עיתון ה'וול סטריט ג'ורנל' קובל בכתבת מערכת מהימים האחרונים על התחושה בציבור ובתקשורת כאילו ישראל מפסידה את המלחמה שלה בעזה. לא כך המצב, אומר העיתון.
בכתבה הנושאת את הכותרת "ההתקדמות הבלתי מסופרת של ישראל בעזה" כותבים העורכים כי "ישראל מנצחת את עזה, אבל צריך עוד זמן".
העורכים קובלים על ה"תבוסתנות" של עיתוני העולם: "אולי פספסתם את זה בתוך התבוסתנות התקשורתית, אבל ישראל מנצחת את המלחמה שלה בעזה. האבדות של חמאס גוברות, והתמיכה במאמץ המלחמתי הישראלי נמשכה ברחבי העולם זמן רב מכפי שציפה חמאס", אומר ה'וול סטריט'.
העורכים מתארים את שדה הקרב העיקרי שנותר - חאן יונס, כמעוז האחרון של חמאס שבדרך ליפול גם הוא. "המלחמה רחוקה מלהסתיים, אבל המעוז חאן יונס הדרומי של חמאס נופל. אזרחים זרמו החוצה וכוחותיו הנותרים של חמאס במערב העיר מוקפים. הם עומדים בפני התקדמות ישראלית מכל הצדדים, וישראל נלחמת כעת מתחת לפני הקרקע בכוח", מתארים הכותבים את הלחימה בדרום עזה.
לדברי ה'וול סטריט' המלחמה שמנהל צה"ל בעזה קשה פי כמה מזו שניהלו כוחות צבא ארצות הברית במוסול שבעיראק, ש"היה קרב אחד בעיר אחת נגד 3 עד 5 אלף חמושים עם הגנות מוגבלות. ישראל נלחמת בקרבות מרובים בשבע ערים נגד 30,000 חמושים עם ערים תת-קרקעיות בדרגה צבאית שנבנו מתחת לשטחים אזרחיים", מצוטט ג'ון ספנסר, ראש תחום לימודי לוחמה עירונית במכון המלחמה המודרני של ווסט פוינט (בית ספר לקצינים ואקדמיה צבאית של ארה"ב י.ג).
"ישראל זקוקה לזמן כדי להשיג ניצחון", אומר ה'וול סטריט'. וחמאס סומך על מדינות המערב כדי שייקחו לישראל את הזמן באמצעות שימוש במגנים אנושיים, נכתב עוד.
"מלחמת עזה ב-2009 הופסקה לאחר שלושה שבועות, מלחמת 2014 לאחר שישה שבועות. "אסטרטגיית CNN" של שימוש במגנים אנושיים כדי להשיג אהדה תקשורתית עבדה בכל פעם עבור חמאס", מתארים בעיתון את ה"התקרבנות" החמאסית באמצעות תקשורת השמאל בארצות הברית.
העיתון מציין גם את העובדה שלמרות שעברו ארבעה חודשים מתחילת המלחמה, גם ארצות הברית וגם אירופה מסרבות לקרוא להפסקת אש. הטראומה של השבעה באוקטובר עשתה את שלה, מתואר.
ומהו הניצחון הישראלי הנוכחי בעזה? ובכן: "ישראל אומרת שהיא חיסלה או עצרה כ-20,000 מתוך 30,000 אנשי חמאס ופירקה 17 מתוך 24 גדודי הלחימה של חמאס בעזה. ההפסדים מנעו מחמאס להגביר תמרונים צבאיים והשקיטו את ירי הרקטות שלו, ירידה של יותר מ-95% מהימים הראשונים של המלחמה", הישג אדיר של הלחימה שנוטים כולם לשכוח.
"ישראל שחררה 110 בני ערובה, אך מנהיגיה נמצאים בלחץ בבית בעוד ש-132 עדיין שבויים. ממשל ביידן משתמש בלחץ המקומי הזה כמנוף דיפלומטי לקידום הסכם בני ערובה והפוגה ארוכה במלחמה שהוא מקווה שתהפוך להפסקת אש. לא חשוב שהשארת חמאס בשליטה בשטח היא ההגדרה של תבוסה ישראלית. לא משנה מה יהיה משך ההפוגה, ישראל תצטרך כנראה לחדש את הלחימה לאחר מכן", מדגיש העיתון.
וזו בדיוק הסיבה שחמאס דורש הפסקת אש קבועה, אומר העיתון - בגלל שחמאס מבין שקיצו קרב, והפסקת הלחימה תהיה הדרך היחידה להישרדות שלו.
"ישראל מפנה שטח עירוני ומנהרות בקצב היסטורי", כותב ספנסר, אבל המנהרות עצומות וחיילים מוצאים תחמושת בבית אחר בית.
כעת נותר רק לקוות שהתמיכה של ביידן תימשך גם לאורך זמן, בשעה שאפילו המדינות הערביות לא פרשו מ"הסכמי אברהם" ובאופן מפתיע, גם בית הדין הבינלאומי בהאג לא הורה על הפסקת הלחימה.
זכייה במלחמה אינה מבטיחה זכייה בשלום לאחר מכן, אבל היא חיונית לישראל בטוחה, והזדמנות לפלסטינים לחיות חיים נורמליים בעזה", מסכם העיתון את המאמר החשוב.