לא אוכלים בשר: מקורות חילופיים לחלבון וברזל

אך ישנם רבים המאמינים כי מחסור בצריכת בשר, מובילה לנזקים בריאותיים משמעותיים. אך האמת היא שלא רק שאין נזקים בריאותיים, צריכת חלבונים וסידן ממקורות צמחיים, טובים ובריאים יותר . כמובן שצריך לנווט את הצריכה בכדי שנקבל גם סידן וגם חלבונים בהתאמה.

סידן: טחינה כתחליף למוצרי חלב

בירקות ופירות, בכלל בדגנים מלאים כמו שקדים ואגוזים, יש סידן רב. אם אוכלים מהם כל יום זה מספיק בכדי להחלף את מקורות הסידן מן החי.

האמת שאנו נוטים לחשוב שאנחנו אוכלים בריא, בזמן שאנו שותים כוס חלב או משלבים קוטג' בארוחה. אך האמת שמקורות סידן מן הצומח עדיפים עשרות מונים ממוצרי החלב.

בכוס חלב למשל יש אותה כמות סידן הקיימת בחצי כוס שקדים (150) מ"ג. וטחינה נותת את כל צריכת הסידן היומי.

משרד הבריאות ממליץ על 1200 מ"ג סידן ליום, אך יש לומר כי אנשי מקצוע ממליצים לצרוך מעט פחות. קטניות כהות, ירקות וכמובן אגוזים ושקדים מומלצים על ידי דייאטנים מאוניברסטית הרוורד כתחליף למוצרי החלב.

מקרות צמחיים לחלבון

עוד קביעה מופרכת השוררת משום מה בציבור, היא שחלבון יש לצרוך מן החי. האמונה האמיתית יש לומר שדגים הם מקור טוב לחלבון היא נכונה, אך דגים הם לא המקור היחיד.

ראשית, חשוב לדעת שעודף חלבון לא רק שאינו מועיל לבריאות אלא אף מעלה את הסיכוי למחלות בכליות. לכן חשוב לדעת (כמו גם בסידן) את הכמות המומלצת. משרד הבריאות ממליץ כיום לצרוך 0.8 גרם חלבון לכל ק"ג משקל גוף לאחר שכמות שהומלצה בעבר (1 גרם לכל ק"ג) התגלתה כגבוה מידי ומזיקה.

הטענה שמי שמסתפק בתזונה צמחית לא יכול לקבל את חומצות האמינו החיוניות, הנמצאות במוצרי החלב גם היא אינה נכונה. אם נשלב בארוחות ירקות, פירות, אגוזים וזרעים (כמו שומשום) נוכל לקבל חלבון מלא ובריא.

והכי חשוב, ארוחה הכוללת את כל המרכיבים האמורים, אינה צריכה לכלול גם חלבונים.