מלבד כותרות העיתונים והסחף שבעקבותיהן בדעת הקהל הישראלי, הרי שלא באמת מעניין מישהו מי יהיה הנשיא ולו מהסיבה הפשוטה, שלא באמת מעניין את אי מי מהגוף הבוחר הקרוי "כנסת ישראל" מה באמת העם חושב. די להביט ברשימות המתפרסמות מדי יום, בהן מופיעות רשימת התומכים בדליה דורנר או איציק, כדי להבין שהקשר בין רצון העם למשחק הפוליטי המטופש, תלוש והקשרו למציאות שווה בערכו, לקשר בין התואר "נשיא", לבין תפקידו בפועל.
לכאורה, היה ראוי שישנו את התואר מנשיא המדינה, לנשיא הכנסת. שהרי עיקר תפקידו של הנשיא, מלבד לבזבז כמה עשרות מלש"ח בשנה על טיסות לחו"ל, התורמות רבות למאזנה של אלעל ואירוחים כיד המלך, המסייעים לעוד חברת קייטרינג שזכתה במכרז כשר ושקוף לשרוד ולעוד כמה עשרות פונקציונרים הממונים וממומנים מכספי משלם המיסים על כבודו של בעל תפקיד ריק מתוכן, שאחת לכמה שנים, בהתרגש עלינו הבחירות לגוף הבוחר למשרת נשיא המדינה,קרי "כנסת ישראל", הרי שעל אותו נבחר להציע לאחד מהמתמודדים את הרכבת הקואליציה, זו, שבבוא העת תדע לגמול לו על כך ולהשאירו על כנו בתפקיד הכה-כה נחשק, זה שבסופו של דבר, תפקידו העיקרי הוא המלצה על ראש הממשלה הבא וחוזר חלילה.
מאיר 'אני אני אני' שטרית או חתן פרס נובל לוואטאוור
לא הייתי רוצה לראות שם את דליה דורנר
ולא אין לי בעיה עם האשה. טורדת אותי המחשבה שבנשיאות המדינה תעמוד אשה שנבחרת כברירת מחדל. המחדל העיקרי, שרשויות המשפט לא הצליחו למנוע ממושחתים כדוגמת פואדוב (לכאורה) להגיע להתמודדות לנשיאות. ואולי חובבי הקונספירציה יאמרו, אלמלא נמצא הגביע באמתחת בנימין, מי בכלל היה חושב על דורנר כמועמדת ראויה.
את מאיר שטרית חיבבתי תקופה ארוכה. כמה ארוכה? כמעט כל ימי מודעותי הפוליטית. אממה, כפי שנכחתי, כישוריו הבולטים של אותו מאיר, הם מעבר בין נתיבים וכשרון עצום להשתחלות ברשימות לכנסת. כישור בולט נוסף, בו אין לאיש מתחרים, יכולתו להשחיל את המילה "אני" שלש פעמים במשפט בן חמש מילים. ללא ספק כישור חיים. אני ואפסי, "אני". חבל שאשתו המוכשרת, אינה מלמדת אותו פרק ביח"צ. עיקר החשש שלי, שיום יבוא והאיש יזהה הצעה לנשיאות או ג'וב מבטיח כלשהו, במדינה אחרת וימהר לערוק לשם. או אז יותיר אותנו בלי נשיא. אוי לה לאותה בושה. בעיה נוספת, שמרוב מפלגות שהחליף בימיו המדי ארוכים בכנסת, הוא מחוייב ליותר מדי מפלגות. ובמי יבחר להרכיב ממשלה? במועמד הליכוד? התנועה? קדימה, אחורה? מצדי, עדיף שישאר ביבנה ויעשה לביתו. תלתי משמע.
פרופסור שם_פרטי_כלשהו שכטמן, חתן פרס נובל לוואטאוור. הפרופ' המצויין, שמלבד היותו איש חכם ונבון המרצה 1000 הרצאות בשנה, תבונה פוליטית אינה הצד החזק בכישוריו. מה גם שבצליעתו הקצרה למד להכיר, שהפוליטיקה אינה מקום לאנשים כמותו. לא חבל שבמקום להרצות את משנתו החשובה, יאלץ לבלות זמן איכות עם נשיא מיקרונזיה? או להעביר זמנו בבהיה ממושכת בילדי התפוצות בחידון התנ"ך? יתכבד מר וייצגנו בכבוד. האמן לי מר שכטמן. חתן פרס נובל לקוואטרו גבישים, הרבה יותר מעשי ומשתלם מנשיא המדינה.
זו שנפלטה ממסגרות או הז'בונטיסיקאי
דליה איציק? אם דליה א. תיבחר לנשיאות, זו הוכחה מדעית אמפירית, שגם מי שנפלט מכל מסגרת יכול להצליח בחיים. דווקא הייתי חושב עליה כמועמדת ראויה למשרת יו"ר הסתדרות המורים הארצי. גם כיו"ר הכנסת היא נשמעה כגננת. הטון המורתי/גנני,ישמע יצוגי הרבה יותר בעיני. גם היא מזוגזגת אידיאולוגית ואופרטוניסטית. ואולי שששש, מריצים אותה לנשיאות, כדי שבבא היום תיתן חנינה לחבר אולמרט? בכל אופן, דליה לא די לה. שלשה בתים לה, שנים בירושלים ואחד בתל אביב, מה תעשה הגברת מספר אחת, בבית מספר ארבע? מה שכן, במימונה לא תתקשה לדקלם "תרבחו ותסעדו" ואולי המימונה תעבור מגן סאקר, למדשאות בית הנשיא, אחרי הכל, סבא שלה היה רב.
רובי ריבלין. במישור האישי אני מתקשה למצוא מילה רעה עליו, ההדר הביתרי, ההוד הז'בונטיסיקאי, הירושלמיות המתפרצת לכל שידור, (רובי, חלאס. כולם יודעים שאתה ירושלמי, אתה מתמודד על הנשיאות, לא על ראשות העיר ופרס כבר לא יחלק את ירושלים. ביבי יעשה זאת במקומו) במאמר המוסגר, מעניין האם כשיהיה נשיא וימצא עצמו מרחף בין שלזיה עילית, להרי הקרפטים בניסיון ליצג אותנו בממלכתיות הנדרשת, גם ידקלם "שלום לכם מירושלים"? או שיתאים את עצמו למיקום. בכל מקרה, שלום לכם מאושוויץ, לא נשמע טוב. לתשומת ליבך.
יתרונו העיקרי של רובי, שבחירתו נועצת קיסם עבה בעיניו של רוה"מ ה"ה "קינג ביבי" הראשון לציון ורעיתו ירום הודה והיה זה שכרנו. החשש העיקרי המתגנב לליבי, שהרעות הנאצ"לת תעמוד ביום פקודה וריבלין ימסור לביבי, בפעם המי-יודע-כמה, את מלאכת הרכבת הממשלה ובא לציון גועל. לתשומת לב אוהדי מכבי תל אביב, יתכן שרובי לא ירים ידיו במשחקים מכריעים ויתכן שיגבר עמלק.
אשר על כן. הנני מוסר מודעה בפניכם ומודיע מעל במה זו, מכאן ולהבא. שאין לי שום ענין, באף אחד מהמועמדים ומבחינתי, תתקיים מדינת ישראל עוד שנים רבות, ללא נשיא וללא בית נשיא.
בחזוני, "בית הנשיא" יהפוך למוזיאון פרס לשלום בית, במדשאות יניפו ספורטאי ישראל איש, איש את גביעו ומדליותיו, במימונה ,בסיגד ובהפגנת תנו-לחיות-לחיות ודומיהן, הכניסה תהיה חופשית ואיש באמונתו יחיה.
רגע. אלי ויזל עדיין רלוונטי?
- המאמר הקודם של משה ארלנגר: לאיציק אין חברותא