ידוע מה שכתב רבינו האר"י זצוק"ל ויישב את דברי זוהר שסתר את עצמו ב 2 מקומות, וכ' שביוה"כ נחתם על האדם גזר דינו אמנם זה חותם הפנימי, אבל החותם החיצוני נחתם רק ביום הושענא רבה ולכן יש באפשרות האדם לחזור בתשובה עד יום הושענא רבה.
והחותם החיצוני נחתם דווקא בחצות הלילה של הושענה רבה. ולכן מנהג ישראל להשאר ער בלילה זה ולעשות התיקון כפי שכתוב בספה"ק. אבל גילה לנו האר"י ז"ל שהחותם לא נמסר לשליחים לקיימו רק עד שמיני עצרת. ועד אז עוד יש שהות לחזור בתשובה ולתקן את מעשיו.
הסביר הרב פינקוס זצ"ל שיום הושענא רבה הוא יום ההרכבה. כלומר עד עכשיו בראנו יצרנו ובנינו מערכות שלימות בתבנית האדם השלם כפי רצונו של הי"ת. בראש השנה המלכנו את הקב"ה עלינו ועל בנינו ושיעבדנו לו את כל רצוננו ותאוותינו, וגם היתה הכרה כלשהיא בעצם סמכותו לשפוט אותנו ולכן באותו יום נפתחים ג' ספרים וכו' כידוע. בעשרת ימי תשובה ביחד עם מלכות ה' זכינו להבין עד כמה לא נהגנו כשורה בעבודת ה' שלנו וע"כ מתוך בושה על אי הכרת הטוב לה' פשפשנו במעשינו והחלנו בתשובה מתוך יראה ופחד להי"ת. ביום הכיפורים ע"י הצום והעינויים נדמינו למלאכים שכל רצונם הוא לעשות רצונו וזכינו ע"י תשובה מיראה לכפרה וטהרה, הן מעצם המרידה בהי"ת והן מעצם הכתם של העבירה עצמה שנגרם ע"י עשייתה.
בחג הסוכות התחלנו בשלב התשובה מאהבה להי"ת, התחברנו להי"ת ע"י מצות סוכה שהיא מהנדירות שמקיימים אותה בכל הגוף, כל כולנו נכנסנו להיות בחדר ייחוד עם קוב"ה ולהרבות באהבה, נצטווינו לשמוח בחג זה יותר משאר המועדים להגביר את התשובה מאהבה וכן במצוות ד' המינים.
בנינו את עמוד השדרה שלנו המקשר בין המוח ושאר האברים ע"י נטילת הלולב,
טהרנו את ליבנו לעבודתו יתברך בנטילת האתרוג.
ייחדנו את עינינו להסתכל בדברים הראויים ע"י מצוות הדס.
ולדבר בדברים של קדושה ע"י מצוות ערבה.
בכל יום מימי הסוכה אירחנו את שבעת האושפיזין ובכל יום אחד מהם ניצב בראש החבורה הקדושה.
זכינו במהלך ימי התשובה באהבה האלו להידבק במידת כל אחד ואחד מהם, אברהם אבינו במידת החסד, יצחק במידת הגבורה, וכן על זה הדרך.
אחרי כל הבניה של כל הפרטים הקטנים שמהם מורכב האדם השלם הגיע הזמן להרכיב את הכל לעשותו כדבר אחד וכחפצא חדא של האדם שזוכה להתקרב לבוראו ע"י הקירוב הגדול של תשובה מאהבה. בהושענה רבה ,יומא דדוד המלך שמהלך הוא היחיד שיש בכוחו האפשרות לאחד את הכל להרכיב ולהשלים את הפאזל כדי שיהיה מעשי כל מה שבנינו במשך ה 52 ימים שעברו החל מחודש אלול, וכך נזכה לפתקא טבא ונחתם בחותם החיצוני לטובה ולברכה, זו העצה זו הדרך!
תכלית ההרכבה נראה לי שנעשית ב ז' הקפות שמקיפים את הספר תורה עם הד' מינים, וכמ"ש שהתיקון נעשה ע"י ג' בחינות והם ר"ת אד"ם, א. האדם עצמו שמסתובב סביב הס"ת. ב. ד' דיבור- ע"י אמירת ההושענות. ג. מ'עשה ע"י נטילת ה ד' מינים. וזה תכלית הכוונה האמורה בהקפות של הושענא רבה.
שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך כי עזה כמות אהבה" ( שה"ש ח) מובא בסה"ק בית אברהם: חותם על לבך - זהו יוה"כ ( החותם הפנימי). שבו נעשה החתימה ע"י התפילות. כחותם על זרועך זהו הושענא רבה (החותם החיצוני שוב נעשה החותם ע"י המצוות המעשיות שעשינו בסוכות דהיינו סוכה, ד' מינים וערבה. אמנם מוסיף הנתיבות שלום ביום זה עלינו לעורר חתימה טובה עלינו בקבלת אמיתית של שינוי דפוס התנהגותו ומלה"ד לאחד שכותב דברים שמחייבים אותו לעשות מעשה ( כגון הסכם, או צ'ק)
עדיין אין בכתיבה התחייבות מליאה עד שהוא חותם על גוף הדברים. כך אנו במשך כל ימי אלול ועשי"ת וחג הסוכות חישבנו דרכינו איך אנו משנים את הגישה שלנו לעבודת הי"ת , אמנם ביום זה של הו"ר מוטלת עלינו החובה לחתום על חשיבתנו ולתת לה משנה תוקף שנמלא חובתינו בשלימות.
עי"ז נעורר את החותם החיצון שלמעלה כדי שיחתם גזר דיננו לחטו"ל! פתקא טבא!