בכל מצב בו עומד האדם בפני אחריות לבחירתו, הוא עשוי להעביר את האחריות לגורם חיצוני אחר או לכוחות שאינם בשליטתו, ובכך להימנע מההתמודדות עם קבלתה של האחריות ותחושתה של הבדידות הקיומית.
ישנם אנשים שלאחר שנים שבהם ניסו ככל יכולתם לשפר את נישואיהם ללא הצלחה, מדברים על כך שהם לא באמת בחרו את בני זוגם – "זה היה שידוך, ולנו לא היה חלק בזה כלל", לרובם המכריע קשה להסביר את העובדה שעדיין בחרו בניסיונות לשיקום המערכת ולא ברחו ממנה ברגע הראשון שהרגישו חופשיים לעשות כן. בחלק הראשון הבאנו מספר אפשרויות שיש לקחתם בחשבון כאשר אנו מנסים לענות על השאלה "מדוע בחרנו בו/בה לנישואין?". לפניכם עוד שתי אפשרויות שכדאי לכם לחשוב עליהן.
הפכים משלימים
מרכיב נוסף ב- תיאוריית הדימוי הלא מודע הוא ה-הפכים המשלימים. לא פעם אנו רואים אדם המכונס בתוך עצמו שרגיל להדחיק את רגשותיו ואינו מבטאם, בוחר להינשא עם מי שאין לה שום בעיה להחצין את רגשותיה. אנו תוהים על פשר ההתאמה, ומרכיב ההפכים המשלימים נותן הסבר לשיקולי בחירתו.
שוב נחזור לתקופת ילדותינו. באותה תקופה יתכן שלמדנו (בלי שמישהו בהכרח יכווןללמדנו), שעל מנת להיות ראויים לקבל ביטחון ואהבה אנחנו צריכים להתנהג בצורה שמצפים מאיתנו. לדוגמא: ילד נופל מכיסא ובוכה. האבא רואה שהנפילה לא הייתה רצינית ושאין סיבה אמיתית לבכות, הוא עלול לכעוס עליו ולומר לו: "תפסיק לבכות כמו תינוק, לא קרה לך כלום, אל תעשה עניין מכל דבר". במידה שהאבא באופן קבוע במקום לקבל את הבכי והכאב של הילד, הוא יזלזל ברגשותיו ויחנך אותו להיות "גבר". הילד יבין שלבטא רגש או לבכות, זה משהו לא ראוי בעיני האבא וסמל לחוסר בגרות וחוזק, התוצאה היא, שהוא עשוי להפסיק עם הזמן לבטא את רגשותיו וירגיש חסום מבחינה רגשית.
כשאנחנו חסומים מבחינה רגשית אנחנו חווים קושי לא מבוטל בחיינו, ובמיוחד בכל הקשור ליחסינו עם אנשים אחרים. כאשר הילד הזה יגדל ויעמוד לפני בחירת המיועדת לו, הוא עשוי לבחור דווקא במי שמבטאת רגשות בנקל ואף בוכה בקלות מכל דבר. ישנה גם ציפייה לא מודעת שהיא תהיה לו לעזר, בכך שתוציא מנבכי נשמתו את אותם רגשות שהדחיק.
בעצם אנו בוחרים לנישואינו את מי שנתפס על ידינו כיכול להחזיר לנו את שלמותנו הטבעית קודם שנפצעה. בתחילת הקשר נרגיש תחושת שלמות על ידי ההתחברות להפכים, אך מהר מאוד אנו עשויים לגלות שמה שהיה נוח מאוד בהתחלה יהפוך למוקד הוויכוחים והקונפליקטים בנישואינו. בסופו של דבר, קשה לחיות עם אדם שמתנהל כל כך שונה מאיך שהורגלנו להתנהג. במיוחד כאשר אנחנו מצד אחד זקוקים למגע עם אותן תכונות הפוכות, אך מצד שני הן אלו שגרמו לנו פעם לכאב ותסכול רב.
מודל הורי
כל איש חינוך מתחיל יודע שדוגמא אישית היא מרכיב מרכזי בהטעמת הערכים בילדינו. ילדים שומעים מהוריהם מה אסור ומה מותר, כיצד ראוי להתנהג ומה לא מוסרי או לא יאה לסגנון המשפחה. אך ילדים לומדים בעיקר מהמסרים הלא מילוליים ו/או הלא ישירים. לדוגמא: האב שאמר לבנו מאות פעמים שצריך לכבד את הזולת, אך הילד רואה שכאשר משהו לא הולך כצפוי האבא מתנהג כלפי אחרים בחוסר כבוד. המסר שעבר והוטמע בילד הוא: כשמישהו מפריע לך בחיים תזיז אותו מהדרך בכל מחיר.
ילדים לומדים גם ממודל הנישואין של הוריהם כפי שהילד רואה ותופס אותם. ישנם ילדים שבשיקולי הבחירה ירצו לחקות את המודל המוכר להם מההורים, ואחרים יבחרו באימוץ מודל נגדי. אלו וגם אלו מוכוונים על ידי מודל ההורי.
אנשים הבוחרים את בני זוגם מתוך חיקוי של מודל הוריהם, עושים זאת למרות שחוו דפוסים לא נעימים ביחסי ההורים. הם מודעים לכך, שהחיים בצורה הזאת אינם נוחים ומסבים כאב לא קטן, אך הבחירה תיעשה תואמת מאחר שלהיות במצב ידוע ומוכר, פחות מאיים מלאמץ דפוס חיים חדש וזר.
אלו הבוחרים את בני זוגם מתוך התנגדות למודל הוריהם, ישתדלו מאוד שאת ביתם יבנו באימוץ דפוסי התנהגות המנוגדים לדפוסי ההתנהגות של ההורים. הבעיות עשויות להתחיל באותם מקרים שאימוץ דפוסי ההתנהגות המנוגדות, נעשה בצורה חיצונית ובהקרבת מחירים רגשיים ואחרים לצורך הניגוד בכל מחיר. לדוגמא: דפוס התנהגות של מודל הורי שבו האבא והאימא נאבקים סביב קמצנותו של האבא, עשוי להביא את הילד לאמץ סגנון חיים אדיב ונדיב. כאשר הנדיבות באה כתגובת נגד למודל ההורי אנו עשויים להיאבק על מנת ליישמה גם אם התנאים הריאליים אינם קלים, מהר מאוד היא עלולה ליהפך לפזרנות וחוסר שיקול דעת, ובעקבות כך עשויים בני הזוג לריב סביב תחושת חוסר הביטחון שנוצרה בבית.
כל דרך שיבחר הילד כתוצאה ממודל הנישואין של הוריו, באם היא אינה מודעת ואינה עולה לבחינה משותפת בנישואין, עלולה להביא לידי קשיים ומשברים בין בני הזוג.
אחת המטרות החשובות בתחילת תהליך זוגי היא, התחברות של כל אחד מבני הזוג לנקודת הבחירה שלו באחר, או לכל הפחות להגיע להבנה שאיננו נגררים לנישואין עם אדם מסוים, אנו בוחרים אותו באופן מודע ובעיקר על פי שיקולים לא מודעים.
לעתים אחד האתגרים הגדולים בתחילתו של תהליך הוא, לעמוד על האופנים בהם האדם נמנע מאחריותו לבחירה, ולעזור לו לקבל אחריות על בחירתו.
הרב שלום אביחי כהן , בעל תואר שני בפסיכולוגיה , מטפל זוגי ומשפחתי בכיר , פסיכותרפיסט ומדריך מטפלים . יו " ר איגוד חברי י . נ . ר ומרצה במכללה ללימודי נישואין ומשפחה .
שאלות , הערות והארות ניתן לשלוח במייל : avichai@ksharim.org.il