תקדים: נהג הורשע בהריגת עובר

בית המשפט העליון קיבל ערעור של אשה שנפגעה יחד עם עוברה בתאונת דרכים, והרשיע את הנהג הפוגע בגרימת מוות ברשלנות, וממליץ להורות על עונש של 12 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי לאם ופסילת רישיון הנהיגה של הנהג הפוגע לשלוש שנים. מהי עמדת ההלכה במקרה זה? (משפט)

אהרן רבינוביץ | כיכר השבת |
אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

תקדים משפטי: בית המשפט העליון הרשיע אדם בהריגת עובר, אך אם חשבתם שהמקרה כל כך פשוט, נחשו שוב.

הכל החל כאשר לקראת סוף שנת 2004 נסעה שרית בראל ברכבה באזור הצפון כאשר נהג מונית סטה לנתיב בו נסעה ופגע בה חזיתית. בראל הייתה בחודש השמיני להריונה.

כתוצאה מהפגיעה נפגעה בראל והובהלה לבית החולים, שם החליטו הרופאים ליילדה בניתוח זאת מחשש לחייו של העובר ולחייה שלה. התינוק נולד ללא רוח חיים, ולאחר טיפול הצליחו הרופאים לייצב את מצבו.

לאחר מספר שעות חלה הידרדרות במצבו והוא נפטר בבית החולים. בית משפט השלום הרשיע את הנהג, דני חורי, בגרימת מותו של התינוק ברשלנות. לטענת השופטים, על פי החוק עובר אינו מוגדר כאדם, אך בעקבות הפגיעה באמו נאלצו הרופאים לילד את הוולד ולהשיבו לחיים, ולו לשעות ספורות - בכך הפך לאדם על פי החוק הישראלי.

חורי לא ויתר והגיש ערעור לבית המשפט המחוזי, שקיבל את ערעורו בטענה כי הגדרת העובר כאדם במקרה זה הינה בגדר רכיב נסיבתי בלבד.

גם האשה לא ויתרה ופנתה לבית המשפט העליון בכדי שיכריע במקרה. השופטים הפכו שוב את החלטת בית המשפט המחוזי וקיבלו את עמדת בית משפט השלום.

בעוד שהאם טענה כי לצורך הרשעה במקרה די בכך שההגדרה כאדם תתקיים בשעת התוצאה - שעת פטירת התינוק, טען הנהג כי הגדרת הקורבן כאדם צריכה להתקיים רק בשעה המעשה - בזמן התאונה.

שופט בית המשפט העליון, סאלים ג'ובראן קבע כי "לא נדרש שמבצע העבירה יידע על דבר קיומה או אי-קיומה של הנסיבה (האדם), אלא על עצם האפשרות לקיומה". בשל כך, החליטו השופטים לקבל את הערעור ולהרשיע את הנהג.

השופט המליץ להורות על עונש של 12 חודשי מאסר על תנאי, פיצוי לאם ופסילת רישיון הנהיגה של הנהג הפוגע לשלוש שנים.

אין ספק שמדובר בסוגיה מעניינת מאוד, אך כאשר מכניסים את האלמנט ההלכתי לסיפור זה הופך למרתק ממש.

כל הפוסקים מסכימים כי עובר, עד ארבעים יום מיצירתו נחשב "כמיא בעלמא", כלומר כשום דבר. על פי המדרש, ביום ה-40 ליצירת העובר נזרקת בו נשמה‏, וביום זה נעשית "יצירת הוולד".

עם זאת, ישנם פוסקים שפסקו כי אסור להרגו מכיוון שהוא עתיד להיות אדם. פוסקים אחרים לא ראו הבדל בין עובר בזמן 40 הימים ליצירתו לבין עובר לאחר אותם 40 ימים.

הרמב"ן הסתפק בעניין ולדבריו, אין לעובר מעמד של אדם לעניין דיני רצח, אבל לעניין חילול שבת וחגי ישראל יש לו ומחללים עליו את השבת מכיוון שהוא עתיד להיות בן אדם.

עם זאת, בהלכה אין התייחסות למקרה יוצא הדופן שלפנינו, כאשר הפגיעה בעובר נעשתה בזמן שהיה וולד, אולם "הרצח" בוצע לאחר שנולד ואז לכל הדעות הוא נחשב אדם. עדיין, מדובר במקרה זה בגרמא בלבד ועל כן הנהג הפוגע לא היה אמור להיות מורשע בדין.

הכתבה הייתה מעניינת?

תוכן שאסור לפספס

0 תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

טוען תגובות...
תוכן שאסור לפספס

עכשיו בכותרות
הנקראים ביותר
המדוברים ביותר