השמיטו לחלוטין את דבריהם של רבנים שלא 'התאימו' להשקפותיהם הפוליטיות. ההשמטה של הראי"ה קוק מספר המפתח שלהם, היא עזות פנים אחת. אבל עזות פנים גדולה ממנה, היא ההשמטה של הרב קאפח. משתי סיבות: ראשית, תרגומיו של הרב קאפח הם ללא ספק בעלי חשיבות מכרעת בתורת הרמב"ם. אין מי שיכול להתווכח עם זה.
כשהיה נוח להם, גם הם ידעו את זה, ולכן בההדרתו של ספר המצוות הם הסתמכו בעיקר על הנוסח הערבי כפי שהרב קאפח הדפיס ותרגם, כמו שכתבו בהקדמה. אבל כשלא היו חייבים, העדיפו להתעלם מתרגומו לחלוטין, (כמו למשל במקורות וציונים בתחילת הלכות דעות, בנוגע לתרגום המילה 'לידע'). הם לא חטאו בכך כלפי הרב קאפח, אלא כלפי הרמב"ם בכבודו ובעצמו. הרי המהדורה הזו הולכת והופכת למהדורה הנפוצה והשימושית ביותר של הרמב"ם. ומכל האלפים שלומדים בה, נחסך ידע חשוב ביותר, בגלל חשבונות קטנוניים ומרושעים.
אבל הסיבה העיקרית שההשמטה של הרב קאפח מרמב"ם פרנקל לא תיסלח, היא מה שכתוב בהקדמתם למדור שינויי נוסחאות; שם הם מודים להרב ר' יוסף קאפח ז"ל מירושלים, על כתבי היד שהעניק להם. הבנתם? הרב קאפח, שעסק בעצמו בההדרת הרמב"ם ובהוצאה חדשה שלו, נהג עין טובה במי שעתיד להפוך למתחרה העיקרי שלו, ובעצם עתיד לקבור את המהדורה של הרב קאפח. בלי כל חשבון אישי של רווח או הפסד הוא העניק למתחריו את כתבי-היד הנדירים והבלעדיים שהיו ברשותו. ובמה הם גמלו לו? במחיקתו, ובהכפשתו הנלוזה לאחר פטירתו, על ידי אחד מהעורכים הראשיים של המהדורה.
אבל הפשע של אוצר החכמה עדיין גדול בעיני מהפשע של פרנקל. קודם כל, גם פרנקל לא העיז להשמיט את תואר 'הרב', במקום בו הודה לרב קאפח על תרומתו. הוא השמיט את דבריו במקומות אחרים. אבל להשתמש בספרים עצמם תוך בעיטה במי שחיבר אותם?!
אבל יש נקודה נוספת: בעוד שפרנקל ושות' הם חרדיים מבטן ומלידה, אנשים שגדלו בתוך הביצה הבני-ברקית, הרי שהמו"ל של אוצר החכמה הוא בעל תשובה שהסתפח לחברה החרדית בשלב מאוחר של חייו. האמנם לפוליטיקה החרדית יש כוח משחית גדול כל-כך, שהיא הצליחה להשחית אפילו את המוסריות וההוגנות הבסיסיים של אדם שכלל לא גדל בתוכה?!
