יוצאים לחוג את חג הפסח מחוץ לישראל? נופשים עם המשפחה או מבקרים קרובים? חשוב שתדעו את ההלכות של בן ארץ ישראל השוהה בחו"ל ביום טוב שני של גלויות.
עשיית מלאכה: כאשר מגיעים לתחום שיהודים גרים בו - נאסרים בעשיית כל מלאכה [גם איסורים דרבנן] ביום טוב שני של גלויות [משום שמקבל על עצמו גם חומרי המקום שאליו הגיע], והכריעו רוב הפוסקים שאפילו בצינעא כגון בחדרי חדרים - אסור. וגם למנהג הספרדים ראוי להחמיר [חזון עובדיה]. אבל אם עדיין לא מגיעים לתחום ישוב שיהודים גרים בו, או שיצאתם חוץ לתחום, מותרת עשיית מלאכה כל זמן שלא ידוע לו שרואים אותו יהודים בני חו"ל.
בני א"י השוהים במקום נופש בחו"ל: כאשר שוהים בימות החג יחד עם יהודים בני חו"ל במקום נופש בבעלות גוי הנמצא מחוץ לתחום ישוב יהודים, ובשאר השנה לא באים לשם יהודים כלל, כתב הגרש"ז אויערבך שמכיון שבני חו"ל שוהים שם כעת רק באופן ארעי, אינו נחשב כיישוב יהודי, ובמיוחד כאשר בני חו"ל השוהים שם יודעים ששוהים עמם בני א"י, שאין חשש משום זלזול ביו"ט. ולא חוששים שיהודים שאינם שומרי תורה ומצות ישהו באותו המקום בשאר ימות השנה. והסביר הגרי"ש אלישיב שהרי הדבר דומה לבני חו"ל שיצאו חוץ לתחום עירם, שרשאים בני א"י לעשות מלאכה בפניהם. אלא שהוסיף שההיתר הוא רק כאשר יודע בודאי שלא הגיעו לשם יהודים [ואפילו אינם שומרי תורה ומצות] בשאר ימות השנה, ואם מסתפק אם הגיעו לשם יהודים יש להחמיר בדבר.
סדר התפילה: במוצאי יו"ט ראשון בתפילת ערבית אומרים אתה חוננתנו. ולמחרת מתפללים תפילה של חול. אך, יש לשים לב ששאר המתפללים לא ירגישו בו שמתפלל תפילת חול, ובתפילת ערבית יכול לומר עם הציבור "ופרוש עלינו וכו'". בשחרית של יו"ט שני יניח תפילין בצינעא [לאלו הנוהגים להניח תפילין בחול המועד, והשנה שמיני של פסח חל בשבת ולכן ביום זה אין מניחים תפילין], ויקרא בהם קריאת שמע. יש אומרים שלאחר שקרא ק"ש יחלוץ תפיליו וילך לבית הכנסת להתפלל תפילת שמונה עשרה עם הציבור [הגרי"ש אלישיב, כף החיים], ויש אומרים שגם שמונה עשרה יאמר בצינעא עם התפילין, ולאחר שיגמור תפילתו יחלוץ תפיליו וילך לבית הכנסת לשמוע קדיש, קדושה וברכו עם הציבור [הגרש"ז אויערבך, הגר"מ פיינשטיין]. ואם הוא מוכר בבית הכנסת שמתפלל בו, ויורגש העדרו – לאחר שגמר תפילתו צריך שילך לבית הכנסת לכל הדעות, וישב שם באופן שידמה לציבור שמתפלל עמם [הגר"מ פיינשטיין]. הלל – יאמר עם הציבור בלי ברכה. מוסף: בחג הראשון – בכל מקרה אומר מוסף משום חול המועד. בחג אחרון – השנה שיום זה יוצא בשבת, יתפלל מוסף של שבת בלי שירגישו בכך שאר הציבור.
קיום מנין מבני א"י בחו"ל: אסור לקיים מנין ביו"ט שני כדי להתפלל תפילת חול בציבור או לשמוע קריאת התורה של חול, ואפילו בחדרי חדרים, משום שיצא זלזול ליו"ט שני. ויש אומרים [חזון עובדיה] שהשנה שחל שמיני של פסח בשבת – יארגנו לעצמם מנין לתפילת שבת רגילה, אך יתפללו בשקט שלא ישמעו קולם בחוץ.
הבדלה: יש אומרים שיבדיל על הכוס בצינעא [הגרש"ז אויערבך, הגרי"ש אלישיב, חזון עובדיה], ויש מי שאומר שלא יבדיל על הכוס אף בצינעא [הגר"מ פיינשטיין].
ליל הסדר: בליל שני של פסח אם אינו נמצא בחברת בני חו"ל בשעת עריכת הסדר ולא ירגישו בו שאינו עורך סדר - לא יערוך סדר כלל, אבל אם ירגישו בו כאשר לא ישתתף עמם, צריך שישב עמם בסדר ויאמר את ההגדה. ויש מי שסובר שאם באפשרותו לצאת לחדרו בשעת עריכת הסדר באופן שנראה שעורך סדר במקום אחר, אינו צריך להשתתף עמם. ואם בא להשתתף עמם, יבקש מבן חו"ל להוציאו בקידוש, ועל כוס ראשון ושלישי יברך בורא פרי הגפן, ובכוס שני ורביעי יבקש מבן חו"ל להוציאו [לדעת הספרדים לא מברכים על כוס שני ורביעי], וכן בברכת "אשר גאלנו" יבקש מבן חו"ל להוציאו. ובעת שיאכלו מצה ומרור יאכל עמם בלא שיברך על אכילת מצה ועל אכילת מרור, אבל אינו צריך לאכול מהמרור כזית.
אכילת חמץ בשמיני של פסח: בן א"י הנמצא בחו"ל ודעתו לחזור, אסור באכילת חמץ בשמיני של פסח ואפילו בצינעא.
לאחר שאת הבית ניקינו, ואת ההלכות למדנו – מוכנים אנו לקבל את פני החג. פסח כשר ושמח!!
[ההלכות הובאו באופן כללי, ובכל מקום של ספק יש לשאול רב מוסמך].