ראש הממשלה, כולם יודעים, לא חותר, לפחות במתכונת הנוכחית, לשלום כן עם הערבים. [מטעמים מובנים, כמובן]. אז נכון, הוא ינפיק מידי שני וחמישי מעל כל פורום רענן הצהרות דרמטיות בהקשר להסדרים עתידיים בגבולות, ושאר ירקות, אך כולם יודעים שמדובר בחזיון להטוטים והצהרות-סרק שאין בינן לבין המציאות מאומה. אלא, שכללי המשחק הדיפלומטיים, אוסרים להיות בוטה. במסגרתם, אסור לחשוף את האמת בפרצוף. יש להעמיד פני שוחר-שלום, ולהמשיך, כמו תמיד לזרוק את הכדור, ממגרש זה למשנהו. לעשות תנועות גוף דינמיות, כאלו שימחישו שהנה הנה, עוד רגע קט, תבוא יונת השלום עלינו..
וטוב שכך. למען השלום המלאכותי, או ליתר דיוק: למען היוותרות המצב על אש נמוכה וכדי שלא יתלבה ויהפוך לתבערת ענק שתהפוך את מזרח התיכון לפצצת-זמן מתקתקת, יש לשמור על הגחלים עמומות, לנסות ליצור מצג של שלום, בשביל הרוגע המדומה הזה. יהושע בן נון לימד אותנו, כי יש לשמור תמיד על גזרה שקטה, לפעמים גם תוך תכסיסים נכלוליים. הם חלק מכללי המשחק.
"וְעַבְדִּי כָלֵב, עֵקֶב הָיְתָה רוּחַ אַחֶרֶת עִמּוֹ וַיְמַלֵּא אַחֲרָי..." [במדבר יד, כד]. רש"י: שתי רוחות אחת בפה ואחת בלב, למרגלים אמר, אני עמכם בעצה, ובלבו היה לומר האמת ועל ידי כן היה בו כח להשתיקם, כמו שנאמר (לעיל יג ל) ויהס כלב, שהיו סבורים שיאמר כמותם, זהו שנאמר בספר (יהושע יד ז) ואשיב אותו דבר כאשר עם לבבי, ולא כאשר עם פי.
יהושע בן נון וכלב בן יפונה מעמידים פני רעים אהובים, כאילו עם אחיהם ה"מרגלים" באותו הסלע, בעצה הרעה, אלא שזהו שלא. בסוף מתברר שכל מה שהחרישו עד כרגע היה כ´מס שפתיים´, שבבא היום ישתמשו בו לצורך הסות הוצאת הדיבה של המרגלים, ומזעור הנזק שיחוללו בקרב העם. האם אין כאן נכלוליות והעמדת-פנים זרה? ישאל השואל. האם זה לא סותר את הערך הנודע ביהדות כי המטרה, קדושה ככל שתהיה, אינה מקדשת את האמצעים המובילים אליה?!
הגליון השבוע מוקדש לזכרו ולעילוי נשמתו של איש דגול, נגיד ושוע, על חוף ימים ישכון, פרס ידו לכל נזקק וער לשוועת דלים, הקים קרן התרופות לרווחת חולי ישראל ועוד רבות,
מר סמי עופר [הרשקוביץ] ז"ל.
בן יוסף ז"ל
יהי זכרו ברוך!
יש לומר, שדין השלום שונה. בארגז הכלים של השלום, בין איש לאשתו, בין האיש לרעהו, יש מגוון רב ביותר של פריבילגיות הלכתיות שעומדות על הפרק, בכללם גם אופציה של העמדת-פנים בלתי זכות ונקיות.
לשם השלום יש לפעמים להשתמש בתכסיסים כעורים כמין אלו. כן, תתפלאו לשמוע, יש להתנהג בשום-שכל כדי לשמור על השלווה והחיים התקינים בחברה גם במחיר של התמוססות מזערית של ערכים אחרים. השלום הינו ערך עליון. [ראה עוד בתלמוד סוכה נג. בקשר לשלום בין איש לרעייתו].
ל"יפי-נפש" לא שומרים פינה חמה בלב, מדברים עימם בשפתם – שפת האגרסיביות והחמקנות העקבית. כי נקיות אין..
עוד אפשר: אלו היו להוטים בהשחרת פני הארץ. כאילו רק שחור יש שם, גיהנום עלי אדמות. במסגרת המצגת הזו הם פורטים על מיתרי הלב היהודי, עד נמס. המחזות, לדידם, היו קורעי לב. אֶפֶס כִּי עַז הָעָם הַיֹּשֵׁב בָּאָרֶץ וְהֶעָרִים בְּצֻרוֹת גְּדֹלֹת מְאֹד וְגַם יְלִדֵי הָעֲנָק רָאִינוּ שָׁם. [במדבר יג, כח] העם התמים, כמה טבעי, נשבה בקסמו של תסריט העוועים הזה וגועה בבכייה מרה. כיוון שאלו עיוותו את שראו, הקצינו והחריפו, כאשר בליבם ידעו ודאי שזה לא כזה איי איי איי, והחוסר אובייקטיביות ונקיות הדיווח היה זועק לשמים, איתם ועם שכמותם יש לנהוג באמת מידה זהה: לעגל פינות ואף יותר. ל"יפי-נפש" לא שומרים פינה חמה בלב, מדברים עימם בשפתם – שפת האגרסיביות והחמקנות העקבית. כי נקיות וזכות הלב אין.