"תחושת בהלה עברה ביום שני ברפיח, בדרום עזה, לאחר שישראל הוציאה צו פינוי לחלקים מהעיר", כך פותח ה'טיימס' בתיאור הפאניקה שהשתלטה על העיר רפיח אתמול (שני).
ברגע שהתקבלה ההודעה, החלו האזרחים לפנות את אוהליהם המאולתרים תחת גשם שוטף, שכאילו הוזמן במיוחד בתקופה זו של השנה להקשות עוד קצת על מלאכת הפינוי של עיר הטרור.
אחרי הודעת דובר צה"ל זינקו ברצועה גם מחירי הדלק והמזון, ולפי ה'טיימס' חלק מהאזרחים שוקלים את צעדיהם אם להישמע להוראת הפינוי של ישראל או לסכן את חייהם בהישארות באזור המלחמה בגלל הקושי הלוגיסטי שבמעבר.
אחד העזתים שאוהלו אינו נמצא בטווח אזור הפינוי תיאר את ההתלבטות של רבים מתושבי האזור.
"אם נצטרך לעזוב, ניכנס אל הלא נודע", אמר . "האם יהיה לנו לאן ללכת? האם נצליח למצוא מקום להקים את האוהל?"
לטענתו, חלק מהעזתים ממהרים לצאת מוקדם כדי למצוא מקום באזורים ההומניטריים, בעוד אחרים מעדיפים להישאר עוד קצת עד "הרגע האחרון".
לפי אונר"א, שאת דיווחיו יש לקחת בעירבון המוגבל המתבקש לאור קשריו עם חמאס, רק כ-200 בני אדם עזבו אמש את העיר רפיח, אך ההערכות הן כי המספר גדול הרבה יותר ובאתרי חדשות מובילים בישראל דווח מפי מקורות בעזה על אלפים.
"האווירה ברפיח הייתה מלאת תקווה בסוף השבוע, כאשר הופיעו דיווחים על התקדמות בשיחות הפסקת האש, אבל האופטימיות הזו הפכה לפחד וחרדה בכל מקום לאחר שישראל הוציאה את צו הפינוי שלה לחלקים המזרחיים של העיר, מה שמצביע על כך שהיא עשויה להתקדם בפלישה קרקעית מתוכננת בזמן שתנסה לפרק את חמאס בעזה", מתאר ה'טיימס'.
המחירים הבלתי נתפסים
מחיר הפינוי מרפיח לעבר האל מוואסי ואזורים בחאן יונס שהפכה לבירה הומניטרית, הוא בלתי נתפס.
נסיעה במונית - מרחק נסיעה של כ-15 קילומטרים בלבד, יעלה לא פחות מ-260$. "יציאה בריקשה אוטומטית קטנה יותר תעלה חצי מזה, עגלה רתומה לחמור תעלה בסביבות 13 דולר, אבל אפילו זה יקר מדי עבור אנשים רבים", מתארים.
מחיר הדלק התייקר גם הוא מ-8$ לליטר ל-12$ עבור ליטר בנזין. קילו סוכר יעלה ברפיח לא פחות מ-10 דולרים (!), במקום שלושה, יום לפני הודעת דובר צה"ל.
"מה שהכי מפחיד אותי הוא הלא נודע", אמרה עזתית, מחאן יונס במקור. "כל כך נמאס לי מהחיים המגעילים האלה", אמרה לכתב ה'טיימס'.
העזתית הנ"ל מתכננת לחזור לאזור ההומניטרי בחאן יונס, בתוכו כלול גם ביתה אך היא יודעת כי הוא נהרס על ידי צה"ל והיא מתכננת לבנות את אוהלה על הריסות הבית.
עזתי אחר תיאר כי הוא החליט לפרק את דלתות הארונות של ביתו, אותם הוא ייקח כדי שהם ישמשו כעצי הסקה, טרם יהפוך גם הבית שלו לגל הריסות.