מיוחד ב"כיכר השבת": פרקים מספרו של הרב יעקב עדס

ב. במדרש רבה בסוף פרשת תולדות מספרים חז"ל שבשעה שנחרב בית המקדש רצו הגויים שהראשון שיכנס לגנוב מבית המקדש יהיה יהודי [כנראה כדי להשפיל יותר את היהודים] ויהודי בשם יוסף משיתא לקח על עצמו תפקיד זה ונכנס לבית המקדש והוציא משם מנורה בקשו ממנו הגוים להיכנס פעם נוספת ולהוציא חפץ אחר ולא הסכים וכך אמר לא די שהכעסתי את בוראי פעם אחת שאכעיסנו פעם נוספת ניסו הגויים לפתותו בכסף רב ובתפקיד חשוב ובאיומים ליסורים ולמיתה ובשום אופן לא הסכים וסופו של דבר היה שהרגוהו במיתה קשה שניסרוהו במסור שמנסר קרשים ומת ובשעה שנסרוהו היה צועק אבל לא על היסורים צעק אלא צעק אוי לי שהכעסתי את בוראי אוי לי שהכעסתי את בוראי

ג. נשאלת השאלה מהיכן לקח אותו יהודי כח למהפכה כזו ברגע שהרי ברגע הקודם הסכים להיכנס לבית המקדש ולגנוב הגם שהיה זה מעשה גרוע מאוד בשעה כזו קשה לעם ישראל שעת החורבן שביהמ"ק נחרב ורבים נהרגו ורבים נשבו רבים נפצעו רבים רעבו ורבים סבלו ובשעה כזו לבגוד ולהיכנס למקום המקודש לעם ישראל ולגנוב וברגע אחר כך נתהפך והגיע למדריגה הגבוהה ביותר של ליהרג על קידוש השם ועוד שבשעה של מיתה לא צעק על הריגתו אלא על שהכעיס את בוראו

להתבונן בטוב הגנוז

ד. והתשובה לזה היא שבכל יהודי קיימת נשמה קדושה שרצונה הבלעדי הוא לעשות רצון השם יתברך בכל הכוחות אלא שיש הרבה שכבות לנשמה ולפעמים יש שכבות שרצונם אחר ולפעמים השכבות האחרות הם שמפעילים את מעשי האדם ובפרט אם הושפעו שכבות אלו מסביבה שנוהגת שלא בדרך עבודת השם יתברך ולכן אף יהודי זה שנכשל בכניסה לגנוב מבית המקדש מכל מקום יכל ברגע אחד לעשות מהפכה כזו מפני שבאמיתות נשמתו היה נשמה קדושה מאוד שרצונה לעבוד את השם יתברך בכל מחיר

ה. ועבודתו של כל יהודי הוא לפעול בעצמו שהחלק הקדוש הזה שבתוכו הוא זה שיפעיל את מעשיו וכל הנהגותיו כדי שילך תמיד בדרך עבודת השם

ו. והנה כמה דרכים יש לאדם איך לפעול דבר זה ומהדרכים העיקריים לזה הוא על ידי שני דברים האחד על ידי שידע האדם את גודל הטוב אשר גנוז בתוכו והכח הגדול שיש בתוכו להגיע למדריגות גבוהות בעבודת השם יתברך והשני על ידי שידע האדם את הפעולות הגדולות שנפעלות מכח כל מעשה או דיבור או כוונה או מחשבה או רצון שלו לצד הטוב

ז. וצריך כל יהודי לידע שהדבר ברור שאם היה מודע לשני כוחות הגדולים הנזכרים עד סופם אין ספק שעל ידי ידיעה זו בלבד כבר היה מקבל כח אדיר לעמוד בכל הנסיונות ולעבוד את בוראו בכל כוחו יומם ולילה ויתכן שלא היה שייך בכלל ענין של מכשול בעולם אלא שבדרך כלל אין ביכלתנו לידע כוחות הנ"ל עד סופם ומכל מקום כמה שידע האדם יותר מכוחות אלו וחוזקם ממילא יתווסף לו רצון וכח לעבודת בוראו ולקמן בפרקים הבאים בעזהשי"ת יבואר מענין שני כוחות הנזכרים

ענף ב

א. נתבאר לעיל בענף קודם שאצל כל יהודי ללא יוצא מן הכלל אפילו הגרוע ביותר בשכבה היותר עמוקה של נשמתו זה נשמה קדושה וטהורה שכל שאיפת נשמה זו הוא לעבוד את השם יתברך בכל נפש והרצונות הלא טובים הם משכבות יותר חיצוניות

ב. ובאמת שהענין הוא יותר עמוק מזה והוא שהנשמה עצמה של יהודי כולה הוא אור רוחני שבא מהשם יתברך כמבואר לקמן בפרק ב´ ואור זה הוא כולו טוב ויש לאור זה קדושה עצומה שאי אפשר כלל לתארה וכמה שיחשוב אדם את עצמו קרוב להשם יתברך ובעל מעלות עליונות של חיבור להשם יתברך עדיין זה כאין וכאפס מהקירבה העצומה שיש לנשמה להשם יתברך והקדושה הנוראה שיש לנשמה וזה קיים בכל יהודי ללא יוצא מן הכלל וכל הרצונות הלא טובים הם לא מכח הנשמה עצמה אלא שהקדוש ברוך הוא נותן לנשמה שני מלוים שהם היצר הטוב והיצר הרע ולא כמו שיש טועים לחשוב שהיצר הטוב והיצר הרע הם שני חצאים של הנשמה שזה אינו כך אלא שניהם מחוץ לנשמה והנשמה עצמה היא הרבה יותר קדושה לא רק מהיצר הרע אלא אפילו יותר קדושה בהרבה מהיצר הטוב

ג. והסיבה שהיצר הרע מפתה את האדם כתב המהרח"ו ז"ל בשם האר"י ז"ל שהוא מפני שלכל יהודי שמור בשמים שפע רוחני שבו תלוי הרבה מהצלחת האדם בעולם הזה ובעולם הבא וכוחות הרע רוצים לגנוב משפע זה והצורה שבא יכולים לקבל כח לגנוב הוא שאם מכשילים את האדם בעשיית עבירות או עוצרים אותו מעשיית מצוות עלולים לקבל כח לגנוב מהשפע של האדם ואם הם מצליחים לגנוב לאדם מהשפע הוא הפסד גדול ועצום לאדם גם בעולם הזה וגם בעולם הבא

ד. ומפרש האר"י ז"ל שלכן אותיות המילה שפע ואותיות המילה פשע הם אותם אותיות רק בשינוי הסדר מפני שכל מטרתו של היצר הרע להכשיל את האדם הוא כדי לשנות את הסדר של השפע שבמקום להגיע לאדם יגיע לכוחות הרע

ה. אלא שאם יבוא היצר הרע לאדם ויאמר לו שרוצה להכשילו בדברים לא טובים וינמק היצר הרע שרוצה כך כדי לגנוב לאדם מהשפע אין בעולם מי שישמע לו ולכן משקר היצר הרע את האדם כאילו מטרתו היא להביא לו הנאות אבל באמת אין זה מטרת היצר הרע אלא רק כדי ליקח את השפע לאדם וזה נזק עצום לאדם גם בעולם הזה וגם בעולם הבא

גם כשהיצר הרע מנצח, הנשמה עדיין קדושה

ו. ונמצא שהאדם שהולך אחרי יצרו הרע נשמתו עדיין נשארת קדושה וטהורה ורק שהיא שבויה בידי כוחות הרע ועובדת עבור האויב וכשמבין האדם את זה בעומק שכלו מקבל כח עצום לעשות מהפכה עצומה לצד הטוב ברגע אחד וזהו מה שהיה אצל יוסף משיתא הנ"ל בענף א´ וכיון שהנשמה עצמה קדושתה עצומה כמבואר לעיל לכן אפילו אם שקע האדם כבר ברע בצורה נוראה ואיומה עדיין יכול להתהפך ולהגיע במהירות למדריגות עצומות של קירבת השם והתמכרות עצומה ללימוד התורה ולעבודת השם יתברך וזה נכון בכל יהודי אפילו הגרוע ביותר

ז. ומשל למה הדבר דומה למלחמה שהיתה בין שני ארצות ארץ א´ וארץ ב´ וארץ א´ מנצחים מפני שיש להם מדען שעושה פצצות מוצלחות כל שבוע מסוג חדש יותר טוב מהקודם ואין לארץ ב´ איך להתגונן מזה מה עשו הלכו בלילה כשמדען יושן במחבוא ששם מכין הפצצות וגנבוהו לארצם ושמו אותו במחבוא דומה ומשקרים אותו שהוא עדיין בארצו והוא מאמין להם וממשיך לעשות פצצות אבל במקום שיהרגו בזה את השונאים שלו הורגים בזה את בני ארצו הידידים שלו ואם יודע לאותו מדען סוד הענין מיד יפסיק לעשות פצצות וישתדל בכל כוחו לחזור לארצו ולעזור להם וזהו ממש הענין אצל האדם שאם הרשיע הרי הוא שבוי בידי יצרו הרע וצריך מהר לברוח מן השבי ולחזור לפעול לכיוון הנכון

ח. והנה אף שנתבאר שהנשמה עצמה לעולם נשארת קדושה וכל הרצונות הרעים באים מהיצר הרע שאינו חלק מהנשמה אלא שונא של הנשמה מכל מקום אם מצליח היצר הרע לקחת את הנשמה בשבי דהיינו להכשיל את האדם בעבירות או לעצור אותו מלעשות מצוות יש מזה לנשמה עצמה נזקים עצומים מאוד מאוד ואי אפשר כלל לתאר את הנזק העצום שנעשה מזה לנשמה אך מכל מקום היא נשארת בטהרתה

ט. ובמש"כ שהיצר הרע ואפילו היצר הטוב אינם ח"ו הנשמה עצמה שהנשמה עצמה היא נקיה מכל רע וגם יותר קדושה בהרבה אפילו מהיצר הטוב יבואר מש"כ בחז"ל שהיצר הרע בא לאדם בזמן מוקדם ואילו היצר הטוב מגיע לאדם רק בזמן כניסתו למצוות בגיל י"ג ולכאורה צ"ע דאטו ילד לפני גיל בר מצוה כולו רע ואין בו צד טוב וביותר דבמציאות רואים שאדרבה בהרבה מאוד מקרים בגיל היותר צעיר הם צדיקים באופן מיוחד [וגם בביאור הגר"א לזוהר כתוב שבי"ג שנים ראשונים יש בחינות שאחוזים בשנים אלו בספירות יותר עליונות מבשנים המאוחרות] אמנם לפי הנ"ל הדבר מבואר היטב שהרי החלק היותר קדוש ומעולה באדם הוא הנשמה עצמה ולכן אף שאין לילד עדיין יצר הטוב ויש רק יצר הרע מכל מקום הרי יש לו את הנשמה שהיא קדושה מאוד ואדרבה היצר הרע בגיל הקטן הוא יותר חלש ולכן יש כח לנשמה לנצח אותו אפילו בלא סיוע של היצר הטוב אבל בגיל היותר מבוגר שאז עלול להתחזק היצר הרע מכמה סיבות לכן לא משאירים מהשמים את המלחמה שיהיה רק בין הנשמה ליצר הרע אלא מביאים לסיוע לנשמה את היצר הטוב ואכמ"ל יותר

י. ולפרש דבר זה היטב מהו ענין הנשמה ומהו ענין המלוים ואיך כח השפעת המלוים עליה ומה הנזקים שנעשים לנשמה אם ח"ו נכנעת הנשמה ליצר הרע הוא ענין ארוך מאוד ואכמ"ל בזה ורק יש להביא בזה כאן כמה מראי מקומות עיין בעץ חיים שער כ"ו פרק א´ סוף דף י"ד ותחילת דף ט"ו ובנהר שלום מהרש"ש ז"ל בהקדמת ברכת מלביש ערומים והנותן ליעף כח דף כ"ב סוף טור ד´ ודף כ"ג ריש טור א´ ובביאור הגר"א ז"ל לזוהר בפרשת פקודי בהיכלות דף רמ"ז ע"א ובדה"ס דף כ´ טור ג´ ובמש"כ בביאור לביאור הגר"א שם ועוד בביאור הגר"א לספרא דצניעותא דף כ"ו סוף טור ב´ וטור ג´ ודף כ"ט טור א´ וב´ ואכמ"ל בזה