מכת דם
המכה: ייחוס
דמיינו את הבחורה הכי מוכשרת בשכבה. וב'מוכשרת' הכוונה מוציאה ציונים מעולים, פעילה בארגוני בנות, משתתפת בפרוייקטים נבחרים ומגישה גם עבודות רשות. יש לה תחומי עניין מגוונים, תחביבים, היא מנגנת על פסנתר ומפליאה גם בצלילים של קלרינט. היא גם בעלת מידות טובות. כל הכשרונות שהוזכרו לעיל לא יגרמו לה להתנשא על חברותייך, ולא לזלזל במורות שהיא יכולה ללמד אותן.
על שעות ההתנדבות השבועיות שלה דיברנו? כן, גם את זה צריך לקחת בחשבון. והיא מבשלת! מבשלת ואופה ויודעת לתפור מכפלות ולחזק כפתורים בחליפות של אבא. אתם מריחים את זה? זה הריח של המילה 'מושלמת'. כן. הבחורה המתוארת כאן היא מה שנהוג לכנות מושלמת. חלומה של כל שוויגער יהודייה.
א ב ל. כל זה אינו שווה אם לא זורם בעורקיה הדם הנכון, המיוחס, המלכותי, המסנוור בצבע כחול. אם לא התמזלת, וחטפת מכת דם, את תתדפקי על שערי סמינרים שנטרקו בפנייך כשהיית בת 15 ותמתיני בבושת ברשימות המתנה של שדכנים שמתעסקים במקרים 'מיוחדים' כמוך.
לא. לא לייחוד הזה התפללת.
מקדימה תרופה למכה: מה שלא קיבלת מהדם, אפשר לקנות בהרבה כסף.
מכת צפרדע
המכה: ריכולים.
כאישה החיה בציבור החרדי, את חלק מלהקה. חלק כל כך בלתי נפרד שקשה מאוד לשמור על עצמאות ופרטיות. הילדים שלך נסרקים בשבע עיניות-דלת של השכנות מידי בוקר, שירי הערש שלך לילדייך יכולים להרדים גם את השכנים מהבניין הצמוד, והתכשיט היקר שקיבלת מבעלך ליום הנישואין הפך לדיון שכונתי בגינה. אין לאן לברוח. הצפרדים יודעות להכנס לכל מקום, גם לתנורים הרותחים - אם יש שם משהו מעניין לבחוש בו.
אין ספק שחברה כזו תומכת. אחרי לידות את יכולה לסמוך על מישהי שתקח את הילדים לכמה שעות, ועל אחרת שתאפה לך עוגה גם שלוש שבתות אחרי הלידה. החיים בקהילה החרדית הם חסד גדול, אבל אי אפשר להתעלם מהחסרונות שיש ב'ביחד' הזה. השמועות עוברות מפה לאוזן, המעשים שלך נשפטים בחומרה בידי ראשי הוועדה הכוללת כל אחת ואחת מהשכנות, ועם כל הכבוד לשעת שמירת הלשון - בשאר השעות הנותרות הן מחלקות את המסקנות לגבייך, כמו רוכלי סידקית, מבית לבית.
מקדימה תרופה למכה: אל תעבירי מידע שקיבלת. זה יעכב קצת את מעגל הרכילות.
מכת כינים
המכה: כינים.
כן, כן. אותם טפילים מיקרוסקופיים שהקימו התנחלות על ראש הילדים שלכן, ורק אזכרו המילה מעביר בכם צמרמורת חדה בכל הגוף. רק אתמול חפפת את ראשה של הקטנה בחומר שריחו מסוגל להרחיק גם דובי קוטב, סרקת את קרקפתה באמצעות חבר הטוב ביותר של האמא: מסרק סמיך, ולסיומת ריססת על כל סביבותיה חומר נוסף שמדביר בנוסף לכינים, גם את החולדות במקלט.
וכל זה לא עזר. כי אחיה כבר הספיק להדבק, ואחותו השלישית קיבלה משלוח כשלחשה סוד קרוב מדי לפיאותיו, עד שזה מגיע אפילו לבנות בתיכון - ואז כבר גם את מתחילה להתגרד מתחת לכיסוי הראש. מכת הכינים במשפחה ברוכת ילדים היא כמעט מגפה. כולם כל כך צפופים וקרובים ומאוחדים, שאי אפשר להיפטר מהן כל כך מהר.
מקדימה תרופה למכה: אין. רק להתנחם בכך שלפחות הם ילדים טובים.
מגרד... מגרד! (צילום: shutterstock)מכת ערוב
המכה: בנים, בלי עין הרע.
אין מה לומר; הבנים שלנו הם סמל מופתי לחינוך מוצלח. לראות אותם צועדים, חבורות חבורות, של ילדי חמד לשערי ה'חיידרים' ותלמודי התורה זה תענוג בכל בוקר. תיק קטן על גבם, חוברת לימוד תחת הזרוע - מחקים את תנועת הגמרא של הגדולים - והלחיים מאופרות בתום ומתיקות.
אבל חכו שהם יגיעו הבייתה. אחרי יום לימודים ארוך ואפס פעילות גופנית, חיות הפרא הקטנות שלנו צריכים קצת להשתחרר, להוציא אנרגיה, לטרוף את מה שנשאר מהיום. הטרף הוא לפעמים אחיותיהם הקטנות. עכשיו דמיינו לכם מה קורה בבית של שמונה בנים...
לפעמים, כשהם גדלים, אפשר לפגוש אותם מציתים צמיגים בהפגנות בכיכר השבת. (האמיתית, לא האתר).
מקדימה תרופה למכה: שרייני להם שידוך בגיל צעיר.
(צילום: shutterstock)מכת דבר
המכה: אבדן הנעורים
כשאת אישה חרדית, המונח 'נשואה צעירה' הופך ל'נשואה צעירה. מאוד'. בגיל 17-18, בממוצע, נכנסים לחייך אחריות וכובד ראש בסדר גודל שלא ידעת קודם. לפתע יש לך בית ובעל לדאוג להם ולטפח, כשרק עד לפני רגע את היית זו שצריכים לטפל בה, והאחריות העיקרית שלך הייתה לגהץ תלבושת. ואם הקב"ה עוזר, מהר מאוד מגיעים גם הילדים. אחד אחרי השני, בלי עין הרע. זה ממלא אותך באושר, בוודאי, אבל יש ימים שבו את מוצאת את עצמך מרגישה את אבדן נעורייך, ומתאבלת עליו.
מקדימה תרופה למכה: לדעת שזה בסדר להרגיש כך, ולהודות לקב"ה על כל רגע.
הצגת כל התגובות