פרופ' משה כהן אליה, מומחה למשפט חוקתי לא הופתע מפסיקת בג"ץ אמש בנוגע לצמצום עילת הסבירות, ובראיון לדודי בן חמו ב'כיכר השבת', הוא מנתח את פסק הדין וסבור כי מעתה כל מהלך שהממשלה תרצה לעשות, ולא יהיה בהסכמה עם האופוזיציה - בנוגע לחלוקת הכוחות סביב הרפורמה ייפול במבחן בג״ץ.
האם הפסיקה המסעירה הזאת הפתיעה, אותך או שכן ראית שלשלם הדברים הולכים?
"לא הופתעתי", אומר בנחרצות פרופ' הכהן, "אני ניבאתי בדיוק את מה שיהיה, אני מסתובב הרבה באולפנים וחשתי בדיון בבג״ץ - דיון שאני חייב לומר כי הוא היה דיון משפיל לאוזניים דמוקרטיות, וזה סוג של זלזול מצד השופטים בנבחרי הציבור, נבחרי ציבור שהם דמגוגים ופופוליסטים, והבנתי שבית המשפט הולך לבצע מהלך חד וברור שמעביר מסר - אנחנו לא ניתן לשום שינוי בכוחות שלנו להתקיים ואני חושב שבית תופס את עצמו בסוג של הגנה על הקיום שלו, והוא משתמש בכלים חריגים בצורה בלתי רגילה כדי לשמר את המעמד ולהעביר פסק דין כזה".
מה עמדתך על עצם פסק הדין?
"אני חוקר למשפט חוקתי, ומסתובב הרבה בעולם, ומכיר מודלים ואין מדינה אחת בעולם המערבי עם פסק דין כל כך אקטביסטי, ואני שואל את עצמי איך יכול להיות שדבר כל כך מינורי כמו עילת הסבירות שבמרבית מדינות העולם היא סוג של אבן שאין לה הופכין, בכלל לא משתמשים בעילה הזאת, וזה הופך להיות זירת קרב שבסופו בית המשפט פוסל תחום חוקתי בעניין כל כך מינורי.
"כאשר בפרשת חוק הלאום לפני כמה שנים, אסתר חיות בעצמה אמרה שרק פגיעות יוצאות דופן, ושפוגעות בערכים של העם היהודי רק הם יבוטלו, ואני חושב שיש לנו בעיה רצינית, אנחנו רואים איך בית המשפט לקח את אותו סטנדרט שהוא קבע בפרשת הלאום ומאוד שינמך אותו"
מה אנחנו צריכים ללמוד מפסק הדין הזה?
"מה שאנחנו צריכים ללמוד מזה, זה שכל מהלך שהממשלה תרצה לעשות, וזה לא יהיה בהסכמה עם האופוזיציה בנוגע לחלוקת הכוחות סביב הרפורמה פשוט יפול במבחן בג״ץ".
סימני תקווה
בנוסף, אומר פרופסור הכהן כי יש סימני תקוה בפסק הדין הזה, בהשוואה לפסק דין המדוכא.
״מלא זמן לא קראתי פסק דין עם כל כך הרבה מלל שמכסה העדר טיעון, אנחנו המשפטנים נוהגים לומר שאם הטיעון חלש - תרים את הקול, כך גם פסק הדין שפרסם שהיה עמוס במלל, אני ישבתי שעות על גבי שעות לקרוא את פסק הדין - לתוך הלילה, פסק הדין הזה הוא 743 עמודים, בכדי שבן אדם יתעמק ויבין אותו עד הסוף הוא צריך להקדיש כמה ימים מהחיים שלו, פסק הדין הזה מאוד דכדך אותי, ראיתי בו מלא יוהרה ומלא רצון להעביר מסר חד, ובתחושה שלי - בפסק הדין הזה הם רצו לתת סוג של נוק-אאוט לרפורמה, ותהייה בעיה מאוד קשה להעביר כל תיקון חוקתי ללא הסכמה מצד האופוזיציה".
"והנקודות אור כמו שהתחלתי לומר, המהלכים שעשתה איילת שקד בעבר, הם היו טובים, בית משפט היה מאוד הומגני, והם היו שכפולים של הגישה של אהרון ברק, ופתאום יש לנו שבעה שופטים שאני מתקשה לקרוא להם שמרניים, ומגיעים עם פסק אחר בפסק דין כל כך עקרוני - מה שמערר את הלגיטימיות של פסק הדין, כי עם מיעוט כזה שעכשיו הוא בעצם הרוב של בית משפט העליון, נוצרת פה אפשרות להגיב לשינוי דווקא מפנים וגם העצה של סולברג הייתה בדיוק כזו, הוא יוצא נגד עילת הסבירות כמו שבית המשפט פירש אותו".
לדבריו "בית המשפט צריך להפריד בין הסמכויות של הכנסת לבין בית משפט. בית משפט לא יכול להתערב בהחלטות של כנסת וכנסת לא יכולים להתערב בהחלטות של בית המשפט ואז בית המשפט כן יכול לעשות זאת בעצמו".
"והתקווה שלי היא בבית המשפט העליון שמובל ע״י סולברג שהוא ישנה את התוכנית"
"עוד אופציה אפשרית היא להעביר שוב את התיקון החוקתי בעניין הסבירות ואז לעשות לו שינוי שהוא אפילו רצוי ולבוא ולומר שבית המשפט יתערב רק במקרים של חוסר סבירות יסודיות ומוחלטת , וכיום שבית המשפט העליון הוא שמרני הוא לא יפסול זאת".
אם אנחנו מסתכלים על המשך הרפורמה, לאן לדעתך הדברים הולכים?
"אנחנו צריכים להבין שכל ניסיון לשנות את הוועדה לבחירת שופטים לא יצלח, אלא אם כן הוא יהיה בהסכמה".
לדעתך, לאחר הפסיקה הזאת בג"ץ מחוזק יותר?
"בוודאי, כשהוקמה הממשלה לפני שנה, ומיד לאחר מכן התחילה הרפורמה - שנה בדיוק לאחר כך בית המשפט פוסל את הרפורמה. ובשורה התחתונה כשיריב לוין רצה להחליש את כוחו של בית המשפט הוא בא לקלל ויצא מברך".